אין בטענות אלו ולא כלום, שכן - כפי שהובהר לעיל - קיים חשד סביר המגובה בראיות מנהליות כי עבירת המס אינה העבירה היחידה שממנה מקור הכספים וייתכן כי מדובר בכספים שמקורם בעבירות בתחום הזנות.
כבר הורנו בית המשפט העליון גם ביחס לכך (כאן מתוך רע"פ 7493/19 נתן פורמן נ' מדינת ישראל (22.11.2017) פסקה 19. שינויי הגופן במקור):
"... ביחס לטענת המבקש לעניין הליך ה"גילוי מרצון", והשפעתו הנטענת על עניינו - חברי, השופט נ' הנדל דחה טענה זו בקובעו כך:
"אין בידי לקבל את טענת המבקש כי הכסף "הוכשר למהדרין" במסגרת הליך הגילוי מרצון. כפי שעולה מהכרעת הערכאות דלמטה, הסכם הגילוי מרצון נגע לעבירות מס. מכאן, השלכתו של הליך זה לעניין החשדות המיוחסות למבקש, ובעיקרן עבירת השוחד - מוגבלת. הדברים אמורים אף מבלי שנדרשתי לתוקפו ולמעמדו של ההסכם במסגרת הליך הגילוי, למשל לנוכח טענת המבקש בפני רשויות המס כי מקור הכסף הוא ב"עמלות". עוד יוער בהקשר זה, כי בית המשפט קמא ציין שהחקירה נגד המבקש נפתחה ללא קשר להליך הגילוי, וזאת לבקשת הרשויות בגרמניה" (ראו: פיסקה 4 להחלטה).
על קביעותיו אלו של חברי, השופט נ' הנדל - להן אני שותף - אוסיף כי "בנוהל גילוי מרצון" הנ"ל נאמר, בין היתר, כי: "הנוהל לא יחול על הכנסות שמקורן בפעילות לא חוקית" (ראו: סעיף 17 לנוהל; ההדגשה שלי - ח"מ), ואף מטעם זה דין טענת המבקש להידחות."
- ביחס לסוגיה זו הוסיף והביא כב' השופט מאזן דאוד (בת"א (מחוזי חיפה) 41090-11-22 נתן פורמן נ' בנק הפועלים בע"מ (31.7.2024) פסקה 31) את עמדת הרשות להלבנת הון בסוגיה זו, בזו הלשון:
"... סבורני כי עמדת הרשות להלבנת הון ביחס להליך גילוי מרצון משקפת עמדה ראויה לאימוץ על ידי בית המשפט כשקבעה:
"נבקש להבהיר כי ההליך מקנה חסינות מפני העמדה לדין בעבירות מס בלבד ואין בו כדי להשפיע על חובתם של המוסדות הפיננסיים לקיים את החובות המוטלות עליהן מכוח חוק איסור הלבנת הון, התש"ס-2000 והצווים שהוצאו מכוחו. לפיכך, כאשר מועברים או מופקדים כספים במוסד פיננסי כחלק מהליך גילוי מרצון, על המוסד הפיננסי לקיים את כל החובות המוטלות עליו, לרבות זיהוי מקבל השירות, זיהוי הנהנה בחשבון, בירור אודות מקור הכספים ודיווח לרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור במקרים המתאימים, והכל בהתאם למדיניות ניהול סיכונים של אותו מוסד. אין בעובדה שמדובר בכספים או ברכוש שהוצהר לרשות המסים במסגרת הליך גילוי מרצון כדי להשליך על חובתו של המוסד הפיננסי לברר את מקור הכספים ולבחון האם מדובר בפעולה שיש בה חשש להלבנת הון או מימון טרור.""