אוסיף כי אך לאחרונה ניתן פסק דינו של בית משפט זה בבג"ץ 3315/04 שטרית נ' בית המשפט המחוזי בירושלים [42], ובו נקבע כי במשפט האמריקני אין לראות בקשירת קשר להחזקת סם "עבירת קשר על דרך הסתם" - דברי חברי השופט מ' חשין - אלא עבירה הנוטעת יתדותיה עמוק בשדה עבירות הסמים:
"...העבירה של קשירת קשר שואבת את מהותה, על דרך הכלל, מן העבירה שהיא מטרת הקשר ומן הערך המוגן שבאותה עבירה, לא-כל-שכן ייאמרו הדברים בעבירה שבה הורשע העותר - עבירה לפי סעיף 846 הנזכר [לחוק האמריקני - א' א' ל'] - עבירה שבמובהק עבירת סמים היא במהותה.
...מרכז הכובד של העבירה יימצא בסמים שבה ולא בקשר שבה..." (שם, בעמ' 432-431).
הנה כי כן, הדין הישראלי וכמותו גם זה האמריקני הכירו בצורך בהשקעת מאמצים ניכרים בביעורו של נגע הסמים. במוקד העשייה המשפטית ניצבת היכולת להרחיב את תחולת הדין הפנימי של כל מדינה אל מחוץ לשטחה לצד התמדה בשיתוף פעולה בין-לאומי. במסגרתם של אלה שמור תפקיד מרכזי ליכולת להסגיר עבריינים ממדינה אחת לרעותה, ככל שהדבר מתחייב מן הדין ומן הנסיבות.
עבירות קשר
- עבירות שנושאן קשירת קשר נולדו מתוך ההכרה כי מוטב, בגדרי הלחימה בפשיעה, לסכל מזימות פליליות עוד בטרם הגיעו לכלל מימוש (השוו לדברי הנשיא ברק בפרשת עיסא [36], בעמ' 52-51). עמד על כך בית המשפט האמריקני בפרשת United State v. Wright-Barker, supra [79] -
“The purpose of these provisions is to halt smugglers before they introduce their dangerous wares into and distribute them in this country” (ibid, at p. 168).
אך אותה תכלית מניעתית, המשמשת ברעיון זה, עלולה להקשות דווקא על אכיפת האיסור הפלילי. פעמים רבות עשוי להתקיים פער בין התהוותה של התכנית הפלילית לבין ביצועם של מעשים להוצאתה אל הפועל. אפשר שהתכנון המוקדם ייוותר כהסכמה "על הנייר", ושום מעשה למימושו לא יתרחש. אפשר, לחלופין, שמעשים למימוש הקשר יתרחשו במרחק רב מן המקום שבו נרקם מלכתחילה. אכן, פעמים רבות נערכים המאמצים לקשירת הקשר, כמו גם עצם התגבשותו לכלל תכנית פלילית גמורה ושלמה, במקומות שונים בתכלית מן המקום שבו אמורים פרותיו לצמוח. הקושרים יכולים ליזום את תכניתם בלא להניח אי פעם את כף רגלם על אדמת היעד. הם עלולים להימצא נהנים מהגנתם של גבולות הניצבים בין מדינות ובין שיטות משפט שונות, וזאת שעה שבתכניתם ביקשו לחתור תחת אותם גבולות ממש. התוצאה היא כי הקושרים עלולים לנצל את הפער הגאוגרפי כדי לחסן את עצמם מפני חשיפה למשפטה של מדינה פלונית, וזאת אף על פי שבחרו דווקא במדינה זו ככר למימוש מזימתם הפלילית. קשה להלום מצב שבו יהיו הקושרים, אך בזכות בחירתם לקשור את הקשר במדינה פלונית ולא במדינה אלמונית, בטוחים מפני חשיפה לדיניה של האחרונה, שבה אמור קשר זה לקרום עור וגידים.