בית הדין האזורי דחה את תחשיבי זובאס לאור העובדה שהוכח שהוא לא הועסק בכל תקופת העסקתו במהלך ימי א' (מנוחה שבועית) כמו גם העובדה שכל עונה עורכת 10 חודשים ולא 12 חודשים כפי שניתן ללמוד מתחשיביו. משכך קבע בית הדין האזורי שזובאס זכאי לגמול בגין 3 ימי מנוחה בכל חודש עבודה, למעט בעד החודשים מרץ ואפריל 2020 (בשל התפרצות מגפת הקורונה), כששיעור הגמול הוא 50% משכר העבודה היומי.
לאור כל זאת חויבה בני יהודה לשלם לזובאס גמול מנוחה שבועית בסך 96,969 ₪.
- דמי הבראה - כאמור נדחתה טענת בני יהודה לפיה שכרו של זובאס כלל תשלום דמי הבראה. משכך היא חויבה לשלם לו דמי הבראה בסך של
9,072 ₪. - פדיון חופשה שנתית - נקבע כי בהתאם לחוק חופשה שנתית ולהלכה הפסוקה החובה לנהל פנקס חופשה ודו"חות נוכחות מוטלת על כתפי המעסיק, ובענייננו בני יהודה לא עמדה בחובה זו ולא הוכיחה ניצול חופשה. משכך זכאי זובאס לתשלום פדיון חופשה שנתית.
במסגרת זאת נדחתה טענת בני יהודה לפיה זובאס ניצל את ימי חופשתו בתקופה שבין העונות, שכן במהלך תקופה זו הוא לא היה זכאי לתשלום שכר עבודה. כן נדחתה הטענה כי זובאס ניצל ימי חופשתו במהלך שהותו בחו"ל לצורך משחקים בינלאומיים של הנבחרת הלאומית של ליטא בה שיחק. ביחס לימים אלה נקבע כי רבים מהמשחקים נערכו בתקופת הפגרה וכי לא נסתרה טענתו בחקירתו הנגדית לפיה בעבור ימי היעדרותו קיבלה בני יהודה מפיפ"א (FIFA) סכום כפיצוי על היעדרותו.
לאור כל האמור נקבע כי זובאס זכאי בעבור כל עונה לפדיון של 16 ימי חופשה, ובסך הכל לסכום של 129,728 ₪.
- דמי חגים - [הצדדים ובית הדין האזורי עשו שימוש בביטוי "דמי חגים" כדי לתאר תשלום שכר עבור עבודה ביום חג - א.א.] בית הדין האזורי פסק כי משזובאס עבד במהלך ימי החג הנוצריים קתוליים הוא זכאי לקבל עבור עבודתו זו "דמי חגים". בית הדין פסק כי מאחר שזובאס היה עובד במשכורת לא נפגע שכרו הרגיל בעת ששיחק ביום החג, ועל כן הוא זכאי עבור עבודה בימי החג אך ורק לגמול בשיעור של 50% משכרו היומי, ובסך הכל לסכום של 25,453 ₪.
- פגמים בתלושי שכר - נקבע כי על אף שלא הוכחה טענתו של זובאס לפיה תלושי שכרו לא שיקפו נאמנה את רכיבי השכר ששולמו לו, הרי שעדיין תלושי השכר שיקפו רישומי שעות אקראיים ונתונים עובדתיים נוספים לא נכונים. משכך נפסק לו פיצוי בסך 2,000 ₪.
- היעדר הסכם עבודה מפורט - נדחתה טענת זובאס לפיה הסכם העסקתו נעדר פירוט מספק.
- הוצאות - על אף הסכומים שנפסקו לטובת זובאס קבע בית הדין האזורי כי כל צד יישא בהוצאותיו, זאת בין השאר לאור התנהלותו הדיונית של זובאס במסגרתה תצהירו בהליך לא אומת כדין (משאומת מחוץ למדינה) ומבלי שעדכן על כך את בית הדין ללא כל הסבר מספק.
טענות הצדדים בערעור בני יהודה