תובעת 3 שוחחה עם המנוח מעת לעת.
ניכר כי הקשרים עם שאר ילדיו התובעים היו רופפים ומרוחקים אך לא מנותקים וכי הריחוק נבע ממטעני העבר שלהם ולא מפעולות הנתבעים.
עדויות התובעים חשפו זיכרונות שליליים מתקופת הילדות ביחס להתנהגותו ומעשיו הפוגעניים של המנוח כלפיהם.
- תובעת 1 העידה על החיים הקשים כילדה בצל המנוח: "חטפנו ממנו מכות רצח בתור ילדים, הוא היה שובר לאימא את השיניים, הוא היה מאשפז אותה בכפייה, שורף לתובע 2 את האצבעות עם מבער, כל מיני דברים שכשאני עזבתי והלכתי לגור בחזרה אצל סבא וסבתא אז אנשים אומרים איזה מזל היה לך, מרגע שהגעתי לקיבוץ בכיתה ח' הלכתי רק לפסיכולוגים כל השנים, את מבינה?" (עמ' 78 ש' 33 עד עמ' 79 ש' 2). וכי היו לה רגשות קשים כלפי אביה המנוח עד שלא הזמינה אותו לחתונתה (עמ' 79 ש' 3-8):
"עו"ד ד. גלעד : כל כך שנאת את אבא שלך שאפילו לחתונה שלך לא הזמנת אותו נכון?
העדה: אני אסביר.
עו"ד ד. גלעד :נכון או לא?
העדה: כן, אבל הזמנתי את הנתבעת כי הייתי אתה ביחסים טובים ולא רציתי להזמין אותו כי היו לי הרבה מטענים".
עוד אישרה כי לא הייתה בקשר עם המנוח בשנים 2013 ועד 2019 (עמ' 72 ש' 34-35) בהמשך טענה כי לא רצתה את קרבתו ורק לקראת שנות 2010 מדי פעם הוא היה מתקשר אליה והם היו נפגשים (עמ' 78 ש' 29-31). וכי אביה היה דמות "מתועבת" והיו לה רגשות רעים כלפיו (עמ' 78 ש' 9).
- תובעת 3 בסעיף 7 לתצהירה תיארה את ילדותה הקשה בצל אביה המנוח : "הייתי חשופה למראות קשים ביותר ששום ילד לא רוצה לחוות זאת".
בעדותה סיפרה כי הייתה בקשר עם המנוח כשגרה לידו מביאה לו אוכל ביום שישי לוקחת אותו לקניות והוא סיפר לה מתי הנתבעים באו לבקרו :"הוא היה אומר לי עכשיו הם באו, אז הייתי מעודכנת מתי הם מגיעים מתי הם הולכים". (עמ' 95 ש' 32-33). העידה שהמנוח היה מוזנח", אנשים מרמת ישי היו אוספים אותו מהאחים דוד מהסופר והיו לוקחים אותו הביתה כי הוא היה זרוק ברחוב" (עמ' 96 ש' 16-17).
"כב' הש' ר. גורביץ' :מאז ההזנחה הייתה לא רק של הנתבעים אלא ההזנחה הייתה של כולכם כילדים שלו.
העדה: אני אמרתי שכפי יכולתי עזרתי לו כי גם לי יש חיים וגם אני נשואה וגם אני ניסיתי לבנות את החיים שלי, מה שיכולתי עשיתי, מעבר לזה הוא היה אדם מאד מאד לא רגיל, אי אפשר היה גם לעזור לו כי הוא לא נתן שיעזרו לו". (ש' 19-24).
- תובעת 4 העידה כי הנתבעת לא הגיעה לבית המנוח, ובקשה את עזרתה :
"הנתבעת לא הייתה מגיעה אליו, היא הייתה שולחת אותי תיקחי אותו לבית חולים, תיקחי אותו לפה תיקחי אותו לשם עם ידיד שלי" (עמ' 52 ש' 31-33).