הדברים מקבלים משנה תוקף בשים לב להתנהלותה של מכבי נתניה סמוך לסיום חוזה העסקתו של עמוס ובין השאר ביחס להיעדר שימוע ופגמים מהותיים בהליך סיום העסקתו.
- שימוע - שעה שלא קוים שימוע טרם אי חידוש חוזה ההעסקה בדין חויבה מכבי נתניה לשלם לעמוס פיצוי.
- פדיון חופשה שנתית - יש לדחות את טענות מכבי נתניה לפיהן עמוס ניצל את יתרת ימי החופשה במהלך תקופת העסקתו. מכבי נתניה לא הראתה כל תיעוד או אינדיקציה לטענה זו, לא ניהלה פנקס חופשה כנדרש בחוק או כל רישום מסודר אחר. בנוסף, הטענה לפיה יש לראות בתקופת הפגרה כתקופה בה ניצל עמוס את ימי החופשה שלו סותרת את הטענה לפיה חוזה העסקתו היה לתקופות של 10 חודשים בכל עונה, שכן ככל ואכן כך הדבר הרי שבתקופת הפגרה לא קיבל שכר ומשכך לא ניתן לראות בכך כניצול ימי החופשה.
טענות מכבי נתניה בדבר תשלום שכר הכולל חופשה שנתית סותרות את הוראות חוק חופשה שנתית, תשי"א-1951 (להלן - חוק חופשה שנתית). אין בהוראות חוזה ההעסקה אליהן היא מפנה כדי לגבור על הוראות החוק הקוגנטיות המקימות את הזכאות לחופשה שנתית.
- הוצאות - נטען כי ההוצאות אינן חורגות מפסיקת ההוצאות בבתי הדין לעבודה, זאת לאור הסכום שנפסק במסגרת פסק הדין וממילא אין ערכאת ערעור נוטה להתערב בסכום פסיקת ההוצאות של הערכאה הדיונית.
ערעור בני יהודה וערעור זובאס
רקע להליך
- זובאס, אזרח ליטא, שיחק בעמדת השוער בבני יהודה החל מעונת המשחקים 2016/2017 ועד לסוף עונת המשחקים 2019/2020. תנאי העסקתו של זובאס הוסדרו בחוזה העסקה שנחתם ביום 15.8.2016 לארבע עונות. בנספח לחוזה ההעסקה פורטו תנאי ההעסקה, ובכללם שכר הבסיס לכל עונה אשר חולק לעשרה תשלומים חודשיים שווים (לחודשים אוגוסט ועד לחודש מאי בשנה העוקבת), וכן דמי כלכלה גם הם למשך עשרה חודשים.
- בחודש אפריל 2020, במהלך עונת המשחקים האחרונה בה שיחק בקבוצה ועקב התפרצות מגפת הקורונה, חתם זובאס על נספח לחוזה העסקה במסגרתו הסכימו הצדדים על הפחתה בשכרו (להלן - נספח הפחתת השכר).
פסק הדין של בית הדין האזורי
השכר
- בית הדין דחה את טענת בני יהודה לפיה שכר הבסיס שהוגדר בחוזה העסקתו של זובאס ותלושי השכר שלו שיקפו את תשלום כלל זכויותיו. בית הדין התבסס על סעיף 5 לחוק הגנת השכר ועל סעיף 28 לחוק פיצויי פיטורים. בנוסף נדחתה הטענה לפיה יש לחשב את זכויותיו של זובאס בהתאם לשכר המינימום כקבוע בחוזה העסקתו.
- נקבע כי הפיצול בתלושי שכרו של זובאס של רכיבי דמי הנסיעות ודמי ההבראה מהשכר נעשה באופן מלאכותי וצירופם של רכיבים אלה לשכר מביא לשכר שהוסכם בחוזה ההעסקה. נקבע שבני יהודה לא הראתה סיבה לפיצול דמי הנסיעה (לאור העובדה שזובאס קיבל ממנה רכב), וכי לא ניתן להסתמך על שתיקתו של זובאס ביחס לקבלת המצב הקיים כהסכמה, הן מאחר שתלושי השכר לא הונפקו לו באופן קבוע והן משהתלושים היו בשפה העברית אותה הוא אינו דובר.
- לעומת זאת, בית הדין דחה את טענת זובאס לפיה יש לראות בדמי הכלכלה ובבונוס שקיבל עבור צבירת נקודות כחלק משכר הבסיס שלו. לגבי דמי הכלכלה נקבע כי מדובר בהחזר הוצאות אותנטי ולגבי בונוס הנקודות נקבע כי מדובר ברכיב שכר המותנה בתנאי אמיתי.
נסיבות סיום העסקתו של זובאס
- בית הדין האזורי קבע כי יש לראות בזובאס כדין מי שפוטר מעבודתו. בית הדין התייחס לכך שנטל ההוכחה להראות שבני יהודה הציעה לו חוזה העסקה חדש שלושה חודשים לפני סיום חוזה העסקתו בסיום עונת 2019/2020 מוטל על כתפיה וזו לא עמדה בנטל להוכיח זאת.
- כמו כן נדחתה כאמור טענת בני יהודה לפיה שכרו של זובאס כלל תשלום פיצויי פיטורים, כמו גם טענתה שהוא אינו זכאי לתשלום פיצויי פיטורים הן בשל שכרו הגבוה והן בשל העובדה שחוזה העסקתו לתקופה קצובה נוסח בהתאם לכללים של פיפ"א (FIFA) ושל ההתאחדות, משטענות אלו אינן יכולות לגבור על הוראות חוק פיצויי פיטורים בהיותן הוראות קוגנטיות.
הפחתת שכרו של זובאס בשל מגפת הקורונה
- בית הדין האזורי דחה את טענת זובאס לפיה הפחתת שכרו בהתאם לנספח הפחתת השכר נעשתה בכפייה ומשכך מחויבת בני יהודה להשיב לו את הסכומים אשר הופחתו משכרו.
הסעדים שנפסקו
- להלן הסעדים שנפסקו לזכות מר זובאס:
- פיצויי פיטורים - בני יהודה חויבה לשלם לזובאס פיצויי פיטורים בסכום של 168,758 ₪.
- יתרת שכר יסוד - נקבע כי בני יהודה לא הוכיחה את החוב של זובאס לו טענה וכן שהסכום שנטען ששילמה לו אכן שולם. משכך חויבה בני יהודה לשלם לו יתרת שכר בסך של 12,702 ₪.
- הפקדות לפנסיה - נדחתה טענת בני יהודה לפיה שכרו של זובאס כלל תשלום חלף הפקדות פנסיוניות. כמו כן נדחתה טענתה לפיה לפי חוזה ההעסקה יש לחשב את זכאותו בגין רכיב זה בהתאם לשכר מינימום. בית הדין קבע כי יש לחשב את זכאותו של זובאס בגין רכיב זה בהתאם לשכר הממוצע במשק, וזאת בהתאם להוראות צו ההרחבה הכללי לפנסיית חובה. בית הדין אימץ את התחשיב החלופי שהציגה בני יהודה. משכך נפסק לזובאס כהפרש הפקדות לפנסיה סכום של 23,619 ₪.
- גמול עבודה במנוחה שבועית - נדחתה טענת בני יהודה לפיה ההיתר להעסקה ביום מנוחה שבועית פוטר אותה מחובתה לשלם גמול עבור עבודה במנוחה שבועית. נקבע כי בהיבט הפלילי ההיתר מאפשר להעסיק עובד ביום המנוחה השבועית, אולם אין בו כדי לפטור את המעסיק מתשלום הגמול הקבוע בחוק.
בית הדין האזורי קבע כי בני יהודה לא הוכיחה שנתנה לזובאס שעות מנוחת פיצוי חלף תשלום גמול עבור עבודה במנוחה השבועית. בהקשר זה נקבע כי בהיות זובאס בן הדת הנוצרית קתולית יום המנוחה השבועי שלו הוא יום ראשון; היה על בני יהודה להוכיח כי בעבור כל שעת עבודה במנוחה השבועית הוא קיבל מנוחת פיצוי בת 2.5 שעות. בהיעדר רישום שעות עבודתו של זובאס, בני יהודה לא עמדה בנטל ההוכחה האמור אשר רובץ על כתפיה.