(1) ישלם לו המעסיק בעד שעות אלה שכר עבודה לא פחות מ-½1 משכרו הרגיל. היה שכרו של העובד, כולו או חלקו, לפי כמות התוצרת, ישלם לו המעסיק בעד כל יחידה שנעשתה בשעות המנוחה השבועית שכר עבודה לא פחות מ-½1 מהשכר המשתלם בעד כל יחידה שנעשתה בשעות העבודה הרגילות;
(2) יתן לו המעסיק, במקום שעות המנוחה השבועית שבהן עבד, שעות מנוחה במספר ובזמן שנקבעו בהיתר שלפיו הועסק.
(ב) היה שכרו של העובד על בסיס של חודש או של תקופה ארוכה יותר, יהא המעסיק זכאי ליתן לעובד, במקום הגמול לפי פסקה (1) של סעיף קטן (א), מנוחה של שעה וחצי לפחות תמורת כל שעה משעות המנוחה השבועית שבה עבד."
- הנה כי כן, עובד שעבד במנוחה השבועית זכאי לאחת משתי תמורות (בתוספת שעות המנוחה שנקבעו בהיתר שלפיו הועסק[15]): האחת, שכר ששיעורו 150% מהשכר הרגיל (כהגדרתו בסעיף 18 לחוק) בעד כל יחידה שנעשתה בשעות העבודה הרגילות (להלן - חלופת התשלום); השנייה, שרלוונטית למי שהוא עובד במשכורת, מנוחה של שעה וחצי לפחות תמורת כל שעת עבודה במנוחה השבועית (להלן - חלופת המנוחה).
- א.1.ד. חלופת התשלום - מן הכלל אל הפרט
- לא היה חולק כי הקבוצות לא שילמו לשחקניהן ובכללם עמוס וזובאס, לפי חלופת התשלום. אחת מטענותיהן היא שבנסיבות העניין הגמול כלול בשכרם.
- השחקנים מצידם מפנים להוראת סעיף 5 לחוק הגנת השכר אשר קובע כך:
"עובד שחוק שעות עבודה ומנוחה, תשי"א-1951, חל לגביו ונקבע לו שכר עבודה הכולל תשלום בעד שעות נוספות או גמול עבודה במנוחה השבועית כאמור בחוק שעות עבודה ומנוחה, תשי"א-1951, או הכולל דמי חופשה, תמורת חופשה או פדיון חופשה כאמור בחוק חופשה שנתית, תשי"א-1951 - רואים את השכר שנקבע כשכר רגיל בלבד, אלא אם נקבע אחרת בהסכם קיבוצי לגבי תשלום בעד שעות נוספות או גמול עבודה במנוחה השבועית וההסכם אושר לענין זה על ידי שר העבודה."
- ולעמדתנו - עולם הכדורגל הנפיק לעולם שלל של קלישאות, חלקן נכונות לכלל העולם ואחרות ייחודיות לישראל. בין הקלישאות הנכונות לכלל העולם ידועה הקלישאה ש"כדורגל משחקים 90 דקות"[16] (לפני שבאה לעולם תוספת הזמן). בין הקלישאות הייחודיות לישראל ידועה הקלישאה ש"כדורגל משחקים משבת לשבת"[17]. הקלישאה הישראלית משקפת את העובדה כי באופן בסיסי משחקי הכדורגל משוחקים בשבת או בעיקרו של דבר בימי המנוחה.
- מעיון בדו"ח הוועדה הבין משרדית ניתן לאתר מספר גורמים שהביאו לכך שענף הכדורגל פעל מאז ומעולם במנוחה השבועית, לא רק בישראל (שבת) אלא גם באירופה (יום ראשון). בכללם ניתן למנות את הפופולאריות של הענף, את היות המשחק חלק מתרבות ספורט ופנאי רחבה, ואת הצורך לשתף קהל כמה שיותר גדול באצטדיונים גדולים ועוד. לא בכדי קיימת חלוקה מובנת של פעילות בינלאומית (יבשתית, אירופאית - אליה שייכת ישראל (UEFA); ועולמית (FIFA)) בימים שלישי - חמישי, ופעילות מדינתית בימים שישי - שני, המבוססת בעיקרו של דבר על ימי המנוחה השבועית המקובלים.
- 00השאלה המונחת לפתחנו היא כיצד יש לנהוג במקרה של השחקנים שחוזה העבודה שלהם כולל תמורה עבור עבודה במנוחה שבועית אך אין בו תמורה נפרדת לעבודה במנוחה השבועית? האם יש ליישם במקרה שלהם את הוראת סעיף 5 לחוק הגנת השכר?
- 0לטעמנו, בשל הצטברות הנסיבות הבאות, יש להשיב לשאלה זו בהתייחס לשחקנים דוגמת עמוס וזובאס בשלילה.
- בשונה מהמקרה הנפוץ שבו השכר של העובד משולם עבור עבודתו בכלל השבוע כשהשאלה היא מהי התמורה לה זכאי העובד עבור עבודתו במנוחה השבועית, שכרם של עמוס וזובאס ודומיהם משולם למעשה ובעיקרו של דבר עבור העבודה במנוחה השבועית. כל ההתקשרות אינה נושאת פנים, אלא למנוחה השבועית. שכן, כל תכליתו של ההסכם הוא ההשתתפות של השחקן במשחק הנערך במנוחה השבועית. האימונים ויתר הפעילות בימים האחרים של השבוע (להלן - הפעילות הנוספת), נועדו לשרת את המשחק במנוחה השבועית. אף קבוצה לא תתקשר עם שחקן לצורך הפעילות הנוספת, אם לא יתלווה אליה המשחק במנוחה השבועית. לכן, מבחינה מהותית אין עסקינן בהסכם שבו יש "שכר כולל", אלא בהסכם שעיקר תכליתו הוא השכר המשולם עבור המנוחה השבועית. בנסיבות ייחודיות שכאלה, הפיצול בין שכר הבסיס לבין הגמול עבור המנוחה השבועית הוא במידה ניכרת פיצול מלאכותי וחסר משמעות. שהרי, אין בנמצא שכר בסיס מקובל לאמצע השבוע, שיחסית אליו ניתן לבחון את שיעור התמורה הנוספת עבור העבודה במנוחה השבועית, למשל - רופאים, מלצרים, עובדי ניקיון, עובדי בטחון וכיוצ"ב - ששכרם עבור העבודה במנוחה שבועית ניתן להשוואה לעומת שכרם שלא במנוחה שבועית. למעשה, בשונה מהענפים אשר אוזכרו לעיל, אצל שחקן כדורגל - ודאי בליגת העל, העבודה במנוחה השבועית, היא העיקר, ואילו הפעילות הנוספת המבוצעת במהלך ימות השבוע, היא הטפל הנלווה אליה.
יודגש כי הנסיבות כאן שונות מהנסיבות שנדונו בעניין קיסלגוף. באותו מקרה נדון עניינם של שלושה עובדים, שלא הוגדרו כיהודים לצורך חוק שעות עבודה ומנוחה. עובדים אלה הועסקו בבית חולים שומר שבת במשרה של "גוי של שבת" (עבודה רק בשבת). עובדים אלה קיבלו שכר ללא גמול עבור עבודה במנוחה שבועית, על אף שיום השבת - כך לפי הקביעה העובדתית - נכלל במנוחה השבועית המקובלת עליהם. בית הדין הארצי קבע כי עובדים אלה זכאים לגמול עבור עבודה במנוחה שבועית, שעה שהם הוכיחו כי יום המנוחה המקובל עליהם הוא יום שבת. לשלמות התמונה נציין כי עובדי בית החולים שאינם יהודים ואשר עבדו בבית החולים בשבת קיבלו עבור עבודתם זו, בשונה מהעובדים שהיו "גוי של שבת", גמול בשיעור של 200%. לעניין זה נקבע מפי השופט רבינוביץ כך: