אלא שהנשיא גרוניס הדגיש כך:
"... יובהר כי פסק דיננו אינו מייסד הלכה עקרונית וגורפת, לפיה כל אימת שהמציאות בשוק העבודה אינה תואמת את רוח חוקי העבודה, המסקנה תהא כי אין לחוקים אלה תחולה. קביעותינו בפסק הדין מיוחדות לסוגיה הספציפית אשר באה בפנינו במסגרת הליך זה, אשר כפי שפורט בפסק הדין, מעלה בעיות ייחודיות וחריגות. אין בפסיקתנו זו כדי לפגום בקוגנטיות של חוקי המגן באופן כללי או להביא למהפכה בדיני העבודה, על דרך ערעור על מושכלות יסוד באשר למעמדם של חוקי המגן וכללי הפרשנות הנוגעים להם."
לשלמות התמונה נציין שבעניין זטלמן נקבע כי "משחלפו שנים ממועד הפסיקה בעניין גלוטן, וטרם הושג הסדר חקיקתי כלשהו הנוגע להחלת חוק שעות עבודה ומנוחה על אופן העסקתם הייחודי של המטפלים הסיעודיים... נדרש בית הדין בכל זאת להכריע בדבר זכויותיהם של אותם עובדים, כאשר תביעותיהם מונחות לפתחו", וזאת לפחות לגבי יום המנוחה וגמולו לפי החוק. כך שלמעשה כיום גם אותו מקרה מיוחד של הוצאת קבוצת המטפלים הסיעודיים המתגוררים בביתו של המטופל מגדר החוק אף שאינם באים בגדר החריגים המנויים אינו חד משמעי כפי שהיה במועד שבו ניתן דיון נוסף בית דין גבוה לצדקגלוטן.
הנה כי כן, ייחוד אינו מצדיק סטיה מהוראות החקיקה הקוגנטית, לרבות לא זו הקבועה בחוק שעות עבודה ומנוחה, כל עוד אותה הסטייה לא הוסדרה בגדרי הוראות החוק עצמו.
- כך או כך, לאור התוצאה אליה הגענו בהמשך אין צורך שנקבע מסמרות לכאן או לכאן ונניח לצורך העניין כי חוק שעות עבודה ומנוחה חל על שחקני הכדורגל כגון עמוס וזובאס.
- א.1.ב. המנוחה השבועית
- הזכות למנוחה שבועית היא מזכויות האדם העובד שהיהדות הביאה לעולם. האל, ששבת מכל מלאכתו ביום השביעי (ספר בראשית פרק ב' פסוקים ב-ג), ציווה על מנוחה שבועית, לרבות לעבד, לאמה ולגר (ספר שמות פרק כ' פסוקים ז'-ט'), וכך הורה:
"זָכוֹר אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת לְקַדְּשׁוֹ. שֵׁשֶׁת יָמִים תַּעֲבֹד וְעָשִׂיתָ כָּל מְלַאכְתֶּךָ. וְיוֹם הַשְּׁבִיעִי שַׁבָּת לה' אֱ‑לֹהֶיךָ לֹא תַעֲשֶׂה כָל מְלָאכָה אַתָּה וּבִנְךָ וּבִתֶּךָ עַבְדְּךָ וַאֲמָתְךָ וּבְהֶמְתֶּךָ וְגֵרְךָ אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ."
- המחוקק הישראלי הרחיב את תחום המנוחה השבועית וקבע אותה על "לפחות שלושים ושש שעות רצופות לשבוע". ברוח מסורת ישראל נקבע בסעיף 7(ב) לחוק כי המנוחה השבועית תכלול לגבי יהודי "את יום השבת" כמשמעו במסורת ישראל[10], ולגבי מי שאינו יהודי - "את יום השבת או את היום הראשון או את היום השישי בשבוע, הכל לפי המקובל עליו כיום המנוחה השבועית שלו". דהיינו, לגבי יהודי - המנוחה השבועית חייבת לכלול את יום השבת, ואילו לגבי מי שאינו יהודי בידיו הבחירה איזה אחד מבין הימים שישי, שבת או ראשון יכלל במנוחתו השבועית[11].
- סעיף 8 לחוק מסמיך את השר לקבוע מנוחה שבועית שאורכה קצר מ- 36 שעות רצופות. מכוח הסמכה זו הותקנו תקנות שונות שאינן נוגעות לענייננו. בנוסף, סעיף 9 לחוק אוסר על העבדת עובד במנוחה שבועית, אם זו לא הותרה לפי סעיף 12 לחוק. מכוח הסמכה זו הוציא שר העבודה "היתר כללי להעסקת עובדים במנוחה השבועית לצורך קיום משחקי כדורגל"[12]. היתר זה הוצא לאחר שנפתחו שני הליכים בקשר לטענה כי משחקי הכדורגל בשבת נעשים תוך הפרת החוק[13] ולאחר שהממשלה קיבלה את המלצות הוועדה הבין משרדית לבחינת קיום משחקים בשבת בענף הכדורגל מיום 15.11.2017 (להלן - הוועדה הבין משרדית)[14].
- א.1.ג. גמול מנוחה שבועית
- כאמור, אחת הדרכים לאכיפת המנוחה השבועית היא הטלת מעמסה כלכלית שעניינה קביעת גמול מוגדל עבור אי הנוחות הנגרמת מעבודה במנוחה השבועית. וכך קובע סעיף 17 לחוק בעניין זה:
")א) הועסק עובד בשעות המנוחה השבועית או בחלק מהן: