שתי תעודות המשלוח מתייחסות לתקופה שלאחר תום סיום עבודתו של מר אלפסי בחב' שירה. בניגוד לעדותו של התובע לפיה מר אלפסי עבד בחב' שירה עד סוף שנת 2014 (ר' ס' 32 לתצהירו), מר אלפסי העיד כי הוא הועסק בחב' שירה רק עד סוף חודש יוני 2014, וכך גם עלה מטופס 106 של מר אלפסי אשר צורף ע"י התובע עצמו במסגרת נספח ד' לתצהירו.
- בנוסף, עצם אספקת סחורות למר אלפסי או לעוסק המורשה שלו, לא מלמדת כי חב' שירה היא זו אשר חויבה בתשלום בגינן.
- העובדה כי על גבי תעודת משלוח מס' 5845 מצוין מפורשות כי הסחורה מיועדת ל"אלי משירה שיווק", מלמדת דווקא על ההפרדה אשר בוצעה. באשר לתעודת משלוח מס' 6077, הרי שזו מתייחסת לתקופה בה אין מחלוקת כי פאראגון חדלה מעבודתה עם התובע או עם חב' שירה.
- התובע הוסיף וטען, הן כנגד פאראגון והן כנגד מר אלפסי, כי הם שיתפו פעולה מאחורי גבו. לטענתו, בחודש אוגוסט 2014 או בסמוך לכך, הקים מר אלפסי את חב' טל פלסט וכן מחסן ייעודי, תוך מטרה לעקוף, במזיד ובמרמה, את הזיכיון הבלעדי של התובע.
- במקביל, חדלה פאראגון מלשווק לו סחורה, בניגוד להסכם הזיכיון, כאשר מייד או בסמוך לאחר מכן, היא העניקה זיכיון לשיווק מוצריה בישראל (למעט לרשת שופרסל) למר אלפסי ולחב' טל פלסט והחלה לשווק את מוצריה דרכם.
- כפי שהובהר לעיל, מצאתי כי התובע לא הוכיח את טענתו בדבר היותו בעל זיכיון בלעדי למכירת מוצריה של פאראגון בישראל, ודי בכך כדי לשמוט את הבסיס לתביעתו.
- יתרה מכך, מהראיות אשר הובאו לפניי עלה, באופן ברור, כי נכון לאותה עת הפר התובע את ההסדרים הפיננסיים אליהם הגיע מול פאראגון, יתרת חובו באותה עת עמדה על סכום משמעותי מאוד, ומשכך, ובנסיבות אלו, יקשה עלי לקבל טיעון על פיו הייתה פאראגון מחויבת להמשיך ולשווק סחורות לתובע, וזאת אף אילו היה נמצא לראות בו משווק בלעדי של כלל מוצריה (וכאמור לא נמצא לקבוע קביעה עובדתית כאמור).
- בהתייחס לטענות בדבר חובת אי התחרות של מר אלפסי, יופנו הצדדים לנקוב לעיל, ובין היתר לעובדה, כי עד למועד הגשת התביעה, לרבות במסגרת מכתב ההתראה של התובע אל מר אלפסי, מיום 15.12.2015 (מוצג נ/5), לא הועלו על ידי התובע טענות כנגד מר אלפסי או חב' טל פלסט, בגין הפרת הזיכיון או זכות השיווק הבלעדית.
- בשולי הדברים יצוין כי התובע לא עשה כל הבחנה בין מר אלפסי לבין חב' טל פלסט, על אף שמדובר בשתי ישויות משפטיות נפרדות. בפועל, חב' טל פלסט אשר הוקמה רק בשנת 2014, לאחר מה שהוגדר על ידי התובע עצמו כ"נפילתו", לא הייתה צד להסכם השותפות עם התובע, ולא הוצגו לפניי ראיות כדבעי מהן ניתן או ראוי היה להסיק כי קיימת זהות בין חובות נטענים של מר אלפסי כלפי התובע, לבין אלו של טל פלסט. לעניין זה יופנו הצדדים, בין היתר, לעדותו של התובע בע' 37 ש' 2-15 לפרוטוקול הדיון מיום 7.12.2022).
- בנסיבות אלה דין טענותיו של התובע, הן כנגד פאראגון והן כנגד הנתבעים 2-3, להידחות.
משיכת כספים מחשבון הבנק של החברה ע"י מר אלפסי
- לטענת התובע, עם סיום יחסי השותפות בינו לבין מר אלפסי, לא ניתנה הודעה לבנקים על הפסקת היותו של מר אלפסי מורשה חתימה בחשבונות הבנק של השותפות. לדבריו, מר אלפסי פעל בחוסר תום לב, בניגוד להוראות הדין, עת המשיך לחייב את חב' שירה על דרך של משיכות כספים, שיקים וביצוע העברות כספיות. (ר' ס' 87-89 לתצהיר התובע).
- מר אלפסי אישר בחקירתו כי הוא המשיך לעשות פעולות בחשבון הבנק של החברה גם לאחר סיום יחסי השותפות, לטענתו משום שהוא היה עדיין רשום כבעלים בחשבון, היה ערב לחשבון באופן אישי וגם חשבונותיו האחרים התנהלו באותו הסניף (ר' ע' 101 ש' 19-27 לפרוט' הדיון).
עוד הוא הוסיף והעיד כי מר שלמה עמר, אשר נתן ליווי פיננסי לחברה, השיג לה הלוואות ממקורות שונים, ובמסגרת זו הוא העביר לו המחאות "למוטב בלבד" לפקודת חב' שירה, אשר הופקדו בחשבונה, כאשר מנגד, לצורך החזר ההלוואות, הוציא מר אלפסי למר עמר שיקים של חב' שירה, או ביצע העברות בנקאיות.