נתבע מס' 28 הוא יורש של המנוח מיתרי חדאד ז"ל. בתאריך 28.8.2008 רכש המנוח מיתרי ממוניר מגרש 5/21 בשטח של 488 מ"ר בהתאם לתשריט החלוקה מש/8. זכויות אלו נרשמו בלשכת רישום המקרקעין. התביעה הנוכחית היא לקיום ההסכם בקירוב, על ידי רישום התובע כשותף במושאע ואינה תביעה לפירוק שיתוף, אשר מבקשת להכריע מי מבין שני הסכמי החלוקה הוא הנכון. הנתבע מס' 28 סבור כי הסכם החלוקה מש/8 הוא הנכון ועל סמך הסכם זה הוא רכש זכויות בחלקה. נתבע מס' 28 העלה תמיהה מדוע היה צורך לצרפו. לכן עמדת נתבע מס' 28, כי בכפוף להערות הנ"ל, אין לו התנגדות לתביעה.
- דומה כי לאחר מהלך זה נסתתמו טענות הנתבעים 1-11 כי לא צורפו מלוא הצדדים הדרושים להכרעה בתביעה וטענה זו מוסרת משולחן הדיונים. כבר אומר כי תביעה זו לא תשליך על הנתבעים שצורפו לאחרונה מבחינת היקף הזכויות הרשומות על שמם או בדרכים שהופרשו במסגרת מש/8, כאשר כפי שאבהיר להלן ייתכן ותתעורר מחלוקת עתידית במסגרת תביעה לפירוק שיתוף בשאלה מי צריך לשאת בהפרשת הדרכים והאם יהיה צורך לפסוק תשלומי איזון למי מהבעלים. מחלוקת זו ככל שתהיה, אינה נחוצה לצורך הכרעה בתביעה הנמצאת לפני, לא אפסוק בה במסגרת תביעה זו, ולא אקבע מי מבין שתי תכניות החלוקה היא המחייבת, אם בכלל, והיא תוכרע מן הסתם בתביעה לפירוק שיתוף לאחר שמיעת כל הצדדים.
נפקות פסקי הדין בהליך הקודם
- הנתבעת מס' 1 טוענת כי פסקי הדין בהליך הקודם קבעו קביעות עובדתיות ומשפטיות מחייבות, ובכך קיימת הכרעה שיפוטית סופית שהתקבלה כדין והיא מחייבת. פסק הדין של בית משפט המחוזי, שהוא פסק דין חלוט, ביטל את העסקה והורה על השבת הכספים ששילם חאג' לג'רייס. בית משפט העליון הותיר את פסק הדין על כנו. טענה זו מועלית על מנת לחסום את תביעת חאג' לקיום העסקה בקירוב. נשאלת השאלה האם יש לדחות את התביעה של חאג' בשל השתק עילה?
אינני סבור כי פסקי הדין בהליך הקודם, מקימים השתק עילה המונע מחאג', להגיש תביעה לאכיפת הסכם המכר בקירוב. בטרם אפרט את טעמיי לגוף המקרה הניצב לפני, אסקור בקצרה את המצב המשפטי, בסוגיה של השתק עילה, במקרים בהם יש שני הליכים עוקבים, שתפקידי בעלי הדין בהם מתהפך כמו בענייננו; דהיינו התובע בהליך הראשון הופך לנתבע בהליך השני, והנתבע בהליך הראשון הופך לתובע בהליך השני.
השתק עילה והשתק הגנה
- בסוגיה זו דן בית משפט העליון בע"א 4576/16 Air vai OOD נ' השטיח המעופף בע"מ (פורסם בנבו, 18.12.2018) (להלן: "עניין השטיח המעופף"). הצדדים שם התקשרו בהסכם לפיו המערערת, חברת תעופה, תספק למשיבה, חברת תיירות, שירותי צ'רטר בהיקף מסוים ומוסכם מתל-אביב לבורגס שבבולגריה. לחברת התיירות ניתנה זכות לבטל מספר מסוים של טיסות ללא תשלום. בפועל בוטלו על ידי חברת התיירות מספר גדול יותר של טיסות. לכן פעלה חברת התעופה לחלט את הביטחונות שהפקידה בידיה חברת התיירות. חברת התיירות הגישה תביעה במקום מושבה של חברת התעופה בפני מוסד לבוררות מוסכם להשבת כספי הביטחונות שבוטלו. בפסק הבוררות שניתן נקבע כי על חברת התעופה להשיב כמחצית מהסכום שחולט. לאחר מכן הגישה חברת התעופה תביעה כספית לבית משפט בישראל לפסיקת יתרת כספי הביטול שטענה כי מגיעים לה. חברת התיירות טענה כי יש לסלק את התביעה על הסף בשל השתק עילה. בית משפט המחוזי קיבל את הטענה.
00בערעור שהוגש לבית משפט העליון התהפכה הקערה. כבוד השופט גרוסקופף פסק: