אבותינו, מה שהיה לא עוד הוא שיהיה. אך "הכפר הגלובלי" אינו רק מושג טכנולוגי שבהרחבת מגוון האפשרויות לתקשורת ולתנועה, ועל מהותו זו אין חולק; הוא לדידי גם מושג ערכי, אף אם מטוטלתו עדיין לא מצאה מנוח ויש בה גם אי-בהירויות, שלא לומר עיוותים, גם במערכת המשפט הפלילי הבין-לאומי, למשל (ולא רק) בניסיונות להפעיל "שפיטה אוניברסלית" במקום שאינה מוצדקת, ואין זה המקום להאריך. אך ענייננו נופל בבירור בקטגוריה שבה החוק יתפרש על פי הראוי, שהוא במקרה זה גם היעיל. הגלובליזציה כוללת אפוא שאלות של טרור מזה ושל כלכלה מזה, ולצדם נושאים סביבתיים ועניינים רבים אחרים, והמשפט מפגר לא אחת אחר הטכנולוגיה החדשה ועליו להדביקה מהותית וערכית. ראו על משפט וטכנולוגיה טכנולוגיות של צדק: משפט, מדע וחברה [129] והנושאים השונים הנדונים שם.
ב. (1) עליי להידרש קמעא לעניין ההדדיות: בשכבר הימים, משעה שתוקן חוק ההסגרה במסגרת חוק לתיקון דיני עבירות חוץ, תשל"ח-1978, נוצר פער מהותי ומביך שעמד בעינו למעלה משני עשורים בין מחויבויותיה של ישראל באמנת ההסגרה עם ארצות הברית מ-1962 (שנכנסה לתוקפה ב-1963) לבין הוראות חוק ההסגרה. על פי האמנה מחויבת ישראל בהסגרת אזרחיה בתנאים הקבועים באמנה; ראו סעיף 1 לאמנה: "כל אחת מבעלות האמנה מסכימה... על הסגרה הדדית של בני אדם הנמצאים בשטח ארצו של הצד האחר ושהואשמו או הורשעו על עבירה... שנעברה בתחומי השיפוט הטריטוריאלי של הצד האחר..."; וסעיף 4 לאמנה הקובע: "צד מתבקש לא יסרב להסגיר אדם מבוקש על שום שהוא אזרח של הצד האחר". אך החוק המתוקן משנת תשל"ח-1978 קבע (בסעיף 1א, שכותרתו "סייג להסגרת אזרחים") כי "לא יוסגר אזרח ישראלי אלא בשל עבירה שעבר לפני שהיה לאזרח ישראלי". אמנם, שוברה של הוראה זו בא עמה, קרי נקבע בסעיף 4א לחוק דיני עונשין (עבירות חוץ) [נוסח משולב], תשל"ג-1973 כי "בתי המשפט בישראל מוסמכים לשפוט לפי דיני ישראל אזרח ישראלי או תושב ישראל שעשה בחוץ לארץ מעשה אשר, אילו נעשה בישראל, היה עבירה הנמנית עם העבירות שבתוספת לחוק ההסגרה, תשי"ד-1954" בתנאים שנקבעו. ואמנם, בדברי ההסבר להצעת החוק לתיקון דיני עבירות חוץ, תשל"ז-1977 נאמר כי במיעוט אמנות ההסגרה בעולם (כ-5%) אין סייגים להסגרת אזרחיה של המדינה המתבקשת, ובשאר ישנם סייגים כאלה. לכן הוצע למנוע הסגרת אזרחים מזה, ומזה להוסיף את ההסמכה לבתי המשפט הישראליים לשפוט אזרחים על עבירות שעברו מחוץ למדינה, "...וזאת כדי למנוע הפיכת המדינה לעיר מקלט לעבריינים". אין לכחד כי מאחורי התיקון ניצבה עמדה היסטורית-אידאית שנקשרה במיוחד לאורך השנים בשמו של ראש הממשלה דאז מנחם בגין ע"ה, הקשורה בתולדות העם היהודי ורדיפות שנרדף. ואולם,