(פרוטוקול מיום 17.3.25, עמ' 233 שו' 1)
ובהמשך בשו' 7-10:
"ש. אז יניב קיבל את כל הנכסים של החברה והוא מחזיק נכסים ששוויים 10 מיליון שקל והחלטתם לא לתבוע אותו על זה שהוא מחזיק את הנכסים האלה. רק הוא מחזיק את הנכסים האלה, נכון? החלטתם לא לתבוע אותו.
ת. החלטנו לא לתבוע אותו."
- לא היה לתובעים גם כל הסבר מניח את הדעת מדוע התביעה הוגשה רק בשנת 2024. שחר נשאל מדוע המתינו 5 שנים עם הגשת התביעה, והשיב:
"משתי סיבות. הסיבה הראשונה זה שרצינו דבר ראשון להתעסק עם כסף אמיתי שנתנו לרפי הלוואה והוא לא החזיר לנו אותה. זאת היתה התביעה שהגשנו.
לאחר מכן רפי הגיש נגדנו תביעה ושם גילינו דברים נוספים שלא ידענו, לא ידענו לפני. לא ידענו שרפי בעצם עשה ביחד עם יניב ואורן אתר חדש ומקבל שם הכנסות. לא ידענו את כל זה..." (עמ' 233 שו' 14-18).
זאת הגם, שכאמור נטענו הטענות כבר בכתב ההגנה שהוגש בתביעת המטבעות, כשנתיים לפני שהוגשה התביעה דנן.
- מתשובתו הנ"ל של שחר עולה כי לתובעים לא הייתה כוונה להגיש תביעה זו, וזו הוגשה רק לאחר שרפי ואדירים הגישו את תביעת המטבעות.
- השיהוי הניכר בצירוף העובדה כי לא הוגשה תביעה כנגד החייבים העיקריים ואף לא נראה כי קיימת כוונה להגיש תביעה שכזו, מטילים צל כבד על כנות הטענות שהועלו, ויש בו כדי להצביע על היותה של התביעה "תביעה טקטית", שנועדה להוות משקל כנגד תביעת המטבעות בלבד.
- עם זאת, הלכה ידועה היא כי סילוק תביעה על הסף מבלי לדון לגופה הינו סעד קיצוני, על אחת כמה וכמה כאשר המדובר בסילוק על הסף מטעמי שיהוי, שהשימוש בו שמור למקרים חריגים וקיצוניים בלבד (ראו רע"א 7940-12-24 מועצה אזורית מגידו נ' בליס דר בע"מ (נבו, 13.1.25)) ולא שוכנעתי כי מקרה זה נמנה על אותם מקרים. לפיכך, אדון להלן, בטענות לגופן.
הטענה כי רפי העביר לחזקתו סך של 570,000 ₪ ללא רשות וסמכות
- התובעים עותרים לחייב את הנתבעים לשלם לסייברלוג'יק, ביחד ולחוד, סך של 380,000 ₪, בתוספת הפרשי ריבית והצמדה כדין בגין נטילת כספים בסך 570,000 ₪, שלא כדין מסייברטרייד.
- לטענת התובעים, ביום 15.2.18 החליט רפי, באופן חד צדדי, בחוסר סמכות, בניגוד להסכם המייסדים, ולמרות שלא היה בעל מניות בסייברטרייד, למשוך לחשבונו הפרטי סך של 570,000 ₪ באמצעות רו"ח ואתורי, שנטען שהייתה לה גישה חופשית לחשבונות סייברטרייד.
- לטענת הנתבעים, המשיכה בוצעה בידיעתם, בהסכמתם ובאישורם של שראל ושחר בהיותם מורשי חתימה בחשבון.
- אמנם, הנתבעים לא הציגו אישור בכתב בדבר ההסכמה הנטענת, אולם קיימות ראיות אחרות התומכות בכך.
- המשיכה בוצעה בהמשך להודעת דוא"ל מיום 15.2.18 ששלחה רו"ח ואתורי לבנק הפועלים, אליה מוען גם שראל. להודעת דוא"ל זו קדמה הודעת דוא"ל נוספת מאותו היום בה התבקש הבנק להמיר מט"ח לשקלים בסכום של 570,000 ₪. גם הודעה זו מוענה לשראל (נספח 25 לתצהיר שראל השני).
- כלומר, הפעולה לא בוצעה במחשכים. שראל היה מכותב לאותן הודעות ואין ספק כי הן התקבלו אצלו, שכן הוא צירפן לתצהירו.
- ככל שאכן הפעולה בוצעה ללא אישורם של שראל ושחר, מצופה היה כי יפנו בכתב לרפי או לבנק ויבקשו לעצור את הפעולה. זאת, לא נעשה על ידם.
- רו"ח ואתורי אף העידה כי כל העברה שבוצעה בחשבון הצריכה קבלת אישור משראל ושחר (פרוטוקול מיום 19.3.25, עמ' 32 שו' 20-23). כך גם העיד רפי (עמ' 128 שו' 9-12). טענה זו, על פניו, הגיונה בצידה, בהיותם של שראל ושחר מורשי החתימה היחידים בחשבון, במיוחד כאשר מדובר בסכום כה גבוה. זאת, גם בהינתן שההעברה לא בוצעה אונליין, אלא במסגרת פניה ישירה אל הבנק. התובעים לא הכחישו טענה זו ולא ניסו להתמודד עימה. היה ביכולתם לזמן את נציג הבנק שיעיד על כך אך הם לא עשו כן, והדבר, כאמור פועל לחובתם.
- התובעים גם לא הציגו ראיות כי הלינו על כך בזמן אמת, וכאמור, תבעו סכום זה בשיהוי רב. יש להניח כי לו אכן הפעולה בוצעה בחוסר סמכות, כטענתם, היה לכך ביטוי בכתובים.
- לאור האמור לעיל, הטענה כי הפעולה בוצעה שלא בידיעתם ולא בהסכמתם של שראל ושחר לא הוכחה. כאמור, עולה שהם ידעו על המשיכה בזמן אמת ולא עשו דבר על מנת לעצור אותה או לבטלה.
- הצדדים חלוקים גם על השאלה האם המשיכה הייתה לצורך איזון של הרכב ההלוואות אם לאו. קודם למשלוח ההודעות לבנק, שלחה רו"ח ואתורי הודעת דוא"ל לשחר, שראל ורפי בה עדכנה כי בכוונתה לבצע איזון יתרת ההלוואות (נספח 24 לתצהיר שראל השני). לא נטען וממילא לא הוצגה ראיה לכך, כי שראל ושחר התנגדו לכך, בזמן אמת. בהמשך, נשלחו ההודעות לבנק, שגם הן לא נתקלו בכל התנגדות מצד שראל ושחר. חזקה עליהם, במיוחד לאור הסכום המדובר, כי לו הייתה המשיכה בניגוד להסכמות, הם היו מנסים לעצור אותה או לבטלה. זאת לא נעשה על ידם. הם גם לא מצאו לנכון לתבוע את רפי בגין סכום זה למעלה מ-6 שנים, עד שהוגשה תביעת המטבעות. בנסיבות אלה, נראה כי טענה זו הועלתה רק כמשקל נגד לתביעת המטבעות. מעבר לכך, הטענה גם לא הוכחה, בהינתן שהוצגה פעולה בודדה, מבלי שתוארו הנסיבות שעמדו מאחורי הודעת הדוא"ל שנשלחה על ידי רו"ח ואתורי בדבר ביצוע האיזון, ומבלי שהוצגה תמונת ההתחשבנות המלאה.
- בנסיבות אלה, התביעה בעניין זה, נדחית.
הפסד כספי ההשקעה בסייברטרייד
- לטענת התובעים, גזל מהם רפי בתרמית את קוד המוצר של התוכנה ואת מאגר הלקוחות של סייברטרייד והקים מאחורי גבם אתר מסחרי חדש, יחד עם יניב ואורן, תוך שימוש בקוד התוכנה שפיתחה סייברטרייד.
- לפיכך, עתרו להורות לנתבעים לשלם לסייברלוג'יק (שהעמידה את הלוואת הבעלים לסייברטרייד), ביחד ולחוד, סך של 2,201,118 ₪, בצירוף ריבית והצמדה כדין, בגין הפסד כספי ההשקעה בסייברטרייד מכוח סעיף 10 לחוק החוזים (תרופות בגין הפרת חוזה), תשל"א-1970, עוולת הגזל ומכוח סעיף 192 לחוק החברות.
- העובדה כי נפתח אתר חדש בשם ZET10 בשותפות של רפי, יניב ואורן, ללא שראל ושחר, אינה שנויה במחלוקת.
- אין גם מחלוקת כי המערכת והקוד הועברו ליניב ואורן וכי העברה זו בוצעה בידיעתם ובהסכמתם של שראל ושחר.
- עם זאת, קיימת מחלוקת באשר לנסיבות שהובילו להעברת המערכת וקוד התוכנה לידי יניב ואורן. בעוד שלטענת התובעים, אלו הועברו על מנת שיהיה בידי אופטימוטק (ויניב ואורן) להשיב את חובם לסייברטרייד, שעומד לטענתם, על סך של 1,871,434 אירו, הנתבעים מכחישים את החוב הנטען וטוענים כי הקוד והמערכת הועברו במסגרת הסכם שהושג עם יניב, דווקא לצורך החזר כספים שהשקיעו יניב, אורן ואופימוטק בסייברטרייד.
- ההסכם שהושג עם יניב לא הוצג.
- החייבים העיקריים - יניב, אורן ואופטימוטק, אינם נתבעים.
- ההתחשבנות עם יניב, אורן ואופימוטק שנויה במחלוקת, ולא הוכחה. הוצג דו"ח אקסל בודד שנערך על ידי עובד של יניב ואורן בשם קיריל חוליקוב, במספר גרסאות, שאינן זהות. העובד קיריל לא זומן לעדות, על אף שיכול היה לשפוך אור בעניין זה.
- מעבר לדו"ח האקסל הבודד, לא הוצגו מסמכי הנהלת חשבונות, חוות דעת מאת רואה חשבון, או כל ראיה חשבונאית אחרת.
- בנסיבות אלה, ומשלא הוצגה התמונה המלאה, קיים קושי לברר את מערכת ההתחשבנות עם יניב, אורן ואופטימוטק, ומשלא נתבעו אלה, אין אף מקום לבררה בתביעה זו, במיוחד כאשר מדובר בהתחשבנות מורכבת ומסועפת שהכרעה בה כרוכה בבירור עובדתי מורכב.
- כמו כן, לא הוכח מהי התמורה שהיה על יניב, אורן ואופטימוטק לשלם בגין המערכת והקוד, אם בכלל. דווקא מהתכתבות בין יניב, אורן ושראל מיום 13.12.18 (נספח 41 לתצהיר רפי) עולה כי שראל עצמו טען כי הקוד והמערכת הועברו "מבלי לבקש אגורה". כך לדברי שראל:
".... הושקעו מיליונים במערכת הזאת ואני סומך עליכם ומציע לכם לקחת את הקוד לשימוש מבלי לבקש אגורה.... אני לא מכיר אנשים שמעבירים מערכת ברמה כזאת ככה ואורן גם יאשר את זה..."
- בנוסף, לא הוצגה חוות דעת מומחה כי האתר החדש שהוקם מבוסס על המערכת של סייברטרייד ועל מאגר הלקוחות שלה.
- ככל שלתובעים טענות לחוב של יניב, אורן ואופטימוטק כלפי סייברטרייד, עליהם להגיש תביעה נפרדת כנגדם (תביעה נגזרת או תביעה אישית, איני מביע עמדה בעניין זה) ובמסגרתה ניתן יהיה לברר האם המערכת והקוד נגזלו מסייברטרייד או הועברו כחלק מהתחשבנות בין הצדדים. ככל שייקבע כי המערכת והקוד אכן נגזלו, תהיה פתוחה בפני התובעים הדרך לתבוע את רפי ואדירים על חלקם ומעורבותם בגזלה זו, ככל שהיו.
- אין מקום, במסגרת תביעה עקיפה כנגד בעלת מניות ונושא משרה לברר את הטענות כנגד צד ג', שאינו נתבע.
- זאת, על אחת כמה וכמה כאשר התביעה מבוססת, בין היתר, על עילות של הרמת מסך שכידוע, השימוש בה זהיר ביותר ושמור למקרים חריגים, ושל הפרת חובת אמונים, שספק אם היא מצמיחה עילה לתביעה אישית של בעלי מניות (להבדיל מהחברה) כלפי בעל מניות אחר ונושא משרה בחברה (ע"א741/01 קוט נ' עיזבון ישעיהו איתן ז"ל (נבו, 19.5.03)).
- לאור האמור, התביעה בעניין זה, נדחית.
חוב כספי הסליקה של אופטימוטק
- במסגרת עילה זו, עתרו התובעים להורות לנתבעים לשלם לפול פוזישן ולוויז סטאר, ביחד ולחוד, סך כולל 326,666.67 אירו, ששוויו נכון למועד היווצרות החוב עומד על סך של 1,311,534 ₪, בתוספת הפרשי ריבית והצמדה כדין, בגין חלקן היחסי של התובעות 4 ו-5 בחוב כספי הסליקה.
- לטענת התובעים, במסגרת ההסכם בין רפי, אורן ויניב מחודש מאי 2019, רפי קיבל מיניב ואורן סך כולל של לפחות 490,000 אירו, בשתי פעימות שונות, מתוך חוב כספי הסליקה, שחייבת אופטימוטק לסייברטרייד.
- בטענתם זו, מסתמכים התובעים על התכתבות בין רפי ואורן בוואטסאפ (נספח 13 לתצהיר שראל השני).
- רפי ואורן הכחישו בעדותם כי הכספים שולמו לרפי או למי מטעמו.
- התובעים לא הציגו ראיות כי הכספים התקבלו בפועל בחשבון של רפי או מי מטעמו, ואף מההתכתבויות עליהן הם מסתמכים, לא עולה באופן מפורש כי הכספים שולמו לרפי או למי מטעמו.
- בנסיבות אלה, התובעים לא עמדו בנטל המוטל עליהם להוכיח כי רפי קיבל את הכספים והטענה בעניין זה, נדחית.
גזילת כספי ההשקעה במטבעות
- התובעים עתרו להורות לרפי לשלם לשראל ושחר סך כולל של 262,245 דולר, ששוויו נכון למועד היווצרות החוב עומד על סך של 902,122 בתוספת הפרשי ריבית והצמדה כדין, בגין גזילת כספי ההשקעה במטבעות.
- לטענת התובעים, שראל ושחר העבירו לרפי את יתרת ההשקעה במטבעות שהצטברה בארנק הדיגיטלי על מנת שיעבירה ליניב, על פי ההסכם שגובש בין יניב לרפי, אך הכספים נותרו אצל רפי לא הועברו ליניב.
- אין מחלוקת כי יתרת הכספים בארנק הדיגיטלי הועברה לרפי. עם זאת, לא הוכח כי הכספים אכן לא הועברו ליניב.
- על מנת להוכיח את טענתם, התובעים מפנים לעדותו של יניב (פרוטוקול מיום 19.3.25, עמ' 76 שו' 18-20) בה נשאל:
"ש. בסדר, בוא נעצור פה שנייה. אז בעצם אתה מקבל ארנק דיגיטלי, נכון? שיש בו 400,000 דולר, משהו כזה, 397,000 דולר, נכון?