בעקבות טיפולם המסור של הנתבעים, שיתף אותנו לא אחת, המנוח שהוא כתב בצוואתו שהינו מוריש את ביתו לבתו הנתבעת ולחתנו הנתבע, שלא עזבו אותו וטיפלו בו ברגישות ובנאמנות במשך שש השנים האחרונות".
- בחקירתה עומתה העו"ס עם דוחות אלו והעידה כי : "עד 2014 אף אחד מהילדים לא היה בקשר עם המחלקה" (פרוט' מיום 28.10.24, עמ' 18 ש' 19). ולשאלת בית המשפט מדוע לא פנתה לילדיו, השיבה "שאלה טובה, היו ניסיונות.. אבל גם הוא, המנוח, היה בקשר מאוד מורכב עם הילדים שלו" (עמ' 18 ש' 34-35, עמ' 19 ש' 1-2). "היה לו קשר מאד אמביוולנטי ומורכב גם עם הילדים שלו והוא לא תמיד רצה שהם יהיו בתמונה" (עמ' 19 ש' 5-6).
- 00העו"ס ציינה בתקופה זו עד שנת 2014 האינטראקציה הייתה רק מול המנוח כל שבוע ולפעמים יותר מפעם בשבוע " זה סיפור מורכב של אדם בוגר נכה שמטפל בילדה נכה כשהאימא לא הייתה בתמונה, היא הייתה מאושפזת באשפוז פסיכיאטרי ארוך עם עובדת זרה בתוך הבית כשהילדה צריכה הזנה, אשפוזים.." (ש' 26-33).
- 0עוד העידה העו"ס כי המנוח שיתף אותה על כך שבתחילת חייה של הבת הנכה ב.א הוא הבטיח לתובע 2, כי בתמורה לכך שהוא יסיע אותה וידאג לכל צרכיה הוא ירשום את הבית על שמו, בהמשך כאשר התאכזב ממנו שכמה פעמים כשהוא ביקש שהוא יסיע וזה לא הסתדר לו, הוא נכנס למריבה מאד גדולה איתו, "הוא עצר את הדבר הזה ופנה לנתבעים, ואמר להם שאם הם ידאגו לב.א עד סוף ימיה הוא ירשום את הבית על שמם". (עמ' 19 ש' 7-21).
- העו"ס השיבה בעניין תובעת 3 כי היא טיפלה במנוח בתקופה האחרונה שהייתה לו ירידה בתפקוד מטעם אחת החברות (עמ' 20 ש' 8-11).
- העו"ס שללה את הטענה כי עבודתה של תובעת 3 כמטפלת ייתרה את מעורבות הנתבעים בענייני המנוח.
"עו"ד מ. ברעם : אז תובעת 3 הייתה במסגרת גם עבודתה וגם החובה שנובעת מעבודתה מהמשכורת שהיא מקבלת לדאוג לאבא ובעצם אז ח. וצ. מיותרים.
העו"ס : הנתבעים היו בתמונה להרבה מאד דברים נוספים". (ש' 12-15).
- בהמשך נשאלה העו"ס האם היא מכירה הסכם מתנה בין המנוח לנתבעת:
"עו"ד מ. ברעם : ידעת שהנתבעת ב- 2013 בדיוק בשנה שהיא התחילה להראות את עצמה ואת הנוכחות שלה מסביב לאבא נערך איזה הסכם מתנה בין אבא לבין הנתבעת, את מכירה את זה?
"העו"ס : בזמנו המנוח שיתף אותנו שהוא פנה אליה שהוא מבקש שהיא תיקח אחריות על טיפול בב.א ובתמורה הוא ירשום את הבית על שמה זה מה שהוא אמר לנו אז". (עמ' 21 ש' 1-6).