ישראל לא אמנע לומר כי אלה כוללים לדידי גם את כבוד האדם של הקרבנות הפוטנציאליים לענייננו של סחר הסמים. הגישה המודרנית לאכיפה הפלילית כוללת את זכויותיהם של נפגעי עבירה (חוק זכויות נפגעי עבירה, תשס"א-2001), ויש לקבען בתודעתנו. סוף דבר, זכויות המערער משתקללות בחוק ההסגרה ובפסיקה, וכפי שהראה חברי השופט לוי, אין הזכויות על פי חוק היסוד נסתרות בהחלטת הסגרה זו.
ד. (1) באי כוח המערער טענו כי מנקודת מבטו של המשפט העברי, העמדה לדין של מי שנחשד בעבירות היא חיונית, אך יש להעדיף העמדה לדין בישראל. מנגד טענו באי כוח המדינה כי על פי המשפט העברי יש מקום להסגרה. שני הצדדים תמכו יתדותיהם ביסודן באותה פסיקה, קרי בג"ץ 852/86 הנ"ל (להלן - פרשת אלוני נ' שר המשפטים [16]), בעמ' 98-76, בחוות דעת המשנה לנשיא אלון; פרשת שינביין [44] בחוות דעת השופט אילן, בעמ' 669-668; בחוות דעתו של השופט מ' דרורי בהחלטתו בענייננו בבקשת המעצר עד תום ההליכים (ב"ש (י-ם) 4024/05 היועץ המשפטי לממשלה נ' רוזנשטיין [65], 17.2.2005). השופט אלון הסיק שהמשפט העברי שולל הימלטותו של אדם ממתן הדין ומחייב העמדתו לשיפוטו של בית המשפט המוסמך, ולכן יש מקום להסגרה, מכל שכן כשמדובר במעשה שבפיקוחה של מדינה יהודית ריבונית; הוא ביטא את עמדתו העקרונית כי הוראות חוק ההסגרה (כפי שהיה אז) תקפות גם לפי המשפט העברי. ראו גם תמצית חוות דעתו במאמרו מ' אלון "דיני הסגרה במשפט העברי" [א]. השיג עליו הרב שאול ישראלי (ש' ישראלי "הסגרת עבריין לשיפוט זר" [ב]), שסבר ראשית כי איסור ההליכה לערכאות נכריות בעינו; שנית, הסגרה מותרת כשאין לישראל עצמה אפשרות לשופטו. כן הוסיף כי מאסר בחו"ל, "מלבד ניתוקו של האדם מן המשפחה, מרחיק אותו מההוויי היהודי, מחג ומועד, ומכל משהו יהודי... והרי זו מיתה רוחנית" (שם, בעמ' 293-292). סוף דבר, לשיטת הרב ישראלי, "אסור למסור אף יהודי לערכאות של גויים, והחובה לערוך לו משפט צדק במדינת ישראל" (ראו גם הרב
י' ד' בלייך "הסגרת פושע לעם נכרי" [ג]). כן ראו תשובת השופט אלון למשיגים עליו (מ' אלון "ביסוס המערכת המשפטית על דיני התורה" [ד]), ובין דבריו אמר: "בסוגייתנו קיים שיקול ענייני נוסף. לדעתי יש להביא בחשבון, גם מבחינה הלכתית טהורה, כי מדינה ריבונית, במיוחד במצבה של ישראל הלוחמת על קיומה ושלומה, זקוקה להסכמי הסגרה עם מדינות אחרות, כדי שאלה יסגירו לה מחבלים ורוצחים שנמלטו לתחום שיפוטם. כך, למשל, דרשה מדינת ישראל את הסגרתו של המחבל אבו עין מארצות הברית, בשל ביצוע מעשי חבלה בטבריה... הסגרה זו חשובה וחיונית היא למדינת ישראל, היא מגבירה את בטחונה ויכולת מלחמתה במחבלים, והיא לא תיתכן בלי התחייבות מצד ישראל להסגיר פושעים המבוקשים על-ידי ארצות הברית. שיקול זה,