...
הסעיף 147 לפקודתנו אינו כולל כל סייג - מלבד סייג ההתיישנות - להפעלת סמכות הנציב, ובפרט אין צורך ב"גילוי" כלשהו. בצדק ציין ד"ר לפידות, בשם המשיב, שהמחוקק המנדטורי בחר נוסח רחב ביותר להגדרת סמכות הנציב - נוסח הרחב אפילו מזה של "הפקודה לדוגמה" - כדי להעניק לנציב סמכות של ביקורת על פקידי השומה. המחוקק ראה, בין יתר המקרים המצדיקים תיקון של מעוות, גם מקרים, שבהם ידע פקיד השומה את כל העובדות, אך טעה מבחינה משפטית או סתם לא מילא את חובתו."
- אלא, שגישה זו שונתה במהלך השנים בפסיקה מאוחרת יותר, וסוגיית היקף הסמכות על פי סעיף 147 לפקודה שבה ועלתה לדיון בבית המשפט העליון, בין היתר בפסק הדין בע"א 976/06 דן מרום נ. נציבות מס הכנסה (6.11.08) (להלן - פס"ד מרום), שם נפסק מפי כבוד השופט ס. ג'ובראן ביחס להיקף הסמכות לפי סעיף 147 לפקודה כי:
"אומנם מדובר בסמכות רחבה ביותר של פקיד השומה, אך אין לומר כי מדובר בסמכות בלתי מוגבלת. בעבר התפרשה אומנם סמכות הנציב לפתוח שומה על פי סעיף 147 בצורה רחבה (ראו ע"א 264/64 בן ציון ומירון נ' פקיד שומה תל אביב 4, פ"ד יט(1) 245, 248 (1965)) ונקבע כי די בכך שהנציב חולק על פקיד השומה מבחינה עובדתית או משפטית כדי שיפעיל את סמכותו הביקורתית. אולם מגמה זו השתנתה בפסיקת בתי המשפט אשר ראו לנכון לקבוע תנאים לצמצום סמכותו של הנציב (ראו דברי השופט ח' כהן (כתוארו אז) בע"א 669/69 מטעי רסקו בע"מ נ' פשמ"ג, פ"ד כא(1) 142, 145 (1967)); וכן עמ"ה (מחוזי ת"א) 167/97 ארגוב נ' פקיד שומה ת"א 3 ([פורסם בנבו], 22.10.2000)).
כבוד השופט ג'ובראן אף התייחס בפסק דינו הנ"ל בעניין מרום גם לקובץ החב"ק במס הכנסה, ולפרשנות שניתנה על ידי נציבות מס הכנסה עצמה להיקף הפעלת הסמכות לפי סעיף 147 לפקודה על ידי מנהל רשות המיסים (פיסקה 38 לפס"ד מרום):
"גם בהנחיות הפנימיות של פקיד השומה נקבע כי הסמכות לפתוח את השומה על פי סעיף 147 לא תיעשה כדבר שבשגרה וכי הדבר יעשה רק במקרים חריגים:
"יודגש כי ככלל, ייעשה שימוש בסעיף 147 אך ורק במקרים חריגים ולאחר שיקול דעת מעמיק וממצה של הסוגיה על כל היבטיה, הן היבטים הנוגעים לתיק הספציפי לגביו נבחנת שאלת פתיחת השומה והן היבטים כלליים הנוגעים לכללי המינהל התקין ולשיקולי המדיניות הציבורית הראויה.