ש: אז השאלה שלי, בעצם... אני אומר לגבי 3 המכרזים הספציפיים האלה "אשדר" לא הייתה יכולה בעצם להחזיק בקרקע יותר מאותם 3.5 שנים גג שבגג לגבי כל המכרזים האלה, לא הייתה לה אפשרות להחזיק יותר מ-3.5 שנים כי אנחנו רואים שהיא בעצם הגישה, זכתה במכרז, הוציאה היתר, לפי הטבלה שהראיתי לך אחרי הוצאת היתר היא צריכה להגיש את המסמכים לחברת הבקרה ואז ככה וככה ימים אחרי זה מקיימים הגרלה, ככה וככה ימים אחרי בחירת זוכה, ככה וככה ימים אחרי הזוכה צריך לחתום איתו על חוזה, כל הסיפור הזה זה גג-גג-גג 3.5 שנים ועיגלתי את זה למעלה, אז יותר מ-3.5 שנים לא הייתה לה יכולת להחליט שהיא מחזיקה יותר מ-3.5 שנים, בכל ה-3 דוגמאות האלה.
ת: על היחידות של המחיר למשתכן?
ש: כן.
ת: לא, את היחידות האלה היא צריכה להעביר לזכאים. "
- עוד ובנוסף נשאל נציג רמ"י מר יעקב בחקירתו הנגדית בעניין סעיפי הסנקציה המקנים למדינה, ולא לעוררת, פיצוי של 450,000 ₪ אם הרוכש הזכאי מוכר את דירת "מחיר למשתכן" לפני תום התקופה של חמש השנים ממועד קבלת דירה, והמשמעות של קביעת הסנקציה האמורה לטובת המדינה דווקא - ראו עמוד 146 שורות 8-23 ועמוד 147 עד 148 שורות 1-8:
"ש: אז השאלה שלי, אתה אמרת שאין תשלומים שמועברים... בעצם אם הבנתי נכון אתה אמרת המדינה סוג של יוצאת מהתמונה במובן מערכת היחסים עכשיו בין היזם לבין הרוכש, אנחנו רואים שיש כאן כן תשלומים בנסיבות מסוימות שהרוכש הסופי, המשתכן, צריך לשלם למדינה, לא ליזם.
ת: אני יכול להגיד לך שבוודאות לא הייתה סיטואציה כזאת, לא בכדי אני לא זוכר את הסעיף הזה, לא קרה שגבינו מאיזשהו דייר 450 אלף שקל,
ש: למרות שכתוב.
ת: יכול להיות שיש פה סנקציות שאנחנו מנסים להגן עליהם בכל מיני דברים אבל...
ש: אבל למה תשלומים למדינה, למה התשלום הוא לא ליזם?
ת: כי,
ש: הרי ההסכם הוא בין היזם לבין המשתכן,
ת: ההסכם הוא בין היזם,
ש: למה שהמשתכן ישלם למדינה?
ת: רגע, שנייה!