לעניין זה, העו"ס הוסיפה בהמשך חקירתה הנגדית כי : "מה שאני יודעת מהמנוח שהתובע 2 תבע אותו על זה שהוא שינה את ההחלטה הראשונית שלו ותבע אותו לקבל פיצוי כספי על זה".(עמ' 24 ש' 5-6).
- עוד נשאלה העו"ס אם ידוע לה שבאותו יום ה- 30/5/2013 בו נערך הסכם מתנה ערך המנוח ובכתב ידו צוואה, לטובת הנתבעת, והשיבה על כך : "לא, לא זוכרת, אני יודעת שהוא אמר שהוא יעביר לה את הבית באיזה דרך אני לא יודעת, שזה היה בתנאי שהיא תטפל ותיקח אחריות על ב.א עד יומה האחרון".
ב"כ התובע הקשה עליה מדוע לא שאלה את המנוח על שינוי דעתו, משיידעה כי למנוח יש הסכם עם תובע 2, והשיבה על כך כי המנוח היה מאד מאוכזב ממנו שהוא לא עמד בהסכם, ולכן "הוא סגר את הסיפור" מולו (עמ' 21 ש' 13-31).
- העו"ס נשאלה האם אין זה תמוה בעיניה שהמנוח החליט להעניק את מלוא הזכויות בדירה לנתבעת השיבה: "בשורה התחתונה זכותו של אדם לעשות מה שהוא רוצה עם רכושו... ועם כספיו" היא הוסיפה כי המנוח היה "מאוד מודאג בעניינה של ב.א, הוא מאוד אהב אותה, היא הייתה מאוד חשובה לו, הוא רצה להבטיח את הטיפול" (עמ' 22 ש' 1-6).
- מעדות העו"ס עולה כי המנוח חתם על הסכם המתנה לא מתוך השפעה בלתי הוגנת או לחץ מצד הנתבעים, אלא מתוך רצון עצמאי שלו להבטיח טיפול בעתיד בבתו הנכה. העובדה כי המנוח שינה את דעתו לגבי תובע 2 שאכזב אותו, ושם את מבטחו בנתבעים כמי שידאגו לביתו ב.א מחזקת את העובדה כי המנוח קיבל את ההחלטה על פי שקול דעתו הבלעדי.
- המנוח מתאר את יחסיו עם ילדיו כרחוקים ממנו והקשר אינו טוב במיוחד, מרגיש מאוד לבד, היה רוצה שמשהו ידאג לו (סיכום מלר"ד רפואה דחופה רמב"ם בדיקה של פסיכיאטרית מיום 17.8.14).
- במכתב של פרופ' ------ למל"ל מיום 7.4.17 מצוין כי : "חתנו אשר ליווה אותו לפגישה, דואג לו ומעורב מאוד בענייניו למרות העובדה שמתגורר במרחק של שעה נסיעה...הוא הוסיף שלמרות הקשר היומיומי שהוא מקיים עם חותנו, הרי במצבו היום אין די בכך כדי להבטיח את צרכיו ואת בטחונו האישי...לאחרונה התקין אצלו בבית מצלמות כיוון שנופל בתדירות גבוהה".
- העו"ס העידה כי: "עד 2014 אף אחד מהילדים לא היה בקשר עם המחלקה", אבל לא העידה לעניין הקשר שהיה לו עם ילדיו, שלא באמצעות הרווחה. ויוזכר כי במכתב העו"ס
מיום 12.3.20 היא מציינת כי משנת 2013 ועד לשנת 2019 עת נפטר המנוח, טפלו הנתבעים בנאמנות בב.א בתו הנכה ובמנוח והיו בקשר אינטנסיבי עם מחלקת הרווחה.
- הנתבעת התייחסה לעדות העו"ס בעניין הקשר שלה מול המנוח, וטענה כי אין באמירות העו"ס כדי לשקף את המציאות. לדבריה, העו"ס לא יכלה לדעת מתי הגיעה לבית המנוח ומתי עזבה, ומתי המנוח ביקר בביתה (פרוטוקול מיום 20.11.24 עמ' 184 ש' 33-36) שכן, העו"ס לא הייתה מעורבת בחיי המנוח לאורך כל שעות היום. עוד העידה כי עיקר הקשר שלה מול גורמי הרווחה התנהל מול סגנית העו"ס, גב' ------, שהכירה אותה ואף הגיעה לביתו של המנוח באחת ההזדמנויות ונפגשה עמה שם (עמ' 190 ש' 28).
- בנוסף, העידה הנתבעת כי הקשר בינה לבין המנוח לא חודש בשנת 2013 אלא נמשך ברציפות גם בשנים שקדמו לכך, וכי בכל פעם שנזקק לעזרה, היא ובעלה הנתבע סייעו לו ככל יכולתם (עמ' 190 ש' 18-21).
- הנתבעת נשאלה לכמה טיפולים לקחה את המנוח ואת ביתו ב.א עד שנת 2014, והשיבה על כך :
"הוא היה מתקשר אלינו, הוא התקשר אלינו ואמר לנו שתובע 2 עשה הסעה פרטית בתשלום, הוא היה עובד עם האוטו בתשלום. קיבל הרבה כסף. הוא אמר לי תובע 2 באיזו נסיעה והוא לא רוצה לקחת אותי, ואני לוקח לו את האוטו והיה בלגן שלם. אחר כך תובע 2 התקשר אלי ואמר לי, אני לא רוצה להפסיד כסף. מה פתאום תיקחו אותו מה, התחיל להשתגע לי בטלפון. אז כשהיה קורה מקרה כזה, הוא היה נוסע ולוקח אותו, היה 24/7 בשבילו" (עמ' 178 ש' 6-15).
- עוד העידה כי המנוח היה בביתה וגם השתתף בכל האירועים שלה (ש' 24 ו- 27).
- הנתבעת עומתה עם טענת העו"ס כי היא לא הכירה אותה עד שנת 2013, והשיבה על כך :
"הינו מדברים בטלפון מדי פעם, והייתה אז לאבא מטפלת טובה. והיינו מדברים הרבה בטלפון וגם היינו באים מדי פעם. ואז אבא היה ממש עצמאי, הוא לא היה זקוק לנו כל כך....ואם הוא היה צריך, צריך ממש היינו באים, בחיים לא אמרנו לו לא" (עמ' 179 ש' 11-16).
- הנתבעת עומתה עם העובדה כי מול טענתה שטיפלה במנוח הרי שבתמליל שיחה של המנוח עם תובעת 3 הוא אומר : "אני מנדה את הנתבעת אני מאחל לה חיים שחורים. בחיים 35 שנה היא לא הזמינה אותי אליה הביתה".
והשיבה על כך : "אז אני אגיד לך בדיוק מה היה באותו הזמן, באותו הזמן הם הלכו אליו, תובעת 3 הלכה אליו הביתה והרעילה אותו נגדי דיברה עליי כל מיני דברים, היא תעשה לך ככה וככה, מילאה לו את הראש בכל מיני דברים טוב, טוב. עבדה עליו רגשית טוב טוב. ואז הוא אמר את מה שהוא אמר. גם הוא אמר לי עליהם כאלו דברים נו אז מה". (עמ' 180 ש' 5-14").
- הנתבעת נתבקשה לספר כיצד עזרה בטיפול באחותה ב.א : "קודם כל לב.א אני דאגתי מדי פעם הוא היה קורא לי שאני אקלח אותה אז הייתי מקלחת אותה. כשהילדה הייתה בבית החולים רמב"ם, אני ובעלי כל יום היינו הולכים אליה, היחידים, חוץ מתובעת 4 שבאה פעם פעמיים שלוש אליה היחידה. השניים לא באו בכלל לבית החולים ולא התעניינו בה בכלל. אחר כך היא הייתה באיזושהי פנימייה כמה זמן ורק אנחנו הלכנו לפנימייה, אף אחד מהם לא הגיע, ואבא אמר לי את רואה למה אני סומך עלייך ועל הנתבע? כי הילדה ככה וככה ולאף אחד לא היה אכפת ממנה, רק אני והוא. הוא מסכן 24/7 היה לשירותו של אבא שלי. אני אראה לכם, כל הזמן נוסע ------, ---------, מסכן הוא שילם בחודש מעל אלף ש"ח מנהרות. שתיים בבוקר אבא שלי מתקשר. ..היא לא עונה לו בטלפון אף פעם והוא היה רץ לשם כל הזמן". (עמ' 181 ש' 4-15).
- גם הנתבע עומת עם עדות העו"ס והסביר כי בשנים 2013-2014 המנוח לא היה זקוק לטיפול, הייתה שם מטפלת "הוא פחות היה צריך, זה היה יותר לילדה.. הוא לא היה צריך הרבה סיוע מאתנו רק יותר בטלפונים לדבר עם המוסדות " (עמ' 212 ש' 23-28). אבל הם היו בקשר והיו ביקורים הדדיים (ש' 31-33).
- עוד לדברי הנתבע, עד שנת 2014 לא נדרש המנוח לסיוע משמעותי, התנהל בעצמאות מלאה ואף נעזר בשירותי הסעה פרטיים של נהגים שהסיעו אותו למקומות שונים. לדבריו, המנוח ניהל את ענייניו לבדו והיה עצמאי ונייד (עמ' 213 ש' 23-28). עד לסכסוך בין המנוח לתובע 2 הוא הסיע את המנוח כשתובע 2 לא יכול היה לקחת אותו, ולאחר הסכסוך, הגיע אליו כמה פעמיים בשבוע לפעמים גם פעמיים ביום (ש' 36).
- גם הנתבע עומת עם התמליל שיחה של המנוח עם תובעת 3 בו הוא אומר : "מי שגונב לי כסף זה הנתבע" והשיב על כך כי בתקופה זו הנתבעים הוציאו את המנוח מבית אבות, הרעילו אותו כנגדם "הכניסו לו לראש" (ע' 216 עמ' 6-10).
- הנתבעים עומתו עם הטענה כי החל משנת 2017 מצוין בדוחות הרפואיים על מצבו המוזנח של המנוח בתקופה בה הם אמורים היו לדאוג לו והשיבו על כך, כי לא ניתן היה להכריח אותו להתקלח בכוח וכשהוא רצה להרשים הוא התלבש במיטב מחלפותיו (עמ' 214 ש' 15-20), גם העו"ס השיבה באופן זהה להם כי :" "כמו שאמרתי קודם הוא היה איש מאד מורכב, מאד עקשן, הוא רצה שהדברים יהיו בדרך שלו ולרוב הוא לא שיתף פעולה, כן, הבית שלו לא היה במצב הכי טוב" (עמ' 23 ש' 1-4).העו"ס נשאלה האם היא ראתה את עניין ההזנחה שלו והאם פנתה בעניין זה לנתבעים, והשיבה על כך: "כל הזמן שהוא היה צלול הוא לא רצה להתקלח לעתים מזומנות, כשהוא רצה הוא היה יכול להיראות כמו דוגמן, לרוב לא היה אכפת לו איך הוא נראה ואיך הוא לבוש" (שם, ש' 11-13).
- באשר לקשרי המנוח עם שאר ילדיו התובעים, לא הובאה כל ראיה לכך שהנתבעים פעלו לניתוק הקשרים בין המנוח לבין ילדיו האחרים.
מהראיות עולה כי המנוח ניהל הליכים משפטיים מול תובע 2 בשנים 2007 עד 2011 שסתמו את הגולל על המשך יחסיהם.