...
00
0
- בעניין טולדנו הוסיף בית המשפט העליון ובאר את האופן בו על התאגיד הבנקאי לקבל את החלטתו בעניין זה ועל אילו ראיות עליו להסתמך, בהאי לישנא (שם, פסקאות 28-24 וההפניות שניתן למצוא במקור):
"24. עולה אפוא, כי אם הוכח, ברמה הנדרשת, שקיים יסוד סביר להניח כי נעשתה פעולה בחשבון הקשורה להלבנת הון או למימון טרור, הדבר יהווה סיבה סבירה לסירוב לפתיחת חשבון בנק וניהולו. כמו כן, אי היענות של לקוח לדרישות הבנק בבקשותיו אשר נועדו למנוע הלבנת הון או מימון טרור, כאשר אלו מתבקשות בהתאם להוראות החלות על תאגיד בנקאי, אף היא עשויה להוות בנסיבות העניין סיבה סבירה לסירוב מתן שירות בנקאי. זאת הן בשל החשיבות של פעילות הבנקים בבירור תקינות הפעילות בחשבונות, והן משום שהיעדר שיתוף פעולה מהווה "דגל אדום" כשלעצמו לפעילות בלתי תקינה.
- על פי הפסיקה, הנטל להוכחת סבירות הסירוב מוטל על הבנק, כאשר עליו להצביע על מעשים ופעולות קונקרטיות שמבססים את קיומו של חשש ממשי להתנהלות בלתי תקינה. עם זאת, רמת ההוכחה הנדרשת מהבנק בהחלטה מסוג זה נמוכה מאשר הרמה הנדרשת במשפט האזרחי, כאשר הוא אינו נדרש לנהל "חקירה", וסוג הראיות הנדרשות ממנו לביסוס החלטתו דומה לסוג הראיות הנדרשות בהליכים מינהליים ... בעניין זה, בכדי ללמוד אלו מצבים עשויים להניף "דגלים אדומים" להלבנת הון או מימון טרור, אשר עשויים אף להצדיק סירוב לפתיחת חשבון או להמשך ניהולו, יש לשוב לצו איסור הלבנת הון ונוהל 411 של המפקח על הבנקים.
- לפי סעיפים 8 ו-9 לצו איסור הלבנת הון, תאגיד מחויב לדווח בין היתר ... על העברות של סכומי כסף גדולים בין חוץ לארץ לישראל ...
- מקור נוסף המלמד על "דגלים אדומים" לפעילות חשבונות בנק הוא מכתב המפקחת על הבנקים בנושא "היערכות לניהול סיכוני ציות נוכח קביעת עבירות מס כעבירות מקור" מיום 23.11.2016, שהוצא מכוח סמכות הפיקוח הכללית הקבועה בסעיף 5(א) לפקודת הבנקאות ... במסגרת המכתב נמנו כאמור מספר "דגלים אדומים", ביניהם: ... כספים מושקעים מחדש במדינת המקור אחרי שהופקדו במדינה זרה ... הלקוח לא מסוגל או מסרב לגלות את מקור עושרו או הכנסותיו; ... ועוד.
- ויודגש, פעולות ומצבים אלו אינם בגדר רשימה סגורה של "דגלים אדומים" המעלים חשש להלבנת הון. תאגיד בנקאי יכול לשקול ולייחס חשד לעובדות ומצבים שונים אשר בנסיבות העניין, בהתאם לחקיקה ולהנחיות החלות עליו ובהתאם לניסיונו ולשכל הישר, מעוררים את חשדו לפעילות בלתי תקינה."
(לעניין היות חשד להלבנת הון טעם סביר להימנע מפתיחת חשבון ראו גם רע"א 6685/17 הר של הצלחה וברכה בע"מ נ' בנק הפועלים בע"מ (10.9.2017) פסקה 17; רע"א 2407/19 ישראל זיו נ' בנק לאומי לישראל (14.5.2019) פסקאות 20-17 ועוד)
- מקור אחר המלמד על מצבים המהווים "דגלים אדומים" עבור בנק, המעוררים חשד סביר להלבנת הון שיש בו כדי להביא בנסיבות המתאימות להימנעות מפתיחת חשבון ,מצוי במסמך שהפיצה הרשות ביום 2.9.15 - בו נאמר במפורש כי אינו מהווה רשימה סגורה או ממצה אלא כולל דוגמאות נפוצות העלולות לעורר חשד, שחלקן נלקח מתוך מדו"ח שפרסם FATF בחודש יוני 2013.
במסמך זה כלולים, בין היתר, מקרים בהם -
- הלקוח מתנהג בחשאיות או מתחמק מלמסור פרטים הנדרשים בתוספת לצו.
- ידוע שהלקוח הורשע בעבירות הלבנת הון או עבירות מקור או נמצא בחקירה ביחס אליהן או קשור לגורמים המעורבים בהן.
- קבלה/העברה של כספים עבור לקוח כאשר מקור הכספים או סיבת ההעברה אינם ידועים.
- הלקוח מספק גרסאות סותרות או לא אמינות ביחס למקור ו/או יעד הכספים.
- מקור הכספים בתאגיד שהוקם במדינה בסיכון או מדינת offshore.
- נראה כי בעל מניות רשום אינו בעל השליטה בתאגיד.
- הלקוח פונה לנותן שירות עסקי על מנת שייצג אותו מול הבנק בבקשתו לפתיחת חשבון.
- אחר שהצגתי את המסגרת הדיונית הכללית באה עת ההכרעה, ועל כן - מהתם להכא.
דיון והכרעה
- אפתח ואקדים אחרית לראשית - לאחר שעיינתי בטיעוני הצדדים ובחנתי את חומר הראיות בחון היטב, באתי לכלל מסקנה כי דין התביעה להידחות וכי לא נפלה בהתנהלות הבנק טעות המצדיקה התערבות שיפוטית וההחלטה להימנע מפתיחת החשבון בנסיבות העניין היא החלטה סבירה ואף מתבקשת, ואבאר.
- כפי שראינו לעיל - המחוקק, מחוקק המשנה והגורם המאסדר (הרגולטור) האחראי על הסדרת פעילות הבנקים בישראל הטילו על הנתבע, ככל הבנקים, נטל כבד משקל לשמש כמעין גוף מנהלי אוכף של דרישות שונות הנובעות מן הצורך במאבק בהלבנת הון ומימון טרור.
מדובר במאבק שאינו ייחודי למדינת ישראל ומנוהל ברמה העולמית, כאשר במידה שמדינת ישראל והגופים הפיננסיים הפועלים בה לא יעמדו בסטנדרטים הבינלאומיים בנושא זה יורע עד מאוד מעמדם כשותפים אפשריים לפעילות כלכלית עם המדינות המתוקנות והמפותחות.
- בנידון דידן, פנתה התובעת אל הנתבע בבקשה לפתוח חשבון בנק על מנת להעביר אליו סכום נכבד של כ-1.2 מיליון דולר ארה"ב מחשבון בבעלות חברה הרשומה בפנמה (להלן: "החברה הפנמית") המתנהל בבנק שוויצרי בסניף הממוקם בסינגפור.
לתובעת עצמה אין קשר ישיר לסניף הסינגפורי או לחברה הפנמית, אך לטענתה היא זכאית לכספים מכוח צו ירושת המנוח.