פסקי דין

תא (נת') 4843-03-20 אבירם בקר נ' אל על נתיבי אויר לישראל בע"מ - חלק 2

13 פברואר 2026
הדפסה

הועתק מנבותובע 5 משה פלד 562.4 דולר אמריקאי בגין הוצאות על מוניות, מזון שתייה ובית מלון.

תובעת 6 גלית רב 252.37 דולר אמריקאי בגין הוצאות מזון ובית מלון.

תובע מס' 9 שלמה כגן 821.77 דולר אמריקאי בגין הוצאות מזון שתייה, מוניות ובית מלון.

תובע מס' 12-13 ורד ודניאל קזרנבוסקי 529.56 דולר אמריקאי בגין הוצאות מזון, שתייה, מוניות ובית מלון.

תובע מס' 14 קרן דנגור 674.97 דולר אמריקאי בגין הוצאות מזון, שתייה מוניות ובית מלון.

לי עציון תובעת מס' 17 144.78 דולר אמריקאי בגין הוצאות מזון, שתייה ומוניות.

רונה לוטן תובעת מס' 18 396.97 דולר אמריקאי בגין הוצאות מזון, שתייה מוניות ובית מלון.

שלי בר טל תובעת מס' 194 620.4 דולר אמריקאי בגין הוצאות מזון, שתייה, מוניות ובית מלון.

אליהו סגל וגילי אונגר תובעים מס' 21-22 888.4 דולר אמריקאי בגין הוצאות מזון, שתייה, מוניות ובית מלון.

הדס בראשי כרמל תובעת מס' 23 1428.77 דולר אמריקאי בגין הוצאות מזון, שתייה מוניות בית מלון.

אסנת עמרם תובעת מס' 26 229.82 דולר אמריקאי בגין הוצאות מזון, שתייה, מוניות ובית מלון.

יפה וערן בוטנויזר תובעים מס' 27-28 592.39 דולר אמריקאי בגין הוצאות מזון, שתייה, מוניות ובית מלון.

אלעד כהן תובע מס' 29 958.61 דולר אמריקאי בגין הוצאות על מזון, שתייה, מוניות ובית מלון.

אודליה ורביד קטמור תובעים מס' 31-32 584.4 דולר אמריקאי בגין הוצאות מזון, שתייה, מוניות ובית מלון.

חנה פרנסס תובעת מס' 33 503.06 דולר אמריקאי בגין הוצאות מזון, שתייה מוניות ובית מלון.

דניאל לוי תובע מס' 34 1227.75 דולר אמריקאי בגין הוצאות מזון, שתייה מוניות ובית מלון.

חיים ורחל היימן תובעים מס' 40-41 674.72 דולר אמריקאי בגין הוצאות מזון, שתייה מוניות ובית מלון.

תומר וטל שפיגל שטאובר תובעים מס' 45-46 1072.92 דולר אמריקאי בגין הוצאות מזון, שתייה מוניות ובית מלון.

משפחת ברינצוויג תובעים מס' 48-50 158.67 דולר אמריקאי בגין הוצאות מזון, שתייה מוניות ובית מלון.

סמדר ליבי קיבליצקי תובעת מס' 53 637.2 דולר אמריקאי בגין הוצאות מזון, שתייה מוניות ובית מלון.

מכל האמור לעיל לעניין החזר הוצאות ממוניות, על הנתבעת להחזיר סכום של 13,951 דולר אמריקאי שהם 47,435.916 שקלים חדשים.

  1. נוכח האמור, טוענים התובעים כי מכוח סעיף 6(א) לחוק שירותי תעופה (פיצוי וסיוע בשל ביטול טיסה או שינוי בתנאיה), תשע"ב-2012, הם זכאים לפיצוי הקבוע בתוספת הראשונה לחוק. לטענתם, כל אחד מ-58 התובעים זכאי לפיצוי בסך 3,100 ש"ח, וזאת נוכח מרחק הטיסה בין ניו-יורק לנתב"ג העומד על 9,129 ק"מ.  לפיכך, סכום הפיצוי הכולל שלו הם זכאים, לשיטתם, ואשר אינו כולל את רכיבי התביעה האישיים בגין הוצאות מזון, שתייה, ביגוד, מוניות ובתי מלון עקב ביטול הטיסה, עומד על 179,800 ש"ח.  כמו כן, הנתבעת מחויבת להעניק לכל אחד מהם פיצוי לדוגמה בסך 10,390 ש"ח, בהתאם לסעיף 11(א) לחוק שירותי תעופה (פיצוי וסיוע בשל ביטול טיסה או שינוי בתנאיה), תשע"ב-2012, היינו פיצוי בסך כולל של 602,620 ש''ח.  לטענתם, הדבר נובע מכך שהנתבעת לא העניקה להם את ההטבות המגיעות לנוסע שטיסתו בוטלה, כמפורט בסעיף 6 לחוק וכן לא הציגה בפניהם את האפשרויות העומדות לרשותם על פי דין, ובכלל זאת האפשרויות הקבועות בסעיף 6(א)(2) - השבת התמורה או טיסה חלופית.  לטענתם, הנתבעת העמידה אותם בפני עובדה מוגמרת ולפיה יבלו את חג שמחת תורה בבית מלון בניו-יורק, מבלי שניתנה להם אפשרות בחירה.  לא זאת בלבד.  הנתבעת הפרה את חובת היידוע המוטלת עליה בהתאם לסעיף 14 לחוק המחייב מפעיל טיסה להציג במקום בו הוא מקבל קהל וכן באתר האינטרנט שלו מודעה המפרטת את זכויות הנוסע במקרה של עיכוב טיסה או ביטולה.  בפועל, כך נטען, לא נמסר לתובעים כל מידע או הכוונה מצד הנתבעת לגבי זכויותיהם על פי החוק.
  2. להשקפת התובעים, הצעת הנתבעת לפצות כל נוסע 300 דולר לרכישה עתידית דרך חברת אל-על ובקשתה להעביר לה חשבוניות כדי שזו תבחן אותם ותחליט האם להשיב את ההוצאות שנגרמו לנוסעים אינה ראויה ואינה מתאימה עקב האירועים שהתרחשו והביאו לביטול הטיסה, כמו גם הטיפול הירוד, לטענתם, שקיבלו בעקבות ביטול הטיסה. אשר על כן, עתרו התובעים לחייב את הנתבעת בסך של 829,855.91 שקלים חדשים.  פירוט ההוצאות הוא כדלהלן:
  • החזר הוצאות 47,435.916 שקלים חדשים.
  • פיצויים לדוגמא 10,390 לכל נוסע ובסך הכולל 602,620 שקלים חדשים.
  • פיצוי בגין ביטול הטיסה 3,100 לכל נוסע ובסך הכולל 179,800 שקלים חדשים.
  • לחלופין, פיצויים בגין נזקים לא ממוניים ומכוח פקודת הנזיקין 580,000.
  1. הנתבעת מנגד, מבקשת לדחות את התביעה. היא הבהירה כי הטיסה הראשונית הייתה אמורה לנחות בתל אביב ביום א' 20.10.19 ערב חג שמחת תורה בשעה 16:50 שעון ישראל.  זמן כניסת שמחת תורה בישראל הוא בשעה 17:41 (בחלק מהמקומות בארץ כניסת החג אף הייתה מוקדמת יותר), כך שמועד כניסת החג היה פחות משעה ממועד הנחיתה המקורי.  בשעה 22:40, במקביל להליך עליית הנוסעים למטוס, החל צוות המטוס להעמיס את הכבודה והמטען לבטן המטוס.  לאחר שאחרון הנוסעים עלה למטוס, אך בטרם הסתיימה העמסת המטען בבטן המטוס, התרחשה לפתע תקלה פתאומית במהלך העמסת המטען, עת נשבר חלק מסוים בדלת תא המטען, ואחד ממשטחי המטען נתקע בפתח התא באופן שלא ניתן היה לחלצו, ולכן גם לא ניתן היה לסגור את דלת תא המטען העמוסה.  השעה הייתה 23:30.  תקלה זו לא אפשרה להשלים את הליך העמסת המטען ועיכבה את יציאת המטוס במועד המתוכנן.  ניסיונותיהם של צוותי התחזוקה של חברת אל על לחלץ את המשטח או לאפשר סגירה תקינה של הדלת לא צלחו.  צוות תחזוקה מטעם הנתבעת ביצע מספר ניסיונות במשך שעה וחצי על מנת לתקן את התקלה.  אולם, ניסיונות אלה עלו בתוהו.  כתוצאה מהסמיכות לשעת כניסת החג לישראל, ולאחר שניסיונות תיקון התקלה לא צלחו ובחלוף הזמן מאז מועד ההמראה המקורי, ועקב העובדה שאל על אינה מפעילה טיסות בשבת ונוכח הקרבה לכניסת החג בישראל - החליטה חברת אל על לבטל את הטיסה.  זאת, כדי להימנע מחילול החג.  על פי הנטען, הודעת ביטול הטיסה נמסרה לנוסעים בשעה 00:57 (שעון ניו יורק), כלומר כשעה וחצי לאחר המועד המקורי שנקבע להמראה.  זאת, משום שאם המטוס היה ממריא לאחר השעה 00:53 לא ניתן היה להספיק לנחות בתל אביב לפני כניסת החג, דבר אשר היה גורם לחילול החג.

לטענתה, במקרה הנדון מתקיימים שני הסייגים הקבועים בחוק בסעיפים 6א(ה)(1) ו-6א(ה)(3) לחוק, משגילוי הנזק בדבר השבר בחלק המדובר של תא המטען לא היה צפוי וביחד עם משך זמן הטיסה נכנס למועד כניסת החג ולכן נסיבות אלו מהוות נסיבות מיוחדות שלא היו בשליטת המפעיל, ושגם אילו היה עושה כל שביכולתו לא יכול היה למנוע את אותן נסיבות.

עמוד הקודם12
3...44עמוד הבא