טענות בני יהודה
- באופן כללי נטען על ידי בני יהודה כי יש לבחון את יחסי ההעסקה בענף הכדורגל בהקשר התעשייתי של הענף הספציפי. לטענתה בבחינת ייחודיות יחסי העבודה שבין הצדדים, לא ניתן להחיל את אותם התנאים והכללים במשפט העבודה על ענף הכדורגל. לטענתה אין מדובר בסוגיה שולית, אלא בנדבך עיקרי בבחינת זכאותו של עובד לתנאים מכוח משפט העבודה.
- פיצויי פיטורים - בבחינת ייחודיותו של ענף הכדורגל יש להגיע למסקנה כי הוראות סעיף 9 לחוק פיצויי פיטורים אינן יכולות לחול בעניינם של השחקנים. את טענתה מבססת בני יהודה בין השאר על שינוי הנסיבות הקיצוני אשר יכול לקרות בין מועד החתימה על הארכת חוזה ההעסקה לבין סיום העונה (לדוגמא - ירידת ליגה או מהצד השני העפלה למפעלים אירופיים), לעובדה כי, מכוח הרגולציה החלה על הקבוצות (בחוק הישראלי ובתקנונים הבין לאומיים), חוזי העסקה בענף הם חוזים לתקופה קצובה וכי אין לקבוצות אפשרות להסכים אחרת.
בנוסף נטען כי החלת סעיף 9 לחוק פיצויי פיטורים תוביל להגבלת יכולת הניהול הספורטיבי של קבוצת הכדורגל במנותק מהתנהלות הענף כתחום ספורטיבי ותחרותי ומאומד דעת הצדדים ורצונם, כך שהחלת הסעיף למעשה חוטאת למטרתו של החוק. סיבות אלו גם מצאו ביטוי בחוזה האחיד אליו מחויבים הצדדים מכוח הרגולציה בענף הכדורגל בארץ, אשר קובעת כי השכר הקבוע בחוזה מהווה תמורה כוללת וסופית של כלל הרכיבים להם זכאי השחקן.
לחילופין טענה בני יהודה ששגה בית הדין שעה שקבע שפיצויי הפיטורים לא יחושבו על בסיס שכר המינימום כקבוע בהסכם העסקתו של זובאס או לפי השכר הממוצע במשק בהתאם להוראות צו ההרחבה הכללי בדבר ביטוח פנסיוני.
- גמול עבודה במנוחה שבועית - עצם הגשת התביעה ברכיב זה היא חסרת תום לב, זאת בשים לב לדפוס ההעסקה הטבעי בענף בו המשחקים משוחקים ברובם בימי שבת. לחילופין, כך טענה בני יהודה, ממילא זובאס קיבל מנוחת פיצוי בגין עבודה במנוחה השבועית (כאמור בעניינו - יום ראשון). בית הדין האזורי שגה באופן חישוב שעות מנוחת הפיצוי להן זכאי זובאס.
- פדיון חופשה שנתית - לא נתן משקל לכך שזובאס קיבל שכר עבור תקופות בהן לא עבד ובכללן פגרות הקיץ ומשחקי הנבחרות וימי החג על פי הדת היהודית. לחילופין, נטען כי גם לו היה זכאי לתשלום פדיון חופשה, הרי שבהתאם לחוזי העסקתו יש לחשבו לפי שכר המינימום ולא לפי שכרו ההסכמי.
- דמי חגים - זובאס אינו זכאי לתשלום דמי חגים מהטעמים שפורטו ביחס להעדר זכאות לגמול עבור עבודה במנוחה שבועית. לחילופין נטען שזכאותו, ככל שקיימת, צריכה להיות מחושבת על פי שכר המינימום.
- דמי הבראה - שגה בית הדין האזורי בקביעתו ביחס לרכיב זה לאור העובדה שדמי הבראה בסך 300 ₪ בחודש שולמו לזובאס.
טענות זובאס
- תחילה נציין כי סיכומי זובאס כמשיב בערעור בני יהודה הוגשו באיחור ניכר ומבלי שהוגשה בקשה מתאימה להגשת הסיכומים במועד בו הוגשו. בהתאם להחלטת רשמת בית הדין, השופטת חני טל-פרימור, נקבע כי הסיכומים יתקבלו לרישום תוך שהתנהלותו הדיונית תובא בחשבון במסגרת פסיקת ההוצאות בהליך. לכך נתייחס בסוף דברינו.
- באופן כללי נטען כי אין לתת משקל ובוודאי לא משקל משמעותי לתנאי שכרם של השחקנים בענף או לרגולציה החלה בענף. לטענתו של זובאס אין שונה שחקן כדורגל מעובד בתעשיות שונות בעלי תנאים עודפים וממילא אין ברגולציה החלה בענף כדי לגבור על חקיקה קוגנטית.
- פיצויי פיטורים - מרבית טענותיה של בני יהודה לעניין הזכאות לפיצויי הפיטורים נוגעות לקביעותיו העובדתיות של בית הדין האזורי ומכאן שאין מקום להתערב בהן. ביחס ליתר טענותיה הפנה זובאס לנימוקי בית הדין האזורי בפסק דינו.
- גמול עבודה במנוחה שבועית - מבנה ההעסקה בענף וההיתר שניתן לעבודה בשבת אינם יכולים לשמש נימוק לאי תשלום זכות קוגנטית. בתוך כך התייחס זובאס לכך שגם בענפים אחרים בהם דפוס העסקתם מחייב עבודה במנוחה שבועית משולם גמול עבור רכיב זה (אנשי כוחות הצלה, רופאים וכיו"ב).
- פדיון חופשה שנתית - טענת בני יהודה לקיזוז ימי חג יהודיים הועלתה לראשונה במסגרת הערעור ומהווה הרחבת חזית אסורה. ממילא בני יהודה לא הוכיחה טענותיה בערכאה קמא זאת בהיעדר רישום אותנטי שנעשה בזמן אמת, כפי שנקבע בפסק הדין.
- דמי חגים - בני יהודה לא הציגה כל רישום בדבר היעדרות או תשלום בעבור ימי החג. בני יהודה למעשה הודתה בבית הדין האזורי כי לא שילמה לזובאס תוספת בעבור עבודה בימי החג לפי דתו.
- דמי הבראה - זובאס הפנה לקביעותיו של בית הדין האזורי ביחס לפיצול שלא כדין של השכר בתלושים שהונפקו.
טענות הצדדים בערעור זובאס