"אני הכרתי את המנוח הרבה זמן. הוא אדם, אדם מאוד, היה מאוד דעתן. מאוד דעתן, היינו נפגשים ברחוב. היה מאוד דעתן, היה חד כמו תער. חקרתי אותו ארוכות בבית משפט לענייני משפחה בשנת 2011. ואם מישהו יקרא את הפרוטוקול הוא ענה על כל שאלה כמו שצריך". (עמ' 176 ש' 5-8).
- נתתי אמון בעדותו של עוה"ד ----- באשר לנסיבות עריכת הסכם המתנה, על רקע הסכסוך בין תובע 2 למנוח, החשש של המנוח שייזרק מביתו ואחרי לכתו לא יהיה מי שיטפל בבתו הנכה , רצונו של התובע 2 להציל את הכספים ששילם עבור חוב המנוח משהבין שהמנוח לא יוריש לו את ביתו. כאשר הנתבעים הם אלה ששלמו את החוב כלפי תובע 2 במקום המנוח, והבית הועבר להם במתנה מהמנוח.
ג-4 המועד בו ידעו התובעים על הסכם המתנה
- התובעים טענו כי להפתעתם, רק בשבעה על מותו של המנוח הם גילו כי המנוח העביר במתנה לנתבעים את ביתו (סעיף 27 לכתב התביעה).
- ואולם, הוכח מעדותם ומתצהיריהם כפי שיפורט להלן, כי חלקם ידעו בזמן אמת על העברת הבית במתנה או לכל הפחות בסמוך לאחר מכן, עוד בחייו של המנוח, כשהיה בעל כשירות משפטית.
העובדה כי התובעים לא העידו אמת על מועד ידיעתם על הסכם המתנה נזקפת לחובתם. מעבר לפגיעה החמורה במהימנותם, הרי עצם כך שלא פעלו עוד בחייו של המנוח כנגד הסכם המתנה חרף טענתם על פגיעה בכשירותו ושיפוטו (שנסתרה), מעידה כי הם ידעו שהמנוח איתן בדעתו ולא יוכלו להשפיע עליו לבטל את הסכם המתנה.
גם בעדותם אשרו כי הנתבעת הציעה לאחיותיה לכסות את החוב של המנוח ואף אחת מהן לא עשתה כן.
- תובע 2 העיד כי נודע לו רק במהלך השבעה שהמנוח נתן במתנה את הבית לנתבעים (עמ' 28 ש' 1-5). ואישר שבדיעבד הסתבר לו שהנתבעת פעלה בצורה סמויה עם המנוח שהיא תסלק את החוב מולו ותיקח את הבעלות על הבית ובמילותיו "אני לא ידעתי שהיא הולכת לקבל את הבית" (עמ' 28 ש' 19-26).
- תובע 2 אישר כי ידע שאביו המנוח לא מעונין כי הבית יגיע אליו , ולכן הוא הגיש כנגדו תביעה:
"ברגע שהוא החליט שהוא לא רוצה לתת לי את הבית אז זכותי גם לבטל את התשלומים אני לא יכול לשלם על דבר שאני לא אקבל אותו." (עמ' 39 ש' 3-5).
- בהמשך העיד כי הוא לא ראה פיסית את ההסכם (עמ' 38 ש' 9) אך ידע באופן רשמי שהסכם המתנה נחתם "שבועיים אחרי" (עמ' 38 ש' 18-19).
- תובע 2 נשאל מדוע לא פנה לאביו בחייו כדי שיבטל את הסכם המתנה, ותשובתו הייתה : "אני לא יכולתי לפנות לאבא שלי, הוא היה במצב רפואי כל כך לא טוב שכל מילה שהיית אומר לו הוא היה מתעצבן וזה היה במצב כזה שאי אפשר היה לדבר אתו" (עמ' 38 ש' 29-36).
- ובהמשך לכך נשאל מדוע לא פנה לבית משפט בבקשה לבטל את הסכם המתנה, וענה על כך
"אני לא מבין בעניינים המשפטיים האלה" (עמ' 39 ש' 8-12).
- במענה לשאלות בית משפט, בחקירתו החוזרת, אישר תובע 2 כי ידע על הסכם המתנה לכל הפחות בסמוך לאחר עריכתו, ולא כפי שטען והעיד בתחילת חקירתו הנגדית, כי נחשף אליו לראשונה במהלך השבעה (עמ' 46 ש' 1-9).
"כב' ה ש' ר. גורביץ' : אז אתה רוצה להגיד לי שלא ידעת על הסכם המתנה שאבא מעביר לאחותך בעקבות החזרת ההתחייבות?