ההתיישבות העותומנית [נוסח ישן] 1916דיון והכרעה
12-34-56-78 צ'כוב נ' מדינת ישראל, פ'ד נא (2)
- לצורך דיון בתביעה, עלינו להבין האם הצדדים היו ידועים בציבור, ומה המשמעות של המושג על יחסיהם הרכושיים. לצורך כך נפתח בהבנת המושג ידועים בציבור.
ברע"א 5096/21 פלוני נגד ש. שלמה חברה לביטוח בע"מ (15.12.21) מסבירה כב' השו' וילנר את תולדת מוסד זה, שנוצר מתוך הדין האזרחי החילוני במדינה נוכח דרישות הדין הדתי בענייני נישואין וגירושין, והתנגדות חלק מהזוגות לנישואין דתיים או לנישואין "במשפט הישראלי, "ידועים בציבור" הוא כינוי כולל לבני זוג שהיחסים ביניהם מדמים יחסים שבין בני זוג נשואים, ואולם הם אינם נחשבים לנשואים מן הבחינה המשפטית... ". המדובר במושג שמתאר מצב עובדתי, גורר תוצאות משפטיות שונות, אך אינו בגדר סטטוס המשנה מעמד אישי.
עוד הדגישה כב' השופטת וילנר כי להכרה כידועים בציבורים ישנן השלכות משמעותיות במישור היחסים הפנימיים בין בני הזוג וכן ביחסים חיצונים בינם לבין צדדי ג'. כך במישור היחסים הפנימיים ישנה השלכה במגוון תחומים כגון החלת הלכת השיתוף, זכויות ירושה ועוד. נוכח השלכות משמעותיות אלו, "נראה כי יש לנקוט משנה זהירות בטרם הכרזה על בני זוג כידועים בציבור, ויש להיצמד למבחנים שנקבעו בעניין זה בפסיקה...".
- לעניין מיהם ידועים בציבור הרי שלאחר שסרקה את הפסיקה והתפתחותה ציינה כי המבחן לקביעת ידועים בציבור הינו "...מבחן סובייקטיבי הבוחן את אומד דעת הצדדים לגבי טיב מערכת היחסים ביניהם. ... בני זוג אשר החליטו, בין במפורש ובין במשתמע, להחיל על עצמם את מרבית התוצאות האזרחיות-כלכליות של מוסד הנישואין והשלכות הגירושין, מבלי לקבל מעמד של נישואין (ראו: שם, בפסקה 11; וראו גם: עניין ביטון, בפסקה 18; ע"א 3352/07 בנק הפועלים נ' הורש, פ"ד סג(3) 248, 279-278 (2009);בע"מ 2478/14 פלונית נ' פלונית, בפסקאות 37-36 (20.8.2015) [פורסם בנבו] ; ליפשיץ, בעמ' 65)."
השופטת וילנר הוסיפה וציינה כי לעמדתה המונח ידועים בציבור הינו מונח "ארכאי ואף מטעה" והציעה לשנותו ולכנות את מערכת היחסים כ"שותפות זוגית", מונח שמשקף את המשמעות של בני זוג שלא נישאו והסכימו להחיל על מערכת היחסים ביניהם את מרבית הזכויות והחובות הכלכליות של מוסד הנישואין.
- הועתק מנבוההכרעה אם בני זוג אכן הסכימו להחיל את האמור על מערכת היחסים ביניהם תבוסס "על ראיות המלמדות על אומד דעתם. בהקשר זה, נודעת חשיבות מיוחדת לשאלה אם בני הזוג קיימו משק בית משותף וניהלו חיי משפחה (ראו: ע"א 621/69 נסיס נ' יוסטר, פ"ד כד(1) 617, 621 (1970); כן ראו שאוה, בעמ' 495; שרשבסקי וקורינאלדי, בעמ' 1079)), ואולם, נתונים אלה ישמשו אך כאינדיקציות לבחינת אומד דעתם של הצדדים, וזאת בין יתר הנסיבות והראיות הרלוונטיות לבחינת שאלה זו (ראו והשוו: ע"א 79/83 היועץ המשפטי לממשלה נ' שוקרן, פ"ד לט(2) 690, 695-694 (1985); ע"א 107/87 אלון נ' מנדלסון, פ"ד מג(1)431, 434 (1989); ע"א 11902/04 חסין נ' כלל חברה לביטוח בע"מ, בעמ' 4 (14.8.2007) [פורסם בנבו])."
- על דברים אלו שבה כבוד השופטת וילנר ברע"א 3323/23 שלמה חברה לביטוח בע"מ נ' פלוני [נבו] (6.5.24) והוסיפה שיש להתאים את רף ההוכחה להיותם של בני זוג ידועים בציבור למניעים אשר עמדו בבסיס ההימנעות ממיסוד הקשר הזוג.
עוד נקבע כי ניתן להוכיח רצון להחלת חובות אזרחיות כלכליות כאשר למשל קיימים נכסים משותפים, קיים רישום רשמי של כתובת מגורים משותפת, חשבון בנק משותף, ילדים משותפים, רישום בן הזוג כמוטב בפוליסת בן זוגו או עריכת טקס פורמלי של מיסוד הקשר. נקבע שיש לוודא שהתוצאה המשפטית של החלת הזכויות והחובות תשקף את כוונת הצדדים ועל בית המשפט לבחון האם הוכח שהצדדים התכוונו "להחיל על עצמם את ההשלכות המשפטיות של חיי הנישואין".(להלן - פסקי הדין שלמה).
- לאחר פסק דין אלו הועלתה שאלה הן בעמ"ש 32785-01-24 (מחוזי תל אביב) פלוני נ' פלוני (25.12.24) (להלן עניין פלוני) והן עמ"ש (מחוזי חיפה) 59086-02-25 פלונית נ' אלמוני (נבו 8.1.2026) (להלן - עניין אלמוני) האם ממשיך המבחן הדו שלבי על פיו ראשית נבחנת השאלה אם הצדדים היו ידועים בציבור ולאחר מכן נבחנת שאלת וסוגיית השיתוף הרכושי ביניהם, או שמה נוכח פסקי הדין שלמה ישנו כעת מבחן חד שלבי על פיו מרגע שהוכרו הצדדים כידועים בציבור חל שיתוף על יחסיהם הרכושיים.
בעניין פלוני הושארה שאלה זו בצריך עיון, ואילו בעניין אלמוני מצא כבו' השופט סארי ג'יוסי כי "יש לבחון את כוונת השיתוף של הצדדים כתנאי אחד מני רבים בשלב הקביעה האם צדדים ידועים בציבור ואין עוד להידרש לכך לאחר שנקבע כי הצדדים ידועים בציבור ...בחינת כוונת השיתוף של הצדדים שלובה היא בשאלה האם עסקינן בידועים בציבור....עלינו לאתר "נקודה ארכימדית" שבה השתכללו יחסי הצדדים לכדי יחסים משפטיים מחייבים".
- נטל הראיה בהליך דנן מוטל על כתפיה של התובעת (ראו לעניין זה ע"א 52/80 ישעיהו שחר נ' מנדל פרידמן, לח(1) 443 (1984) ) (להלן - עניין שחר נ' פרידמן) , ומדובר בנטל כבד יותר מנטל הרובץ בנסיבות דומות על בן זוג נשוי (ע"א 4385/91 רחל סלם נ' רם כרמי נא(1)337 (1997) והנטל כבד יותר כאשר לא מדובר בנכס משפחתי מובהק (בג"צ 4178/04 פלוני נ' בית הדין הרבני לערעורים סב(1)235 (2006) וזאת מתוך נקיטת זהירות שלא לכפות על הצדדים הסדר של שיתוף רכושי מקום בו בני הזוג בחרו שלא להחיל על עצמם הסדר כאמור.
- בפסקי דין שונים הובאה רשימת ראיות (רשימה פתוחה) שיכולים להצביע על קשר עם התחייבות " הראיות היכולות להצביע על קשר כזה הן, חיים תחת קורת גג אחת, רישום רשמי בכתובת מגורים משותפת, הימנעות מקיום יחסי אישות עם אחרים, שיתוף כלכלי במשק בית משותף, חשבון בנק משותף, תקופת שותפות ממושכת, הולדת ילדים, ועוד (ביטון לעיל, סעיף 18 לפסק הדין, ע"א 6434/00 דנינו נ' משה פד"י נ"ו(3) 683, 689, ע"א 107/87 אלון נ' מנדלסון פד"י מ"ג (1) 431, 433, ע"א 621/69 נסיס נ' יוסטר פד"י כ"ד(1) 617), ". עמ"ש (מחוזי חיפה) 418-12-08 ס.ג נ' ג.ג. [נבו](8.3.2009)
עוד נקבע בתמ"ש 50340-09-11 א.ל. נ' ד.פ.מ. (26.4.2015)) אפשרויות דומות ונוספות לפרמטרים שייסעו בבחינת כוונת המחוייבות של הצדדים: