- אמנם, הסדר הפטור ממכרז הקבוע בסעיף 21 לחוק המינויים אינו זהה להוראת הפטור ממכרז שבסעיף 6 לחוק; וממילא, סביר להניח שאין זהות מוחלטת בין התכליות של שני ההסדרים. עם זאת, כידוע, "כשאנו באים לפרש סעיף אחד בחוק, אין לראותו כסעיף בודד, עומד בפני עצמו ותלוש מסביבתו. יש לקראו ולפרשו יחד עם ולאור שאר הוראות החוק שבו הוא מצוי" (ע"א 26/54 אלונזו נ' בן-דרור, פ"ד י 97, 104 (1956); ברק, בעמ' 306). ואכן, אני סבורה כי עיון בהסדר הפטור ממכרז שבסעיף 21 לחוק ובפסיקה הנוגעת לתכליותיו, מאפשר ללמוד על תכליותיה של הוראת הפטור ממכרז הקבועה בסעיף 6 לחוק.
- מהפסיקה שהוזכרה לעיל ביחס לתכליתו של סעיף 21 לחוק, ניתן להסיק כי באופן כללי, הוראת פטור ממכרז לפי חוק המינויים מגלמת תכלית שעניינה "ליתן בידי הממשלה כלי מתאים להגשים את מדיניותה על-ידי מינויים ללא מכרז", עבור משרות אשר מצדיקות זאת. בתוך כך, בסעיף 21 לחוק - שבמסגרתו, כאמור, הוסמכה הממשלה עצמה לקבוע משרות וסוגי משרות שלא יהיו כפופים לחובת המכרז - ביקש המחוקק להבטיח כי פטור כאמור ממכרז יינתן "בשל שיקולי המשרה ולא בשל שיקולי המועמד למשרה", באמצעות הכפפת קביעות הממשלה בנושא להצעת ועדת שירות המדינה.
לעומת זאת, יש שהמחוקק מביע בעצמו דעתו, כי משרה מסוימת מצדיקה פטור ממכרז (למשל, מינוי מנכ"לים למשרדים ממשלתיים, לפי סעיף 12 לחוק; מינוי יועץ משפטי לממשלה, לפי סעיף 5 לחוק (תוך התניית הפטור בכך שהממשלה תקבע דרכים ותנאים למינויו)). במקרים מסוג זה, ממילא אינו מתעורר החשש כי הפטור ממכרז נובע משיקולים שאינם ענייניים, ולכן אין צורך להכפיף את הפטור ממכרז להצעת ועדת שירות המדינה.
כך בענייננו. סעיף 6 לחוק קובע במפורש כי על מינוי הנציב לא תחול חובת מכרז; משמעות הדבר היא שהמחוקק סבור כי משרת הנציב מצדיקה מינוי שלא באמצעות מכרז, וזאת, כמבואר לעיל, על-מנת לתת בידי הממשלה כלי להגשים את מדיניותה.
- הנה כי כן, מכל האמור עולה כי תכליתה של הוראת הפטור ממכרז שקבועה בסעיף 6 לחוק, היא מתן כלי בידי לממשלה להגשים את מדיניותה. ברי, אפוא, כי השיקולים הענייניים להפעלת הסמכות למינוי הנציב על ידי הממשלה הקבועה בסעיף 6 לחוק, נגזרים מהתכלית האמורה של הוראת הפטור ממכרז.
- מהם אפוא השיקולים הנובעים מתכלית הוראת הפטור ממכרז ביחס למינוי הנציב? כפי שגם ציינו חבריי, המשנה לנשיא סולברג (בפסק הדין מושא הדיון הנוסף) והשופט מינץ, שיקולי "תפיסת עולם רעיונית" מתייחסים, בעיקרו של דבר, להשקפתו הרעיונית של המועמד ביחס לסוגיות מקצועיות הכרוכות בתפקיד הנציב, שמדיניות הממשלה רלוונטית להן. התחשבות בשיקולים אלו במסגרת מינוי הנציב מבוססת על ההנחה שדמיון בהשקפה כאמור יסייע בהגשמת מדיניות הממשלה (ראו גם בפס' 40 לפסק הדין של הנשיא בפסק הדין מושא הדיון הנוסף).
לפיכך, אני סבורה כי לנוכח תכליתה של הוראת הפטור ממכרז בסעיף 6 לחוק - מתן כלי ביד הממשלה להגשים את מדיניותה - השיקולים האמורים ודאי שאינם זרים למינוי הנציב על ידי הממשלה, בהתאם לסמכותה לפי סעיף 6 לחוק.