התיקון לא הביא בחשבון די הצורך, ומכל מקום לא צפה, את מציאות החיים העברייניים; הדבר בלט במיוחד בהקשר יחסי ההסגרה עם ארצות הברית, שישראלים לא מעטים דרים בה תקופות ארוכות. לא רק שישראל נמצאה בטענת הפרה של אמנת ההסגרה עם ארצות הברית במובן המשפטי, אלא הפתרון שניתן, העמדה לדין בישראל, היה מעשי רק בחלק מן המקרים שבהם נדרשה אכיפה. אכן, להלכה היה ניתן להעמיד לדין בישראל מי שעברו עבירות בארצות הברית ונמלטו לכאן. אלא שבפועל ההוצאות המרובות לשם כך והקשיים שנערמו, לרבות אי-היכולת לחייב עדים להעיד, לא אפשרו מעשית העמדה כזאת לדין בכל מקרה ומקרה. מטבע הדברים נוצר מצב שבו אזרחים ישראלים, לרבות יורדים ותיקים, יכלו לעבור עבירות בארצות הברית ולהיפטר מאימת הדין על ידי הימלטות לישראל סמוך לאחר ביצוע העבירה. בכך לא רצתה ישראל, ופשיטא שלא רצתה בכך ארצות הברית, שהיא עצמה המשיכה להסגיר לישראל על פי התחייבויותיה באמנה; ההדדיות שהיא יסוד מוסד הכרחי וחיוני במערכות יחסי הסגרה, דבר שעמד עליו חברי השופט לוי, לא נשמרה. למשל, ב-1981 באה ישראל בדברים עם מזכיר המדינה דאז, אלכסנדר הייג, בקשר להסגרתו של המחבל זיאד אבו עין, שרצח בטבריה, וחרף לחצים מצד גורמים שונים מן העולם הערבי אכן הוסגר (דומה ששוחרר לימים באחת מ"עסקאות" השחרורים).
(2) ניסיונות לתקן את מצב היעדר ההדדיות נעשו לאורך קרוב לשני עשורים, מראשית שנות השמונים. נזדמן לי ללוותם; הקושי הרב להגיע לתיקון המצב, שהכול הבינו את הצורך בו, היה כרוך בשאלה הערכית של הסגרת אזרחים ישראלים, מורשת תיקון תשל"ח. פרשת ע"פ 6182/82 הנ"ל (להלן - פרשת שינביין [44]) הייתה אחד הביטויים הקשים לעניין זה, שכן לאנומליות ה"רגילה" של שפיטת אנשים בבית משפט ישראלי על עבירות אשר להן כשלעצמן לא הייתה זיקה ישראלית, ולקשיים הכרוכים בהבאת הראיות כאמור, הצטרפה זיקתו הקלושה ביותר של שינביין לישראל, שהייתה בחינת הררים התלויים בשערה. הואיל והוא הואשם ברצח ברוטלי מכל בחינה, הייתה טרוניה גדולה מצד גורמים בוושינגטון, שבפרבריה שבמרילנד נעשה הרצח (ובמצב היפותטי הפוך, שאמנם לא היה יכול לקרות בפועל כי ארצות הברית הוסיפה להסגיר אזרחים לאחר תיקון תשל"ח חרף אי-ההדדיות, היה הדבר מעורר זעם גם כאן). בעקבות הימלטותו של שינביין ארצה נשמעו מצד חבר קונגרס פלוני בכיר אף דברי אזהרה באשר לסיוע לישראל, והיה צורך לבאר כי בישראל כמו בארצות הברית אין הסגרה אלא בהליכים שיפוטיים כסדרם. סוף דבר שבתשנ"ח הוגשה הצעת חוק ההסגרה (תיקון מס' 6) (סייג להסגרת אזרח), שבה הוצע לאפשר הסגרת אזרח שעבר בחו"ל עבירת הסגרה בהיותו אזרח ותושב, אם התחייבה המדינה המבקשת להעבירו בחזרה לישראל לנשיאת