שופטת
המשנה לנשיא נעם סולברג:
"אליס: 'בארצנו, היית מגיעה, בדרך כלל, למקום אחר, לו רצת מהר מאוד והרבה זמן כמו שרצנו.'
המלכה האדומה: 'איזו ארץ איטית! כאן, לעומת זאת, עלייך לרוץ הכי מהר שאת יכולה, כדי להישאר באותו המקום.'"
(לואיס קרול מבעד למראה ומה אליס מצאה שם (רנה ליטוין מתרגמת 1997)).
- את עמדתי בשאלות שעל הפרק כבר הבעתי, בפסק הדין נושא הדיון הנוסף. דעתי - כפי שבאה לידי ביטוי שם, ולא השתנתה מִנִי אז - כדעת חברַי, השופט ד' מינץ והשופטת י' וילנר: אין בדין עילה לחיוב הממשלה בקיומו של הליך תחרותי, טרם מינוי לתפקיד נציב שירות המדינה; גם הטעמים שבבסיס הכרעתי זו - נותרו כשהיו. אשר על כן, בעניין זה איני רואה צורך לשוב ולהאריך, ואסתפק באזכור תמציתי לדברים שכבר הועלו על הכתב. לאחר מכן, אפנה למבט מעט רחב יותר על ההליך דנן.
גופם של דברים
- כאמור, איני סבור כי קיימת בדין עילה לחיוב הממשלה בקיום הליך תחרותי, עובר למינוי נציב שירות המדינה. הטעמים שבהם מילאו את אמתחתם העותרים (שנעשו עתה למשיבים) - נטועים כולם במחוזות הדין הרצוי, על-פי שיטתם. דא עקא, בכך אין די על מנת להביאנו להתערבות בהחלטות הממשלה שעל הפרק; מהלך כאמור נדרש לבסס על הדין המצוי, וכזאת - לא נעשה. ומהם אותם רכיבי דין, אשר מכריעים את ההתדיינות שלפנינו? לעניין זה הקדשתי את חוות דעתי בפסק הדין נושא הדיון הנוסף, כך שמבקש ההרחבה - יפנה לעיין שם; בנקודת הזמן הנוכחית, אסתפק בהצגת עיקרי טעמַי, 'על רגל אחת':
(-) הוראת החוק: סעיף 6 לחוק שירות המדינה (מינויים), התשי"ט-1959, אשר עוסק במינויו של נציב שירות המדינה, מורנו כהאי לישנא: "הממשלה תמנה נציב שירות המדינה (להלן - נציב השירות); על מינויו לא תחול חובת המכרז לפי סעיף 19 והודעה על המינוי תפורסם ברשומות" (ההדגשה הוּספה - נ' ס'). הרי לנו, כי המחוקק נתן דעתו בפירוש על דרך מינויו של נציב השירות, וראה לפטור את המשרה מאֵם כל ההליכים התחרותיים - חובת המכרז. משכך הכריע המחוקק - קביעה שיש בה גם כדי ללמד על האופן בו ראה את התפקיד - אינני סבור כי יש מקום להכנסת ההליך התחרותי בכל זאת, מן הדלת האחורית, באמצעות ביקורת שיפוטית על שיקול הדעת המינהלי שמפעילה הממשלה בהתייחס לדרך המינוי.
(-) הפרקטיקה והפסיקה: דרך המינוי שבה עסקינן עתה, תואמת לדרך אשר נהוגה עִמנו מזה למעלה מ-30 שנה, תוך שבמהלכן - לפני כ-15 שנה - אף נדחתה עתירה שבגדרה נעשה ניסיון להתקיפה, בטענה לחוסר סבירות קיצוני: בג"ץ 2699/11 התנועה למען איכות השלטון נ' ממשלת ישראל [נבו] (17.5.2011). על רקע זה, סבורני כי אף המחויבות להתנהלות ולתקדימי עבר שוקלת נגד התערבותנו, וכי לא נס ליחם של הטעמים שהובאו באותו פסק דין, על מנת לדחות טענות קרובות ביותר שהועלו על-ידי העותרים שם.