(1) עבירה שנעברה כולה או מקצתה בתוך שטח ישראל;
(2) מעשה הכנה לעבור עבירה, נסיון, נסיון לשדל אחר, או קשירת קשר לעבור עבירה, שנעשו מחוץ לשטח ישראל, ובלבד שהעבירה, כולה או מקצתה, היתה אמורה להיעשות בתוך שטח ישראל" (ההדגשה שלי - א' א' ל')
סעיף 7(א)(2) לחוק העונשין כמעט שלא נדון בפסיקתנו. בבש"פ 9022/96 שית נ' מדינת ישראל [30], בעמ' 599 נקבע בידי השופטת שטרסברג-כהן כי מעשה שידול ליבוא סם לישראל, שבוצע כולו בלבנון בידי אזרח לבנוני, הוא "עבירת פנים". כידוע, על הסדר חקיקתי מלמדים גם הרציונל שבבסיסו והרקע לחקיקתו. סעיף 7(א) הוסף לחוק העונשין בחוק העונשין (תיקון מס' 39) (חלק מקדמי וחלק כללי), תשנ"ד-1994, (להלן - תיקון 39) ואת המונח "עבירת-פנים" טבעו המלומדים פלר וקרמניצר, אשר ניסחו את
הטיוטה לתיקון. פלר כתב בספרו: "...המחוקק הישראלי נהג להתייחס לעבירות, שנעברו מחוץ לגבולות המדינה, בביטוי 'עבירות-חוץ' כאובייקט התחולה האקסטראטריטוריאלית של דיני העונשין של המדינה. נוסיף לביטוי זה את הביטוי הניגודי המתחייב ממנו, 'עבירות-פנים', כאובייקט התחולה הטריטוריאלית של דינים אלה" (פלר יסודות בדיני עונשין [127], בעמ' 236; ההדגשה שלי - א' א' ל').
הוסיף פרופ' פלר וכתב:
"ניתן לתאר פריסה של התחולה הטריטוריאלית של דיני העונשין של המדינה, אפילו כאשר אף חלק מחלקי העבירה לא אירע בפועל בתוך שטח המדינה. הכוונה לעבירה, מסוג העבירות התוצאתיות, אשר הרכיב ההתנהגותי שלה אירע מחוץ לשטח המדינה, ואשר לתוצאה שהיתה מכוונת להיגרם בתוך שטח זה לא הספיקו או לא הצליחו לגרום... צעד נוסף [הוא - א' א' ל']... - החלה טריטוריאלית, נגררת כמובן, של דיני העונשין של המדינה, על נסיון לבצע עבירה התנהגותית..., שנעשה מחוץ לגבולות המדינה, כאשר ההשלמה היתה אמורה להיעשות בתחומה, או נסיון, שנעשה מחוץ לגבולות המדינה, לשדל אדם לבצע עבירה בתוך שטחה. כן ניתן לתאר תחולה טריטוריאלית נגררת של דיני העונשין של המדינה אף על מעשי הכנה... והצעד האחרון: קשר פלילי שנקשר מחוץ לשטח המדינה, כאשר מטרת הקשר היתה ביצוע עבירה בתוך שטחה, עשוי גם הוא, בשל כך, לגרור את תחולתם הטריטוריאלית הנגררת של דיני העונשין של המדינה..." ( פלר יסודות בדיני עונשין [127], בעמ' 259; ההדגשות שלי - א' א' ל').
בדברי ההסבר להצעתו של תיקון 39 עמדו פלר וקרמניצר על הרציונל להטלתה של אחריות פלילית על יסודה של זיקה טריטוריאלית, לאמור: "מאפיינים אלה של התחולה הטריטוראלית נובעים מיעודה העיקרי של החקיקה הפלילית, שהוא הגנה על סדרי החיים התקינים בתוך שטח הריבונות של המדינה" (ש"ז פלר, מ' קרמניצר "הצעת חלק מקדמי וחלק כללי לחוק עונשין חדש ודברי הסבר תמציתיים" [132], בעמ' 201).