פסקי דין

תא (מרכז) 23921-09-21 שי-לי אבנבך נ' בנק לאומי לישראל בע"מ - חלק 3

13 ינואר 2026
הדפסה

(1) קבלת פקדון כספי במטבע ישראלי או במטבע חוץ;

(2) פתיחת חשבון עובר ושב במטבע ישראלי וניהולו כל עוד מתקיימת אחת מאלה:

(א) החשבון ביתרת זכות לטובת הלקוח;

(ב) הלקוח עומד בתנאי ההסכם בינו לבין התאגיד הבנקאי בקשר לניהול החשבון;"

  1. את ההצדקה להטלת החובה האמורה הבהיר בית המשפט העליון, למשל בע"א 3794/18 חיים טולדנו נ' הבנק הבינלאומי הראשון לישראל בע"מ ((2.10.2019 פסקה 18 (להלן: "עניין טולדנו"), כך - "הוראה זו מקורה ביתרון שהקנה המחוקק לתאגידים בנקאיים בייחוד השירות החיוני שהם מעניקים לציבור ..." (וראו שם ביתר הרחבה).

ברם, בצד חובתם הכללית של בנקים לפתוח חשבונות ללקוחות בהעדר סיבה המצדיקה סירוב סביר, כאמור, נובעת מלשון אותה הוראה גם המסקנה השיורית ההפוכה כפי שהבהיר בית המשפט העליון (שם) - "אולם, החובה המוטלת על הבנק להעניק שירותים בנקאיים אינה חובה מוחלטת.  מכלל הלאו המופיע בסעיף 2(א) לחוק הבנקאות ניתן לשמוע את ההן.  הווה אומר, כאשר קיימת סיבה סבירה, רשאי תאגיד בנקאי לסרב להעניק את השירותים המנויים בו".

  1. בחוק הבנקאות לא הגדיר המחוקק מהי סיבה סבירה המצדיקה סירוב כאמור אך מקורות אחרים בדין מסדירים זאת, וכך מורה סעיף 7 לחוק איסור הלבנת הון, תש"ס-2020:

")א) לשם אכיפתו של חוק זה יורה נגיד בנק ישראל בצו, לאחר התייעצות עם שר המשפטים והשר לביטחון הפנים, לגבי סוג ענינים ופעולות ברכוש שיפורטו בצו, כי תאגיד בנקאי -

(1) לא יעשה פעולה ברכוש במסגרת השירות הניתן על ידו אלא אם כן יהיו בידיו פרטי הזיהוי, כמפורט בצו, של מקבל השירות מאת התאגיד הבנקאי; הנגיד יקבע בצו מיהו מקבל השירות לענין זה; ...  לענין פסקה זו -

"נהנה" - אדם שבעבורו או לטובתו מוחזק הרכוש או נעשית פעולה ברכוש, או שביכולתו לכוון פעולה ברכוש, והכל במישרין או בעקיפין, ולעניין תאגיד - גם בעל שליטה בתאגיד;

(2) ידווח באופן שייקבע בצו על הפעולות ברכוש של מקבל השירות שיפורטו בצו לרבות פעולות כאמור שלא הושלם ביצוען;

(3) ינהל רישומים וישמור עליהם באופן ולתקופה שייקבעו בצו, בענינים אלה:

(א) פרטי הזיהוי כאמור בפסקה (1);

(ב) הפעולות שנקבעה לגביהן חובת דיווח כאמור בפסקה (2);

(ג) כל ענין אחר, שייקבע בצו, הדרוש לשם אכיפתו של חוק זה.

(ב) לשם אכיפתו של חוק זה יקבע שר בצו, לגוף מהגופים כמפורט בתוספת השלישית הנמצא באחריותו, לאחר התייעצות עם שר המשפטים והשר לביטחון הפנים, חובות זיהוי, דיווח, רישום ושמירה, כאמור בסעיף קטן (א), שיחולו עליו בשינויים המחויבים, לפי העניין, ורשאי השר לקבוע חובות שונות כאמור לנותני שירותים פיננסיים שונים הנכללים באותו הגוף; כן יקבע שר כאמור את דרכי מילוין של החובות שנקבעו בצו.  ..."

  1. בהתאם להוראת חוק זו ולחובות והסמכויות שהיא קובעת חתמו הגורמים המוסמכים על צווים - השר על צו איסור הלבנת הון (חובות זיהוי, דיווח וניהול רישומים של תאגידים בנקאיים למניעת הלבנת הון ומימון טרור), התשס"א-2001 (להלן: "צו איסור הלבנת הון") והמפקח על הבנקים בבנק ישראל על נוהל 411, שלא אביא כאן במלואם.

בהתאם לחקיקת המשנה ולנוהל 411 הבהיר בית המשפט העליון בעניין טולדנו גם זאת (שם, פסקאות 21-20):

עמוד הקודם123
4...13עמוד הבא