"ש. הבנתי, נמשיך, תראה זה קצת מוזר מה שאתה אומר כנראה באמת שאתה לא זוכר בדיוק מה היה כי אתה אומר או ב19 או ב-20, נודע לך שאתה מפוטר ממכבי נתניה? אתה אומר כמה ימים אחרי זה התחלת לחפש קבוצה מתי שהוא, שבוע, שבועיים שלושה ארבעה אחרי זה, חתמת במכבי פתח תקווה. אממה, החוזה שלך עם מכבי פתח תקווה, נחתם בין ב19 ביוני [כך במקור - א.א.] הוא צורף, אתה רואה 19 ביוני, איך אתה מסביר את זה?
ת: אינני יודע, אני לא זוכר שקמתי בבוקר וחתמתי במכבי פתח תקווה
ש: כנראה שלא אז יכול להיות אולי, אבל שהמו"מ עם מכבי פתח תקווה התחיל לפני ה19 ליוני, כי ב19 ליוני כבר חתמת
ת: אני יודע בוודאות בוודאות שזה לא קרה
ש: תסביר לי איך החוזה שאתה צירפת לתצהיר שלך נושא תאריך 19 ביוני, בוא תסביר
ת: אני יכול לראות לשנייה? כי אני אני אינני זוכר את זה אני לא הבן-אדם שרושם את התאריך בראש הדף.
ש: ידעת שהתצהיר שלך שלתצהיר צורף ההסכם הזה?
ת: אם ידעתי?
ש: אני שואל, ידעת? קראת את התצהיר? ידעת?
ת: כן ידעתי שצירפתי את החוזה שלי במכבי פתח תקווה אם שמתי לב באיזה תאריך אני ישבתי והם חתמו רשמו את התאריך? לא, תמשיך" (הדגשה הוספה - א.א.)
הנה כי כן, עמוס לא חולק על כך שבכותרת ההסכם נקוב התאריך 19.6.22. ובהנתן כי המשא ומתן עם מכבי פתח תקווה לא החל באותו יום, יש להניח כי משא ומתן זה החל עוד קודם לכן.
- האירוע לפיו עמוס ניהל משא ומתן עם קבוצות אחרות מתיישב היטב עם גרסת כהן (בתקופה הרלוונטית היה מנהלה המקצועי של מכבי נתניה) לגבי האירועים שלאחר תום העונה.
כהן העיד ובית הדין האזורי קבע בעניין זה כי "שוכנענו שנוהל מו"מ בין סוכנו של התובע לבין נציג הנתבעת, וזאת לאחר סיום העונה, בחודש יוני 2022". מעדותו של כהן עולה כי בתחילה מכבי נתניה הציעה לעמוס את חידוש החוזה באותם תנאים, אך האחרון לא הסכים שכן הוא ביקש "שדרוג". ולאחר מכן, כאשר הסכים לחידוש באותם תנאים הבעלים של מכבי נתניה כבר לא היה מעוניין לחדש את החוזה באותם תנאים. לעניין זה מסכם בית הדין האזורי וקובע כי:
"נוסיף כי גם אם נכונות טענות הנתבעת, כי התובע לא הסכים להמשיך בתנאים הקודמים וביקש העלאה, הרי שמעדותו של מר כהן עולה כי כאשר הסכים כבר התובע להמשיך - גם בתנאים הקודמים - הבעלים של הקבוצה כבר לא הסכים לכך."
- אלא שלטעמנו, שעה שמכבי נתניה הציעה לעמוס את חידוש החוזה באותם תנאים הגם שבמועד מאוחר למועד הקבוע בסעיף 9(ב) לחוק פיצויי פיטורים ושעה שעמוס לא דחה הצעה זו מטעמים של פעולה על יסוד ההבנה שלא יחודש ההסכם (למשל ומבלי למצות, כי כבר חתם על הסכם עם קבוצה אחרת), לא כל שכן כאשר בשנים קודמות חידושי ההסכם נעשו במועד מאוחר לשלושת החודשים כאמור - נרפא הפגם של האיחור בהצעה. במקרה שכזה אי חידוש ההסכם נעוץ בעמוס עצמו, שעמד על שדרוג שכרו.
לעניין זה נפנה לנסיבותיו של שחקן הפועל באר שבע - שלמה אילוז, כפי שהובאו בפסק הדין הראשון בעניינו[37]: אילוז שיחק שנים רבות כדורגל מקצועי בקבוצת הפועל באר שבע. בתום עונת 1995/96, בהיותו בגיל 37, הודיעה לו הפועל באר שבע כי לא יוכל להיות שחקן הרכב והוצעה לו משרת עוזר מאמן לתקופה 1.8.1996 - 30.5.1997 - הצעה לה נענה אילוז. לאחר העונה הראשונה כעוזר מאמן נפרדו דרכי הצדדים. בשנת 2002 הגיש אילוז תביעה לתשלום פיצויי פיטורים בשל תקופת עבודתו כשחקן. במסגרת ההליך טען אילוז כי שעה שלא הוצע לו לחדש את ההסכם כשחקן שלושה חודשים לפני תום עונת 1995/96 הוא פוטר ולכן הוא זכאי לתבוע פיצויי פיטורים בעד תקופת עבודתו כשחקן. בית הדין האזורי דחה את התביעה מטעמים שאינם נדרשים לענייננו. במסגרת הערעור שהתקבל קבע בית דין זה כי בנסיבות המקרה הזכאות לפיצויי פיטורים צריכה להבחן בשים לב לאירועים בתום החוזה כעוזר מאמן. בית דין זה ראה לנכון להתייחס לטענת השחקן (אילוז) לפיה די בהפרת סעיף 9(ב) לחוק פיצויי פיטורים כדי להקים עילה, וכך קבע: