(1) לקבוע נכסים נוספים על המפורטים בסעיף 5 ששוויים לא יאוזן בין בני הזוג;
(2) לקבוע שאיזון שווי הנכסים, כולם או מקצתם, לא יהיה מחצה על מחצה, אלא לפי יחס אחר שיקבע בהתחשב, בין השאר, בנכסים עתידיים, לרבות בכושר ההשתכרות של כל אחד מבני הזוג;
(3) לקבוע שאיזון שווי הנכסים, כולם או מקצתם, לא יהיה לפי שוויים במועד איזון המשאבים, אלא לפי שוויים במועד מוקדם יותר שיקבע;
(4) לקבוע שאיזון המשאבים לא יתייחס לנכסים שהיו לבני הזוג במועד איזון המשאבים אלא לנכסים שהיו להם במועד מוקדם יותר שיקבע."
- על מנת שתחול הוראת סעיף 8(2) לחוק יחסי ממון בין בני זוג, התשל"ג-1973 יש הכרח להוכיח "נסיבות מיוחדות המצדיקות זאת". ראו לשון הסעיף לעיל.
- במקרה כאן טענה הנתבעת כי נסיבות מיוחדות המצדיקות זאת הן שימוש בכספי ירושה, גובהו של סכום כספי הירושה, מימון ההון העצמי והשיפוץ כולו מכספי הירושה - בעוד התובע נטל חלק רק בתשלום המשותפים של החזרי הלוואה המובטחת במשכנתא, שווי הדירה, ופערי ההשתכרות בין הצדדים. עוד נטען כי יש להביא בחשבון את תקופת הנישואין שמרביתה הצדדים התגוררו בשכ"ד למול התקופה הקצרה של מגורי הצדדים בדירה וסמיכות למועד הקרע, מימון הליך הפונדקאות בכספים על חשבון ירושה ופדיון קרן ההשתלמות לשם כך, וכן דיני יושר, הגינות וצדק. התובע טען כי אין מתקיימות נסיבות חריגות המצדיקות חלוקה של על דרך מֶחֱצָה עַל מֶחֱצָה, נטען כי פערי ההשתכרות שבין הצדדים אינם גבוהים ויש להחיל את הלכת דקר שקובעת כי רישום הזכויות מהווה ויתור ומתנה שהושלמה, מה גם שבמהלך החיים המשותפים הצדדים ראו בדירה כדירה משותפת וכך גם בכספי הירושה, ולראיה תקבולי שכר הדירה מדירה הירושה (שתמורתה היא התמורה מושא התובענה כאן) הופקדו בחשבון המשותף. נטען גם כי לצדדים היו רק חשבונות משותפים (למעט החשבון העסקי).
- בעמ"ש (חי') 5420-10-21 א' נ' ב', [נבו] מיום 18/04/2022 ערך בית המשפט הפרדה בין הזכויות הרשומות על שם בני הזוג לבין הזכות לחלקו בכספי התמורה לאחר פירוק השיתוף , כחלק מאיזון משאבים. וכך נאמר שם, כבוד השופט ג'יוסי, בעמוד 30 פסקה 31 לפסה"ד:
"...במובחן מן הדברים שנכתבו על-ידי ב-עמ"ש 61008-06-13 נ' מ' א' נ' י' א', [נבו] ובשים-לב לנסיבות העניין, "פערי-הכוחות" המשמעותיים שבפני, ו"למודוס ההתנהגות בפועל של בני-הזוג", כדבריו של כב' השופט רובינשטיין, קיים הכרח לאזן במשאב הכספי שיתקבל מפירוק השיתוף של דירת-המגורים. יודגש, כי אין מדובר בחלוקה בלתי-שוויונית של דירת-המגורים הואיל וברי, כי פירוק השיתוף בה יתבצע על-פי הרישום ובהתאם לדיני הקניין הקבועים בחוק המקרקעין. ענייננו בחלוקה הכספים שיתקבלו לאחר פירוק השיתוף בדירה, ועל אלו להתבצע בשיעור האמור..."
- סעיף 8(2) לחוק יחסי ממון התשל"ג-1973 הוא חריג לכלל; חריג כשמו כן הוא ונאמר לגביו כי "שימוש בו פוגע בוודאות המשפטית, ביכולת לחזות תוצאות הליך ומשכך להגיע להסכמים, ביכולת מתן ייעוץ ע"י באי כוח, ועוד", כבוד השופט סילמן בעמ"ש (חיפה) 5420-10-21 א' נ' ב', [נבו] מיום 18/04/2022, עמוד 35 פסקה 6 לפסה"ד. אלא שבאותו הליך, התקבלה הטענה לשימוש בסעיף 8(2) לחוק יחסי ממון בין בני זוג, התשל"ג-1973 בנוגע לכספי ירושה שהפקידה האישה בחשבון משותף מאחר ש-"הטמעה מקבילה נשללה". ראו שם פסקה 30 לפסה"ד של כבוד השופט סילמן ופסקה 2 לפסה"ד של כבוד השופטת אטיאס:
"...משעה שנכס הירושה של המשיב לא הוטמע ברכוש המשותף, מוצדק הדבר שגם הזכויות שקיבלה המערערת מכוח ירושה, לא תיכללנה במסגרת האיזון. לתוצאה זו ניתן להגיע תוך יישום הוראות סעיפים 8(1) או 8(2) לחוק יחסי ממון בין בני זוג, התשל"ג-1973".