ואדגיש שוב - במסקנה זו איני מביעה עמדה בשאלת המשקל היחסי הראוי של שיקולים מסוג זה מתוך סך השיקולים הרלוונטיים, ובראשם שיקולי מקצועיות, עצמאות והיעדר זיקה פוליטית. כאמור לעיל, הדיון בשאלה זו אינו נעשה במסגרת עילת השיקולים הזרים.
- לנוכח כל האמור, אני סבורה כי אין בטיעונים שהועלו ביחס לעילת השיקולים הזרים, כדי לחייב את הממשלה לקיים דווקא הליך תחרותי למינוי נציב שירות המדינה.
סבירות
- כאמור, בפסק הדין מושא הדיון הנוסף נקבע כי יש לחייב את הממשלה למנות את הנציב בהליך תחרותי דווקא, גם מכוח עילת הסבירות. נראה כי קביעה זו נשענה על הנימוקים הבאים: מנגנון המינוי שנקבע בהחלטה 2344 מסתמך "על טעמים פוליטיים-רעיוניים כבסיס מכריע ואף בלעדי למינוי הנציב"; ומתעלם מהשיקול שעניינו אופייה העצמאי והא-פוליטי של משרת הנציב, כמו גם ממצבו הנוכחי של השירות הציבורי (בפס' 70-69 לפסק הדין של הנשיא).
- בראשית הדברים, יושם אל לב כי הקביעה הנ"ל, שהנימוקים האמורים ניצבים בבסיסה, אינה מתמצה אך במסקנה שלפיה יש לבטל את החלטה 2344 מחמת חוסר סבירות קיצוני. אלא, המסקנה הנובעת מהקביעה האמורה היא שכל הליך למינוי נציב, שאינו הליך תחרותי, הוא בלתי סביר באופן קיצוני. ובמילים אחרות: בתוך מתחם הסבירות של ההליכים למינוי נציב מצויים אך ורק מנגנונים תחרותיים.
כפי שאראה להלן, אין בידי לקבל את הנימוקים הנדונים, וממילא איני סבורה כי יש בהם כדי לבסס את המסקנה הנ"ל.
- כאמור לעיל, החלטה 2344 קובעת כי הנציב ייבחר באמצעות מנגנון של ועדת מינויים; ועדה מסוג זה בוחנת את המועמד לתפקיד הנציב לפי קריטריונים שעניינם כשירות מקצועית, טוהר מידות והיעדר זיקה פוליטית. בתוך כך, ועדת המינויים המיוחדת שהוקמה לצורך מינוי הנציב היוצא (להלן: ועדת אפרתי) גיבשה תבחינים קונקרטיים, שנועדו לבחון את התאמת המועמדים לתפקיד הנציב בהיבטים האמורים. אם כן, המנגנון למינוי נציב שנקבע בהחלטה 2344 מעניק, בהגדרה, משקל לשיקולים שעניינם מקצועיות המועמד ואופייה הא-פוליטי של משרת הנציב. לנוכח האמור, מוקשית הקביעה כי מנגנון זה מבוסס באופן בלעדי או מכריע "על טעמים פוליטיים-רעיוניים", או מתעלם מהשיקול בדבר אופייה העצמאי והא-פוליטי של משרת הנציב.
- ויודגש, כי עניינו של ההליך דנן איננו בטענה, שלפיה יש להחמיר את התבחינים שקבעה ועדת אפרתי לבחינת התאמת מועמדים לתפקיד הנציב, על מנת להגדיל את משקלו של שיקול זה או אחר במסגרת הליך המינוי. חלף כך, הטיעון בענייננו, שלפיו יש לחייב את הממשלה לקיים הליך תחרותי למינוי הנציב מכוח עילת הסבירות, מניח כאמור, מניה וביה, כי כל הליך שאינו תחרותי הוא בלתי סביר באופן קיצוני, מבלי להתייחס לשאלת המשקל שניתן במסגרת ההליך לשיקולי מקצועיות וא-פוליטיות.
- כמו כן, אני סבורה כי קיים קושי בטיעון שלפיו מנגנון המינוי שנקבע איננו סביר באופן קיצוני, בראי מצבו של השירות הציבורי כיום; זאת, אף אם אקבל את הטענה שלפיה מצבו הנוכחי של השירות הציבורי אינו מן המשופרים.
נראה כי טיעון זה נשען על קביעה, שלפיה "מצבו המורכב של השירות הציבורי מחדד את הצורך בבחירת האדם המתאים ביותר לתפקיד הנציב. קשה לראות כיצד תכלית זו מושגת באמצעות הליך מינוי שאינו תחרותי" (בפס' 59 לפסק הדין של הנשיא בפסק הדין מושא הדיון הנוסף).