תא (מרכז) 49145-02-18 יגאל ידין נ' פאראגון פלסטיק בע"מ - חלק 9

ואולם, מעיון בנספח זה ניתן ללמוד כי התובע אמנם שיווק את מוצרי פאראגון, בין היתר דרך סוכנים אשר רכשו ממנו סחורה, אך לא על קיומה של זכות לבלעדיות.

74. עוד ביקש התובע לבסס את טענתו בדבר הקניית הבלעדיות לשיווק ומכירת מוצרי פאראגון בישראל על עדותו של מר נחמיאס.

בפועל, מעדותו של מר נחמיאס עלה כי אותה "בלעדיות" הייתה תוצאה של המצב בשטח, התנהלות בפועל ובעיקר חוסר עניין של פאראגון לעסוק בשוק המקומי, אך לא נבעה מקיומה של התחייבות חוזית כלשהי אשר ניתנה לו.

בין היתר העיד מר נחמיאס כדלהלן:

"אני בערך בשנת 2002 נפגשתי עם פיני בנתניה לגבי סחורות שזיהיתי שהוא מייצר במפעלים אחרים ואמרתי לו שאני מוכן לקנות בכמויות ובמזומן הוא אמר שהוא לא מוכר בארץ לאף אחד כי הוא נכווה.  ושכנעתי אותו והתחלנו פעילות.  עבדנו בערך עד 2011 בבלעדיות מלאה.  מכרתי לכל הגדולים...  מכרתי את הסחורה של פאראגון, לא עניין אותו הארץ, הוא בעיקר מתעסק עם יצוא לחול.  וכל מי שפנה למפעל שלחו אותו לנחמיאס, כולם הבינו שסחורה של פאראגון אפשר לקנות מנחמיאס.  התחזוקה של הדבר הזה שנקרא בלעדיות, זיכיון, רק אצלי אפשר לקנות, לא יודע מה ההגדרה המדויקת של זה..." (ע' 56 ש' 24-32 לפרוט' הדיון מיום 7.12.2022); ובהמשך: "ההתנהלות הייתה שרק אני קונה..." (ע' 57 ש' 11 לפרוט' הדיון) (ההדגשות לא במקור - ה.ס.).

75. כמו כן הובאה עדותו של מר ציון אללוף, אשר העיד כי הוא עצמו מייבא מוצרים מחו"ל ומשווק אותם, ובמקביל הוא שיווק מוצרים של פאראגון אותם רכש ממר נחמיאס.

מר אללוף הוסיף והעיד כי הוא רכש את מוצרי פאראגון ממר נחמיאס ולא מפאראגון ישירות, מאחר שאף אחד לא יכול היה לפנות אל פאראגון, חוץ מנחמיאס, אשר היה משווק בלעדי שלהם וכי לאחר מכן הוא עבר לעבוד עם התובע, מאחר שזו הייתה הדרך היחידה לרכוש סחורות מפאראגון (ר' ע' 55 ש' 22-32 לפרוט' הדיון מיום 7.12.2022).

76. מנגד העיד מר אלפסי כי מעולם לא הובטח להם ולא ניתן להם זיכיון או בלעדיות למכירת מוצריה של פאראגון וכי הוא רכש את מוצריה של פאראגון דרך נחמיאס, רק לאור יחסי האמון וקשרי המשפחה אשר היו ביניהם (ר' ע' 94 ש' 23-31 וע' 106 ש' 25-29 לפרוט' הדיון מיום 21.2.2024).
77. כן העידו מר שלמה הברמן - מנכ"ל פאראגון תעשיות בתקופה הרלוונטית וגם כיום, ומר פיני דרשביץ, בעל מניות בפאראגון, כי פאראגון מעולם לא התקשרה בהסכם זיכיון או בלעדיות לשיווק מוצריה, לא עם התובע או הנתבעים ולא עם כל מאן דהוא אחר, כי הדבר נוגד את מדיניות החברה וכי לפאראגון היו לפני תחילת העבודה עם התובע, במהלכה וגם כיום, לקוחות בארץ, לרבות בשטחי איו"ש, אשר רוכשים את מוצריה (ס' 5 ו- 6 לתצהיר מר הברמן וס' 10-12 לתצהיר מר דרשביץ וכן ר' עדות מר הברמן בע' 91 ש' 3-11 ו- 16-17 לפרוט' הדיון מיום 21.2.2024).
78. מר דרשביץ הוסיף והעיד כי לכל מי שרצה לקנות סחורה ישירות מפאראגון הייתה אופציה לעשות זאת אם הוא אושר כאדם ישר אשר משלם את חשבונותיו. עם זאת הוא הוסיף והעיד כי בפועל, 95% מהסחורות אשר נמכרות על ידי פאראגון מופנות לייצוא וכי השוק המקומי קטן מאוד.  מר דרשביץ לא זכר שמות של משווקים אחרים מלבד איטל פלסט, ולקוח בשם רימיינדר מפ"ת אשר לטענתו רכש מפאראגון סחורות בהיקף נרחב (ר' ע' 48 ש' 16-17, 25-36, ע' 49 ש' 1-13 וע' 50 ש' 4-9 לפרוט' הדיון מיום 19.4.2023).
79. גם רו"ח קינן העיד כי מספריה של פאראגון עלה אמנם כי בתקופה הרלוונטית לתביעה היא מכרה מוצרים ללקוחות נוספים, מלבד התובע, אולם הוא לא זכר לפרט שמות (ר' ס' 5 לתצהירו ועדותו בע' 70 ש' 18-20 לפרוט' הדיון מיום 19.4.2023).
80. התובע אישר בעדותו כי בתקופה הרלוונטית לתביעה, פאראגון מכרה מוצרים גם לצדדים שלישיים נוספים לרבות חברת איטל פלסט ורשת שופרסל (ר' ס' 4 תצהירו ועדותו בע' 30 ש' 25-29 לפרוט' הדיון).
81. לעניין זה ועל אף הנקוב בתצהיר התובע לפיו בעניינה של חב' איטל פלסט המדובר היה בהרשאה לתקופה מוגבלת, הניתנת לביטול בכל עת, בסכומים קטנים ובמספר מצומצם של מוצרים, במסגרת חקירתו התברר כי איטל פלסט מכרה מוצרים לרשת הום סנטר, בסכום של עשרות אלפי שקלים בחודש (ר' ע' 31 ש' 2-7 לפרוט' הדיון מיום 5.12.2022). לא למותר לציין כי לא הובאה כל ראיה לכך שהתבקש אישורו של התובע למכירת המוצרים לאיטל פלסט או כי האישור ניתן לתקופה מוגבלת או לפנים משורת הדין (שם, ש' 8-13 לפרוטוקול הדיון מיום 5.12.2022).
82. מר הברמן, מנכ"ל פאראגון תעשיות וגב' מרים אטיאס אשר עובדת בחב' פאראגון העידו כי לפאראגון היו ויש לקוחות רבים בארץ, לרבות שופרסל, איטל פלסט, IPS, עומר, מתיפלסט והידמי (ר' עדות מר הברמן בע' 91 ש' 18-20 וב' 93 ש' 2-11 לפרוט' הדיון מיום 21.2.2024 ועדות גב' אטיאס בע' 80 ש' 11-1 וע' 8ש' 8-31 לפרוט' הדיון).
83. התובע ביקש להיתמך בנקוב בכתב הגנה אשר הוגש ע"י פאראגון בהליך אחר אשר התנהל בין הצדדים, בת"א 12655-05-15, במסגרתו נכתב ע"י פאראגון כי בתקופה מסוימת התובע שימש כמשווק בלעדי שלה בישראל, כמו גם בעדותו של מר דרשביץ במסגרת אותו הליך, לפיה פאראגון מכרה מוצרים גם לשופרסל ולאחרים "באישורו של יגאל ידין".

לשיטתו של התובע, עצם הפנייה אליו לקבלת אישור למכירת המוצרים, מלמדת על הקנייתה של אותה בלעדיות (ר' ע' 2 ס' 4 לנספח ג'1 מוצג ה' לתיק המוצגים של התובע ועדותו בע' 30 ש' 25-36 לפרוט' הדיון מיום 5.12.2022).

84. מר דרשביץ העיד ביחס לאמור בכתב ההגנה, כי ב"כ פאראגון התנסח כך לתומו ובפועל הכוונה הייתה כי הוא היה משווק עיקרי ולא בלעדי. בנוסף הוא הוסיף וציין, כי גם אם בפועל פאראגון בחרה לשווק את הסחורה דרך משווק אחד ולא דרך מספר משווקים, אין בכך כדי ללמד כי לאותו משווק ניתנה בלעדיות וכי פאראגון לא הייתה רשאית לשווק את סחורתה גם דרך משווקים אחרים (ר' ס' 24 לתצהירו ועדותו בע' 53 ש' 11-27 וע' 54 ש' 1-6 לפרוט' הדיון מיום 19.4.2023).

בהתייחס לעדותו בהליך הנוסף לפיה נמכרה סחורה גם לאחרים "באישורו" של התובע הוא הבהיר כי הוא יידע את התובע כאשר הוא מכר סחורות לאחרים, כי גם כיום הוא מעדכן כאשר הוא מוכר סחורה למקסטוק או לזולסטוק, אולם אין בכך כדי ללמד על בלעדיות (ר' ס' 24 לתצהירו ועדותו בע' 58 ש' 12-29 ובע' 60 ש' 10-12 לפרוט' הדיון מיום 19.4.2023).

85. מעיון בעדותו של מר דרשביץ במסגרת ההליך הנוסף עולה כי נושא הבלעדיות לא היה זה אשר נדון במסגרת אותו הליך וכי מכל מקום מר דרשביץ לא ביקש להעיד על קיומה, אלא ההיפך: "... לא רק להם מכרנו אלא גם לשופרסל ולאחרים באישורו" (ר' נספח ה' לתצהיר תובע, בע' 5 ש' 28-29 לפרוט' הדיון מיום 3.1.2016).
86. במאמר מוסגר יצוין, כי לא הוצגה ראיה כלשהי, המלמדת על פנייה לקבלת אישורו של התובע למכירת סחורות ללקוח זה או אחר, והתובע העיד כי דובר באישור שניתן בע"פ (ר' ע' 31 ש' 8-13 לפרוט' הדיון מיום 5.12.2022).

מעבר לכך, פנייה לקבלת "אישורו" של התובע, הגם שהיא יכולה ללמד על מערכת יחסים מסחרית בה ניתנה לתובע עדיפות או הכרה מסוימת, לא מלמדת בהכרח על העדרה של זכות מצדה של פאראגון לשנות את התנהלותה.

87. בהתייחס לעדותו של מר אללוף הבהיר מר דרשביץ כי אינו זוכר את שיחת הטלפון עליה העיד מר אללוף, אולם ככלל, פאראגון מוכרת בארץ למספר קטן של לקוחות, כיוון שזה שוק שלא מעניין אותה, ולפיכך כאשר פונה אליו לקוח קטן, הוא מפנה אותו אל אחד המשווקים וייתכן כי זה גם מה שקרה עם מר אללוף, אולם אין בכך כדי ללמד על בלעדיות (ר' ע' 58 ש' 30-ע' 59 ש' 24 לפרוט' הדיון מיום 19.4.2023).
88. בהתייחס לשופרסל הבהיר מר דרשביץ, כי בתחילת הפעילות עמם, בשנת 2013, הוא חשב כי גם זו תתבצע דרך התובע, מאחר שבאותה תקופה פאראגון העדיפה למכור לכמה שפחות לקוחות בישראל ועבדה מול בודדים, ומשכך הוא צירף את התובע לפגישה עמם. עם זאת, מאחר שההתקשרות עם שופרסל הצריכה שיטת עבודה ואופרציה שונה מהרגיל, כמו גם חתימה על חוזה מורכב, הוסכם בסופו של דבר שההתקשרות של שופרסל תיעשה ישירות מול פאראגון.  לא נדרש אישור של התובע לכך, הוא לא היה זכאי לבונוס או עמלה בגין התקשרות זו, וככל שניתנו לו הנחה או בונוס כלשהו, הם ניתנו מטוב לב ומתוך ניסיון לסייע לו להסדיר את חובותיו ולא בשל מחויבת כלשהי.  בנוסף הוא העיד כי הכוונה הייתה לתת לתובע זיכוי של כרבע מיליון ₪ וכי הוא ניתן באופן חד פעמי, ולא רק בהתייחס למכירות לשופרסל אלא גם בהתייחס ללקוחות נוספים (ר' ע' 59 ש' 25-ע' 60 ש' 9, ש' 13-15 וע' 60 ש' 16 - ע' 61 ש' 7 לפרוט' הדיון מיום 19.4.2023).
89. מר הברמן העיד אף הוא כי לא היה כל קשר בין מכירות מוצרי חב' פאראגון לחב' שופרסל או לצדדי ג' אחרים לבין התובע, כי לתובע לא הגיעו תמלוגים בגין כך וכי זו המדיניות של חב' פאראגון (ר' ס' 8 לתצהירו ועדותו בע' 92 ש' 1-5 וש' 9-10 לפרוט' הדיון מיום 21.2.2024). בהתייחס לחשבונית הספציפית ממנה עולה כי ניתנה הנחה לתובע, בשיעור של 5% מהמכירות לשופרסל הוא הבהיר, כי ייתכן שדובר במשהו מיוחד שהוא לא יודע עליו (ר' ע' 92 ש' 19-23 לפרוט' הדיון).
90. סיכום ביניים בסוגיית הבלעדיות - התמונה העובדתית הכוללת אליה נחשפתי הייתה זו במסגרתה התובע והשותפות לא הגיעו מעולם להסכמות חוזיות מפורשות בין בכתב ובין בעל פה ועל פיהן ניתנה לתובע בלעדיות למכירת מוצריה של פאראגון.

חלף זאת, וכפי הנקוב לעיל, פאראגון התנתה, מלכתחילה, את עצם מתן הסכמתה לשיווק מוצריה ומכירתם על ידי השותפות בפירעון חובו של מר נחמיאס, ודה פקטו - חוב זה נפרע.