י. ריפתין [חבר הוועדה - י"ע]: אני רואה זאת כחיוב שהממשלה כולה תמנה את נציב השירות ולא שר אחד. ברצוני רק לשאול: האם לא רצוי היה למנות במקום נציב מוסד קולקטיבי?
ד. אריאן [סגן נציב שירות המדינה - י"ע]: אנו מכירים שתי שיטות בענין זה: השיטה האנגלית והשיטה הנהוגה בארצות-הברית. באנגליה נציבות השירות היא ורק ועדת בחינה [כך במקור - י"ע]. בוחנים את המועמדים לשירות המדינה ונותנים להם תעודת שירות, שבלעדיה איש לא יכול להתחיל לשרת במדינה. תעודת השירות עוד לא קובעת את המינוי. ישנם אנשים רבים שקיבלו את התעודה ולא נתקבלו לשירות, אבל זהו התנאי שעליו אין לוותר. נציבות השירות באנגליה קובעת את תוכן הבחינות, עורכת אותן וקובעת את התוצאות. זהו גרמיום [ועדה או גוף בגרמנית - י"ע] שלחבריו מעמד של שופטים לכל ימי חייהם עם הרבה פרבילגיות שיש רק לשופטים. בארצות הברית דומה נציבות השירות לזו שלנו. זהו גרמיום בן 3 אנשים, ואסור שיותר משני חברי הגרמיום ישתייכו למפלגה השלטת. הם מתמנים לתקופה קבועה מראש, ובדרך-כלל קובעים שלא כל השלושה יתחלפו במשך כהונת הנשיא. אי-תלותם מובטחת בחוק ובידיהם כל ניהול המנגנון הפדרטיבי.
י. ריפתין: אני מציע לקבוע בסעיף זה שהממשלה תמנה את נציבות השירות, ולא את נציב השירות.
[...]
י. כהן [חבר הוועדה - י"ע]: אינני רוצה להיכנס לויכוח על הבעיה הבלשנית, אולם אינני מבין את התלהבותו של חבר-הכנסת ריפתין להנהגה קולקטיבית. סעיף 7 דן בוועדת שירות, שהיו"ר שלה הוא נציב השירות. עצם העובדה שהממשלה כולה ממנה את נציב השירות, קובעת את המעמד החשוב והאחראי של הנציב.
[...]
מ. קלמר [חבר הוועדה - י"ע]: אני מציע למחוק את סעיף 6 ולהוסיף בסעיף 7, כי הממשלה תמנה את יו"ר ועדת השירות.
א. שוסטק [חבר הוועדה - י"ע]: אינני יכול לתמוך בדעתו של חבר-הכנסת ריפתין, כי הממשלה תמנה נציבות. צריך להיות נציב אחד.
י. אלוני [ממונה על תקנות ותנאי עבודה בנציבות שירות המדינה - י"ע]: קיים הבדל עקרוני בין ועדת נציבים הקיימת בחו"ל לבין הסמכויות המוצעות לנציב השירות. כל הוועדות הללו אינן ממנות את העובדים, בעוד שבהצעת החוק מוצע שנציב השירות ימנה את העובדים, ז.א. יש לו פונקציה מטעם הממשלה, שאיננה יכולה להיות מבוצעת ע"י ועדה. לעומת זאת, כל הפונקציות שישנן בחו"ל לאותן הוועדות - קביעת כללים לבחינות, מכרזים, השגחה על הבחינות וכו' - ישנן לוועדת השירות.