"כנופיות הפשע המאורגן הופכות מידי שנה בשנה מתוחכמות יותר; בעזרת טלקסים, פקסים ואמצעי תקשורת אחרים מאבדים מרחקים וגבולות את משמעותם וחשיבותם. משום כך דרושה מודעות לסכנה, שהעדר שיתוף פעולה [בין מדינות - א' א' ל'] כאמור עלול להביא להכשלת ולסיכול פעולות המנע והמלחמה בפשע הבין-לאומי. אחת הדרכים בהם יכול שיתוף פעולה זה למצוא ביטוי, היא הסגרה הדדית של עברינים" (בש"פ 3547/93 זלמנוביץ נ' מדינת ישראל [41], 15.7.1993, בפסקה 5).
ואכן, ההכרה בחומרתן של עבירות אלו הביאה להכללתן עם העבירות בנות הסגרה באמנות שישראל היא צד להן. באמנה הדו-צדדית בין ישראל לבין ארצות הברית (אמנת הסגרה בין ממשלת מדינת ישראל ובין ממשלת ארצות הברית של אמריקה) קבועות "עבירות על דיני הסמים המסוכנים" כעבירות הסגרה בסעיף 2(31) לאמנה.
- בחינתו של הדין האמריקני מגלה תמונה דומה. יש להקדים ולומר כי לא מקרה הוא שקושרים רבים מכוונים את מעשיהם לתחומיה של ארצות הברית דווקא. מדינה זו היא יעד מועדף לסמים המוברחים מן החוץ. "שוק" הסמים בה, מתברר, הוא רחב והרווחים שבצדו גדולים. הביקוש לסם ה"אקסטזי" שם, כפי שנוכחנו בפרשיות שונות שבאו לפני בית משפט זה, הוא גבוה.
פשעי סמים, כמו גם מעשי קשר לביצועם, נמנים בדין האמריקני באורח מובהק עם המעשים המאפשרים את החלת הדין אל מחוץ לטריטוריה, על פי הלכתUnited States v. Bowman [77] שהובאה לעיל. אלה הם מעשים שבכל הנוגע לתחולת הדין, היסוד המכריע אינו מקום ביצועם אלא המקום שבו נודעה להם השפעה. הפסיקה האמריקנית שבה ומדגישה זאת. בפרשת United States v. Wright-Barker, supra [79] הנ"ל נדון עניינם של נאשמים שקשרו, מחוץ לתחומי ארצות הברית, קשר ליבוא סם מסוכן ולהפצתו בתחומיה. בית המשפט לערעורים קבע כי לדין האמריקני תחולה ברורה על עבירות אלה, שכן החוק בארצות הברית -
“...undoubtedly intended to prohibit conspiracies to import controlled substances into the United States, and intentions to distribute such contraband there, as part of its continuing effort to contain the evils caused on American soil by foreign as well as domestic suppliers of illegal narcotics” (ibid [79], at p. 167).
ובפרשה אחרת נקבע כי צמצום תחולתו של הדין אך על מעשים שבוצעו בארצות הברית יערער במידה ניכרת את היכולת להיאבק בפשע הסמים ואת האפקטיביות של מאבק זה (United States v. Vasquez-Velasco, supra [80], at p. 839). עוד ראו: Brulay v. United States (1967) [107], at p. 349; United States v. Perez-Herrera, supra [78], at p. 290; United States v. MacAllister, supra [76], at p. 1307.