על כן לא ניתן להסיק מהדיווח החשבונאי את המסקנה אליה ניסה המשיב לכוון את הוועדה בטיעוניו, כפי שהופיעו בסעיפים 33 ו- 34 לתצהירו של מר ברק מטעם המשיב.
סיכומה של עדות רו"ח מרקו מצויה בשאלה שנשאל על ידי בית המשפט וענה תשובה ברורה (עמוד 22 לתמלול שורות 4-12):
"כב' השופטת: אני אניח שחוות הדעת היא מאוחרת כמובן להגשת הערר ולטענות שנטענו במסגרת הבקשה לתיקון השומה במיסוי מקרקעין, אדוני סבור אבל שאם היו באים אליך ומציגים את הנתונים כפי שהם מוצגים במסגרת הערר הזה על המגבלות שטוענת "אשדר" שקיימות עליה כחלק מהמסגרת החוזית שהיא התקשרה איתה בעקבות המכרז, עדיין התוצאה לפי הגישה בחוות הדעת היתה שהדיווח החשבונאי הוא נכון ורלוונטי למצב הדברים הזה?
ת. כן. הוא עדיין רלוונטי וגם לענייננו פה לעניין המיסוי לא רלוונטי להחלטה פה ולא היה משנה את ההחלטה גם אם ביהמ"ש היה פוסק אחרת, עדיין הנכס הזה רשום כמלאי בספרים."
- לפיכך, יש לדחות את טענת המשיב המבקש לייחס משמעות לדיווח החשבונאי לצרכי ביסוס עמדתו בעררים דנן, בשאלה אם העוררת רכשה או לא רכשה "זכות במקרקעין" במשמעות חוק מיסוי מקרקעין. כעולה מחוות הדעת של רו"ח מרקו ומעדותו בפנינו, המקובלת עליי ושלא מצאתי כל בסיס שלא לקבלה, אופן הדיווח החשבונאי לא היה שונה בין אם מדובר ב"זכות במקרקעין" במשמעות חוק מיסוי מקרקעין ובין אם לא מדובר ב"זכות במקרקעין" לפי החוק ועל כן אין לדיווח החשבונאי השפעה או השלכה לפרשנות המשפטית והמיסויית הנדרשת בעררים דנן.
- המשיב אף הגיש תצהיר מטעמו של מר אורן יעקב , סגן מנהל אגף שיווק ומכרזים ברמ"י. בחלקים ניכרים בתצהירו של מר יעקב נטען על ידו כי "אין שוני מהותי בין תנאי מכרז זה ["מחיר למשתכן" -א.ו.] לתנאים הקבועים במכרזים אחרים שמפרסמת רמ"י ליזמים ו/או קבלנים לרכישת זכויות חכירה במקרקעין, אשר לגביהם אין כל טענה כי רמ"י מוכרת זכות כלשהי לרוכשים באופן ישיר (ובכלל) וברור שאין זה כך." עדות זו נועדה לשכנענו, כי אין לפרש באופן שונה את המערך ההסכמי של מכרזי "מחיר למשתכן" לעומת מכרזים "רגילים" שעורכת רמ"י.
אלא, שלא השתכנעתי כלל ועיקר כי יש לקבל את עדותו זו של מר יעקב, ממספר טעמים.
- טעם ראשון, נעוץ בכך שמלבד אמירות כלליות בתצהירו של מר יעקב בדבר היעדר שוני בין מכרזי "מחיר למשתכן" למכרזי רמ"י "רגילים", לא צורפו דוגמאות כלשהן של מכרזים "רגילים", מהן ניתן היה ללמוד על דמיון כנטען בתנאי המכרזים והמערכת ההסכמית הנלווית להם.
כפי שיפורט להלן, מי שהציג דוגמה של מכרז "רגיל" היא דווקא העוררת (ראו מוצג ע/6) וזאת בכדי לסתור את הטיעון הכללי שבתצהירו של מר יעקב.