באשר לאפשרות לבצע הליך מינוי חד-פעמי צוין כי בהחלטה 3793 הממשלה החליטה לבחון מחדש את דרך מינויו של נציב שירות המדינה, על בסיס נוהל קבע שיגובש על ידי היועצת המשפטית למשרד רה"מ, ואין בנמצא טעמים המצדיקים לסטות מהחלטה זו.
ובאשר להצעה לבחון את מינוי הנציב הבא על ידי הוועדה המייעצת, צוין כי זו מוקשית, בין היתר מהטעם שהיא מתעלמת מהחלטה 3793 בנוגע לצורך לבחון את הצעת הייעוץ המשפטי של לשכת רה"מ; שהיא אינה נתמכת בתשתית מקצועית ואינה מנומקת; שהיא אינה תואמת את מאפייני תפקיד הנציב; ושהיא אינה מאפשרת להשיג את התכלית של הבטחת מינוי מקצועי ונטול פניות. המשנה ליועצת ציין כי כל אלה מקימים מניעה משפטית לקדם הצעה זו.
- למחרת, ביום 19.6.2024 העבירה היועצת המשפטית לממשלה מכתב לראש הממשלה לפיו מצאה לקבל את המלצת הייעוץ המשפטי במשרד רה"מ והמשנה ליועצת, לפיה יש לקיים הליך מינוי תחרותי למשרת נציב שירות המדינה באמצעות ועדת איתור בהרכב שהוצע.
- בהמשך לאמור, ביום 30.6.2024 התקיימה ישיבת ממשלה במסגרתה נדון הליך מינוי הנציב, תוך שמיעת עמדת גורמי הייעוץ המשפטי מטעם המשנה ליועצת. במסגרת הישיבה הביעו חברי הממשלה את התנגדותם לעמדת הייעוץ המשפטי, כאשר טענתם העיקרית הייתה כי לא קיימת חובה למנות את נציב שירות המדינה באמצעות ועדת איתור. זאת בשים לב לסעיף 6 לחוק המינויים ולפסק דינו של בית משפט זה בבג"ץ 2699/11; לכך שהתפקידים המובאים לוועדה המייעצת כגון הרמטכ"ל והמפכ"ל בכירים ומשפיעים לא פחות מתפקיד נציב שירות המדינה; ולכך שמרבית חברי ועדת האיתור המוצעת הם אנשי משפט או נבחרים בהסכמת אנשי משפט, באופן שסותר מהותית את סמכות המינוי שהוקנתה דווקא לממשלה.
- ביום 5.8.2024 העביר המשנה ליועצת מכתב למזכיר הממשלה לפיו נוכח התקרבות מועד סיום כהונתו של נציב שירות המדינה, יש להביא בדחיפות לפני הממשלה הצעה להליך מינוי נציב שירות המדינה. בהמשך, ביום 8.8.2024 הונחה על שולחנה של הממשלה, לקראת ישיבתה ביום 11.8.2024, הצעה להחלטה לאישור המתווה שהוצע במכתבו של מזכיר הממשלה מיום 13.6.2024. ואכן ביום 11.8.2024 דנה הממשלה בהצעה האמורה, ובתום ישיבתה התקבלה החלטה על אישור המתכונת המוצעת, היינו הוספת נציב שירות המדינה לרשימת התפקידים הנבדקים על ידי הוועדה המייעצת, תוך הבהרה כי ההחלטה תקפה למינוי הנציב הבא בלבד (החלטה 2129 של הממשלה ה-37 "הליך מינוי נציב שירות המדינה ותיקון החלטת ממשלה" (11.8.2024) (להלן: החלטה 2129)).
העתירות מושא הדיון
- בעקבות קבלת החלטה 2129 הגישו משיבים 4-1 (להלן: המשיבים) את העתירות מושא פסק הדין. ביום 15.10.2024 התקיים דיון במעמד הצדדים ולאחריו ניתנה החלטה לפיה הממשלה תודיע עד ליום 28.10.2024 האם היא נכונה לקבל החלטה אחרת בעניין. ואכן, ביום 28.10.2024 קיבלה הממשלה החלטה חדשה לפיה באחת מישיבות הממשלה הקרובות יובא תיקון להחלטה 2129 להצבעה, אשר יכלול מתווה אד-הוק למינוי נציב שירות המדינה באמצעות ועדת מינויים מיוחדת בראשות שופט שתמנה הממשלה וחבריה יהיו נציגי ציבור של ועדת המינויים של הנציבות, בדומה למתווה שלפיו מונה נציב שירות המדינה בהחלטה 3793 (החלטה 2256 של הממשלה ה-37 "הליך מינוי נציב שירות המדינה - דיון בהמשך להחלטת בג"ץ מיום 16.10.2024" (28.10.2024) (להלן: החלטה 2256)). בהמשך לכך, ביום 4.11.2024 קיבלה הממשלה החלטה להקים באופן חד-פעמי ועדה מיוחדת שתחווה דעתה בדבר כשירותו והתאמתו של המועמד לתפקיד נציב שירות המדינה, שיושב הראש שלה יהיה השופט בדימ' אפרתי ולצדו יכהנו שני נציגי ציבור מתוך רשימת נציגי הציבור החברים בוועדת המינויים, שייבחרו לפי הסבב הנהוג (החלטה 2344 של הממשלה ה-37 "הליך מינוי נציב שירות המדינה - תיקון החלטת הממשלה מס' 2129 - אופן מינוי ועדת המינויים המיוחדת למתן חוות דעת לממשלה של המועמד לתפקיד" (4.11.2024) (להלן: החלטה 2344)).
- נוכח התפתחות זו ניתן למשיבים היתר לתקן את עתירותיהם, ואלה אכן הגישו עתירות מתוקנות שהופנו בעיקרו של דבר כלפי החלטה 2344, ובהן התבקש להורות למבקשים לקבוע דרך מינוי של קבע למשרת נציב שירות המדינה שתכלול הליך מינוי תחרותי. לאחר מכן נערך דיון נוסף במעמד הצדדים שבתומו ניתן צו על-תנאי המורה למבקשים וליועצת המשפטית לממשלה לבוא וליתן טעם מדוע לא תיעשה בחירת נציב שירות המדינה בהליך תחרותי, ומדוע לא יגובש נוהל של קבע למינוי משרת נציב שירות המדינה. בהמשך לכך הוגשו תצהירי תשובה וביום 13.3.2025 התקיים דיון שלישי בו נשמעו טענות הצדדים מזה ומזה.
- טענות המשיבים (שיוצגו להלן בתמצית ובמאוחד הגם שלא בהכרח נטענו באותו אופן על ידי כולם), נשענו על מספר אדנים.
ראשית, החלטה 2344 התקבלה בניגוד להחלטות קודמות שניתנו על ידי הממשלה, ובפרט להחלטה 3793 בה נקבע כי יש לבחון מחדש את דרך מינויו של נציב שירות המדינה על בסיס נוהל שיגובש על ידי גורמי הייעוץ המשפטי. החלטה 2344 גם מנוגדת להחלטה 345 המורה על מינוי באמצעות ועדה קבועה, וכן להחלטות ממשלה שבאו בעקבותיה כגון החלטות 4062 ו-4470, המשקפות כולן את כללי המשפט המינהלי לפיהם דרך המינוי צריכה להלום את אופי המשרה ולהבטיח שיתמנה לתפקיד אדם בעל כשירות מתאימה. הממשלה אמנם רשאית לשנות את החלטותיה, אולם זאת רק בהתבסס על שיקולים ענייניים ובהתקיים טעמים כבדי משקל. ברם בענייננו, לא ניתן כל טעם ענייני, לא כל שכן טעם כבד משקל, המצדיק סטייה כה בוטה מהחלטות קודמות. מה גם, שהממשלה כלל לא רשאית לסטות מהחלטה 3793, בשים לב לכך שהיא התקבלה בעקבות הליך משפטי שהתנהל לפי בית משפט זה בעניין נץ-צנגוט.