פסקי דין

עע (ארצי) 51985-01-25 מועדון כדורגל – מכבי נתניה (2016) בע"מ (חל"צ) – דניאל עמוס - חלק 13

07 ינואר 2026
הדפסה

על כן, ככל ונראה בהעסקתו של עמוס כהעסקה בת 12 חודשים בכל עונה שהתשלום בגינה נפרס על פני 10 חודשים, הרי שעלינו לבחון את הניצול בראי תקופת ההעסקה.  משכך יש לשים לב כי עונת המשחקים מסתיימת בכל שנה טרם סוף חודש מאי[27] והאימונים מתחילים בסוף חודש יוני[28] - כך על פי גרסת עמוס עצמו.  משמדובר בחופשה בת כחודש ימים ובשים לב לוותק אותו צבר עמוס, די בזו כדי להביא למסקנה כי עמוס ניצל את כל ימי החופשה להם זכאי.  לעניין זה נזכיר כי בעניין פטלוק[29] אישר בית דין זה את פסיקת בית הדין האזורי לפיה מאמן כושר של קבוצת כדורגל (בני יהודה) אינו זכאי לחופשה שנתית משזו נוצלה מדי שנה בפגרת החורף (במהלך החודשים דצמבר - ינואר) ופגרת הקיץ (יתרת חודש מאי עד לתחילת ההכנות לעונה העוקבת בחודש יוני), הגם ששכרו השנתי/העונתי שולם ב- 10 תשלומים חודשיים.

  1. על פי החלופה השנייה התקופה הרלוונטית לעבודה הינה בת 10 חודשים בלבד, בין חודש אוגוסט לבין חודש מאי בשנה שלאחר מכן. על פי חלופה זו יש לשים לב כי זכאותו של עמוס הינה יחסית לתקופת ההעסקה.  בהתאם לוותק אותו צבר השחקן במהלך העסקתו הרי שבכל שנה היה זכאי לחופשה שנתית בת 13 ימי לוח.

יש לקבל את טענת מכבי נתניה לפיה עונת המשחקים מסתיימת במהלך חודש מאי, ומשכך בפרק הזמן שבין סיום עונת המשחקים לבין סוף חודש מאי עמוס ניצל את ימי החופשה (השוו עניין פטלוק).

כמו כן, טענה מכבי נתניה כי גם במהלך פגרת הנבחרות אשר חלה במספר מופעים במהלך השנה לא עמד עמוס לרשותה ויש לראות בתקופה זו במהלכה משולם לו שכרו כתקופה בה ניצל את ימי חופשתו.  עמוס לא חלק על הנתונים שהציגה מכבי נתניה בעניין זה וממילא נתונים אלו לא נסתרו על ידו, לא בהליך בבית הדין האזורי ולא בהליך שבפנינו, ומשכך מתקבלת טענת מכבי נתניה בעניין זה.  יתרה מכך, סדרי הגודל של ימי ההיעדרות בשל פגרת הנבחרות עולים בקנה אחד עם הנתונים שהציגה המנהלת בעמדתה כפי שהובאה לעיל.

די בתקופות אלו כדי למצות את זכאותו של עמוס לחופשה שנתית.  כך לדוגמה, בעונת המשחקים 2020/2021 הסתיימה העונה ביום 20.5.2021[30], קרי נוצלה חופשה שנתית בת 11 ימי לוח ובמסגרת פגרות הנבחרות שחלו במהלך העונה נוצלו 7 ימי חופשה לכל הפחות[31].  כלומר במסגרת עונה זו נוצלו לכל הפחות 18 ימי חופשה (במונחי לוח), 5 ימים מעבר לזכאותו בעד אותה שנה.

נציין כי מכבי נתניה טענה כי יש לקחת בחשבון את ימי הסגרים בשל מגיפת הקורונה ופגרות שנערכו לצורך שזרוע המגרשים במהלך העונה[32].  במסגרת חקירתו הכחיש עמוס את היעדרותו מאימונים בשל שזרוע המגרשים ובשל מגיפת הקורונה[33].  משממילא קבענו כי על פי האמור הוא ניצל את כל ימי חופשתו אין אנו נדרשים להכריע בטענות אלו.

  1. לאור האמור ערעור מכבי נתניה ביחס לרכיב זה מתקבל ומבוטל חיובה לשלם לעמוס פדיון חופשה שנתית.
    • א.2.ב. עניין זובאס
  2. גם בעניינו של זובאס הטענות העיקריות נגעו לימי היעדרות בשל פגרת הנבחרות ובשל פגרת הקיץ. לסיכומיה צירפה בני יהודה את טבלת המשחקים מהשנים הרלוונטיות לתביעה[34].  בהתבסס על טבלה זו הראתה את מועדי פגרות הנבחרות ופגרות הקיץ.  זובאס לא טען כי נתונים אלו אינם נכונים, אלא כי אינם צריכים להילקח בחשבון כימים בהם ניצל את ימי החופשה.

כפי שניתן לראות פגרות הנבחרות לבדן מביאות לתוצאה כי זובאס ניצל את ימי חופשתו למעלה מימי זכאותו[35]: עונת 2016/2017 - 39 ימים; עונת 2017/2018 - 36 ימים; עונת 2018/2019 - 36 ימים; עונת 2019/2020 - 36 ימים.  משכך מקובלת עלינו טענת בני יהודה כי זובאס ניצל את כלל ימי החופשה להם היה זכאי.  נעיר כי לא נעלמה מעיננו הוראת סעיף 12 לחוק חופשה שנתית לפיה "עובד לא יעבוד בשכר בימי חופשתו, ואם עבד עבודה סדירה בשכר, איבד את זכותו לדמי חופשה; ואם כבר שולמו, רשאי המעסיק לנכותם משכר העבודה שישולם לעובד, או לגבותם בכל דרך בה גובים חוב אזרחי".  זובאס לא הוכיח כי בזמן פגרת הנבחרות הוא עבד בשכר (מנבחרת ליטא).  בכל מקרה, אם "עבד" וקיבל שכר - הרי שתשלומים ששילמה לו בני יהודה בעד ימים אלה והיו ניתנים לזקיפה על חשבון ימי החופשה ניתנים לקיזוז כנגד פדיון החופשה.

עמוד הקודם1...1213
14...22עמוד הבא