“The principle that a man who outside of a country wilfully puts in motion a force to take effect in it is answerable at the place where the evil is done, is recognized in the criminal jurisprudence of all countries. And the methods which modern invention has furnished for
the performance of criminal acts in that manner has made this principle one of constantly growing importance and of increasing frequency of application” (J.B. Moore A Digest of International Law (vol. II) [140], at p. 244; Emphasis added - E.E.L.).
בפסקי דין מאוחרים מזה החלו בתי המשפט בארצות הברית נוקטים לשון מפורשת בהפנותם לפן הרחב של עקרון הטריטוריאליות - “Objective Territoriality” (ראו United States v. Cotten (1973) [89], at p. 749; United States v. King, supra [74], at p. 850; Chua Han Mow v. United States, supra [84], at p. 1311; United States v. MacAllister, supra [76], at p. 1308 ). בענייןRivard [83] הנ"ל קבע השופט Dyer:
“There are, however, two views as to the scope of the territorial principle. Under the subjective view, jurisdiction extends over all persons in the state and there violating its laws. Under the objective view, jurisdiction extends over all acts which take effect within the sovereign even though the author is elsewhere” (ibid, at p. 886).
- משנות השמונים נרשמה בארצות הברית - תחילה בספרות המשפטית (ראו: Restatement 2d, Foreign Relations Law of the United States (1981) [149], § 402
וכןC.L. Blakesley “United States Jurisdiction over Extraterritorial Crime” [144], at p. 1112) ולאחר מכן בפסיקה - הגמשה נוספת של היסוד הטריטוריאלי. ברקע הדברים עמדו, בין השאר, עבירות הקשר ליבוא סמים והפצתם (שהן כזכור גם נושא הערעור שלפנינו). עבירות קשר אלו, הנשלטות בידי הוראות חוק פרטניות
שב-Controlled Substance Act (21 U.S.C. §846, 21 U.S.C. §963) - וזאת להבדיל מעבירת הקשר הכללית שבחוק האמריקני (18 U.S.C. §371) - אינן דורשות, כתנאי להטלתה של אחריות פלילית, כי לקשירת הקשר יתלווה מעשה נוסף הדרוש למימושו. די כי יוכח שלעבירת הקשר תוכננה השפעה בתחומי ארצות הברית (ראו: United States v. Bermudez (1975) [90], at p. 94; United States v. Thomas (1978) [91],
at p. 641; United States v. Littrell (1978) [92], at p. 832; United States v. Marable (1978) [93], at p. 153; United States v. Rodriguez (1980) [94],
at p. 919; United States v. Bey (1984) [95], at p. 894).
אלא שהאמור עורר בעיה בכל הנוגע לקשר שנקשר בחו"ל. על פי הלכת Strassheim [86] הנ"ל, הטלת אחריות במקרה כזה מותנית כאמור בקיומו, בתחומיה