ג. (1) אדרש בקצרה לטענות המערער, שחברי דן בהן בהרחבה. כמובן אין להקל בהן ראש נוכח התקדימים בנושא ההסגרה: באי כוחו של המערער עמדו על
הגישה ה"קלאסית", שמצאה ביטוי במקרי הסגרה רבים, שלפיה ראוי שאדם יישפט במקום ביצוע העבירה, "המקום הטבעי" לשפיטתו, וגם במקום שבו מכירים את תרבותו ושפתו. ואולם, אמירה זו כמובן אינה מתמודדת עד תום עם המקרים שבהם אדם מבצע עבירה במדינה שאינה מדינתו. אכן, בפרשת שינביין [44] עמד הנשיא ברק, אמנם בדעת מיעוט, על כך שבניגוד לטעם המובא בתמיכה לסייג האזרחות (כגון החוק מתשל"ח), שלפיו שופטיו הטבעיים של אדם הם במדינתו שלו ולא במדינה שלחוקיה אינו מודע - "השופט הטבעי" הוא שופט הארץ שבה ביצע את העבירה (בעמ' 639). אך עינינו הרואות כי עצם העובדה שניתן לקבוע לכאן ולכאן באשר ל"טבעיות" השופט, מדברת בעדה. בענייננו באים אנו אפוא ומרחיבים את יריעת הגדרתו של "ביצוע העבירה" באומרנו כי בעולם דהאידנא המקום שאליו כוונה העבירה יכול שייתפס כמקום ביצועה. ושוברו בצדו, או נחמתו פורתא של המערער, הם בהחזרתו לריצוי עונשו בישראל אם יורשע בארצות הברית וייגזר דינו למאסר.
(2) אטעים את הדברים: במבט הרחב שמציע חברי, הכולל אותה "זיקה טריטוריאלית רחבה", והנראה אף לי, ראוי להגדיר את מקום ביצועה של העבירה בכפר הגלובלי גם במשקפי יעדה של העבירה, המקום שאליו כוונה, מקום מושבם של קרבנותיה; וראו סעיפים 14-13 לחוק העונשין. אכן, אין לכחד כי יש בכך שינוי מחשבתי וחריגה מסוימת מאשר נהג עד הנה, אך הגענו עד הלום נוכח ההתפתחויות הבין-לאומיות. פשיטא, כי חזקה על היועץ המשפטי לממשלה, וכמובן על בתי המשפט, שייתנו דעתם בכל עת על מהותה של המדינה המבקשת; בענייננו מדובר בארצות הברית, מדינה בעלת מערכת משפט שאין חשש של ממש ככלל, כי לא יהיה בה משפט הוגן וכי זכויות המערער לא יישמרו. זאת - אף כי אין לכחד שהמשפט בארצות הברית אינו בדיוק המשפט הישראלי. ואולם, גם אם יש ממש - ולא אקבע מסמרות - בטענות המערער באשר לשוני בדיני ראיות ובפרוצדורה, אין הן מגיעות לדרגה המאששת חשש למשפט הוגן ולפגיעה בזכויותיו. האיזונים המשוקללים מצביעים לכיוון של פסק דינו של חברי.
(3) באי כוחו המלומדים של המערער הטעימו את זכויותיו החוקתיות לפי סעיף 5 לחוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו, הקובע כי "אין נוטלים ואין מגבילים את חירותו של אדם במאסר, במעצר, בהסגרה או בכל דרך אחרת". ואולם, התשובה הבסיסית לכך מצויה בסעיף 8 לחוק היסוד, ואכן חוקק חוק ההסגרה הנועד לתכלית ראויה של אכיפה ושיתוף פעולה בין-לאומי, ומכל מקום גם על פי המצב בעקבות התיקונים בחוק זה, הוא הולם את ערכיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית. אשר לערכי מדינת