"הריני להודיעך כי בהתאם לסמכותי לפי סעיף 85 לחוק, החלטתי לתקן את השומה, ואלה נימוקי החלטתי:
"בהמשך לשיחתנו הטלפונית החלטתי לתקן את השומה לפי סעיף 85(3) לחוק מיסוי מקרקעין וזאת עקב טעות בשומה כך שהוצאות הפיתוח הנוספות לא חויבו במס רכישה מלא. ..."
- בתצהיר שהוגש ביום 18.2.2025 מטעם המשיב על ידי מר רפאל ביטס נטען בסעיף 10 לתצהיר כי אינו זוכר במדויק את הרקע לביצוע תיקון השומות. עוד נטען בסעיף 11 לתצהירו של מר ביטס כי טרם תיקון השומות הוא קיים דיון טלפוני מפורט עם המייצג של חברת שמואל ברוך והסביר לו את עמדת המשיב ורק לאחר מכן תוקנה השומה.
- ועדת הערר כבר הביעה לא פעם את עמדתה באופן ברור וחד משמעי בנושא של התנהלות המשיב בקיומו "דיון טלפוני" והשאלה האם מדובר במתן זכות טיעון כדין לנישום.
ראו לעניין זה: ו"ע 53364-04-22 ארבטמן נ' מנהל מיסוי מקרקעין חיפה וו"ע 53376-04-22 מנדלסון נ' מנהל מיסוי מקרקעין חיפה [16.6.2025] (להלן - עניין ארבטמן מנדלסון); וכן ראו ו"ע 35404-06-23 כפיר אחזקות ובנין (1991) בע"מ נ' מנהל מיסוי מקרקעין (19.5.2024).
בעניין ארבטמן מנדלסון קבעתי בעניין טענת המשיב שם על קיום דיון בהשגה באמצעות "דיון טלפוני" ועוד במצב דברים בו לא נערך פרוטוקול לאותו "דיון", ראו פסקאות 101 עד 117 לפסק הדין בעניין ארבטמן מנדלסון, כאשר בפסקה 115 סוכמו עיקרי הדברים:
"לטעמי, דיון טלפוני איננו יכול כעניין שבשגרה להוות דיון כדין בהשגה, בוודאי בנסיבות שבהן לא קיימת הסמכה חוקית לקיום דיון במתכונת שכזו וכאשר לא התבקשה ולא ניתנה הסכמה מצד הנישום לקיום דיון בפורמט שכזה.
יתר על כן, אילו היה מתנהל רישום תקין של מהלך הדיון, כפי שנדרש לקיים בפרוטוקול כדין - לא צריך היה לשער דבר. הדברים אמורים להיכתב בפרוטוקול הדיון, באשר לאילו מסמכים נדרשים, ולאיזה צורך.
לא למותר לומר, שכאשר נדרשים מסמכים נוספים, ראוי ונדרש לאפשר לנישום להגיב למסמכים, כמו גם לאפשר תגובה לעמדה או למסקנה שהמשיב סבור שיש להסיק מהם - והכל טרם שניתנת ההחלטה בהשגה. זו המהות של דיון בהשגה."
הדברים האמורים יפים גם לענייננו.
- מר ביטס בתצהירו מציין שקיים "דיון טלפוני" טרם שביצע את תיקוני השומה שאליהם מתייחס תצהירה של גב' ברוך. אלא שמעבר לעובדה כי על פי הדין "דיון טלפוני" אינו מהווה מתן זכות טיעון כדין לנישום, הרי שגם לא צורף פרוטוקול אותו "דיון", אף לא צוין בתצהיר מר ביטס מתי בוצעה השיחה הטלפונית ומה נאמר בה באשר לרקע והסיבות שהובילו לאותה "טעות" שהצריכו את תיקון השומה, בעיתוי בו בוצע, ובוודאי שאין לדעת מה הייתה עמדת חברת שמואל ברוך ביחס לכוונה לבצע תיקון שומה כאמור, שכן על פני הדברים נראה כי לא ניתנה לה זכות טיעון כנדרש על פי כללי המשפט המנהלי.
לא למותר גם לציין, כי כעולה מההחלטות לתיקוני השומות שצורפו כנספחים 1 ו- 2 לתצהירה של גב' ברוך - תיקון השומות הוסיף סכום של כמעט 6 מיליון ₪ לשווי המכירה - עניין משמעותי לשומת המס, לכל הדעות.
- על כן, המסקנה הנובעת מהראיות הנוספות שהובאו בפנינו במסגרת תצהירה של גב' ברוך היא, כי המשיב עצמו כלל אינו מנמק ומסביר את הסיבות לקרות אותה "טעות", שבגינה הוא מבצע תיקון שומה יזום לפי סעיף 85(א)(3) לחוק מיסוי מקרקעין. המשיב אך ורק מציין כי נפלה "טעות" ופונה לתיאור התיקון המבוצע על ידו.
יוצא איפוא, כי בעררים שבפנינו טיעון המשיב בעניין התנאים המקדמיים שיש לחייב בהם את העוררת הוא בבחינת "נאה דורש אך לא נאה מקיים". זאת, הגם שעל פי הוראות הביצוע של המשיב עצמו, כפי שפורטו לעיל, נדרש הוא, בכדי לשמור על שמו הטוב של אגף מיסוי מקרקעין ברשות המיסים, ולמנוע עוול מנישומים - לנמק את הסיבות שהביאו לתיקון השומה, כאשר לא די בטיעון לאקוני בדבר "טעות".