(עמוד 65, שורות 32-33).
- כמו כן, הצדדים אינם חלוקים על כך שהנתבע הזמין משטרה למשרדו. לתיק אף הוגש סרטון המתאר את ביקורו של שוטר במקום.
- התובעת, מצדה, לא הכחישה שהיא אמרה לשוטר "הוא יודע שהוא מתעסק עם מישהי לא נכונה". בחקירתה הסבירה שאחותה עובדת כחוקרת במשטרה ולכן אמרה את שאמרה (עמוד 30, שורות 15-27).
- עוד אישרה התובעת בחקירתה שהשוטר אמר לה לא להגיע למחרת לעבודה (עמוד 31, שורות 9-11).
- בסופו של דבר, התובעת הלכה לביתה.
- בהמשך אותו ערב, בעלה של התובעת הגיע למשרדו של הנתבע. בחקירתו, בעלה של התובעת העיד שהוא הגיע למשרדו של הנתבע ונכנס לחדרו על מנת לדבר איתו. לדבריו, "היה בינינו קצת ויכוח" (עמוד 36, שורות 21-28) ו- "דיברתי לא יפה" (שם, שורה 34).
- מכל מקום, מצדה של התובעת לא הוצגה גרסה סדורה בכל הנוגע לקבלת מכתב הפיטורים. ציינו לעיל כי התובעת לא התנגדה כאשר ביום 19.2.2024 הנתבע נתן לה מכתב פיטורים. אלא שבעלה של התובעת העיד שהוא בא למשרדו של הנתבע מאוחר יותר באותו יום על מנת לקחת את מכתב הפיטורים (עמוד 34, שורות 22-24). לאחר מכן אמר שהנתבע שלח את המכתב דרך אחותה של התובעת (עמוד 35, שורות 1-3). יצוין כי גרסה זו לא הופיעה כלל בתצהירו.
- כך או כך, בעלה של התובעת אישר בחקירתו שהתובעת פוטרה ורק למחרת היום אמרה לנתבע שהיא בהריון:
"שהוא אמר לה בשיחה אני מפטר אותך ותעבדי בשחור, ואז אמרתי לה יום אחרי תגידי לו שאת לא יכולה, זה, זה כל הסיפור"
(עמוד 36, שורות 5-8).
- דיון והכרעה
- הבאנו לעיל את התשתית העובדתית כפי שהיא עולה מחומר הראיות שנפרש בפנינו. נפנה עתה לדון ברכיבי התביעה, על פי סדרם.
ג.1. פיצוי על היעדר הודעה לעובד
- התובעת טוענת כי ההודעה לעובד צורפה לראיותיו של הנתבעת באיחור וכי היא לא חתמה על אותו מסמך, כך שחתימתה זויפה. נטל הראיה להוכיח כי החתימה לא זויפה מוטל על מגיש המסמך, קרי, על הנתבע.
- הנתבע טוען כי הוא צירף לתצהיריו הודעה לעובד חתומה על ידי התובעת, אשר כוללת את הפרטים המהותיים להעסקתה. התובעת לא צירפה חוות דעת לתמיכה בטענתה שחתימתה זויפה והשוואה בין חתימת התובעת על גבי הטופס דומה מאוד לחתימתה על גבי התלונה שהגישה למשטרה.
- דין רכיב תביעה זה להידחות משעה שהתובעת לא עמדה בנטל להוכיח את טענתה, ונסביר. התובעת נשאלה בחקירתה על חתימתה על טופס ההודעה לעובד. כשהוצגה לה חתימה והיא נשאלה האם זו חתימתה, השיבה: "תלוי, תלוי על מה אתה מדבר" (עמוד 32, שורות 9-23). תשובה זו אינה מהימנה ואנה מאפשרת לתת אמון בגרסתה של התובעת.
- בסופו של דבר, הנתבע הצביע על כך שחתימת התובעת על טופס ההודעה לעובד דומה לחתימתה על גבי העתק תלונתה למשטרה (סעיף 39 לסיכומי הנתבע).
- בנסיבות אלה., אנו סבורים כי התובעת לא הוכיחה את טענתה כי לא ניתנה לה הודעה לעובד.
- על כן, התביעה לפיצוי בגין אי מתן הודעה לעובד - נדחית.
ג.2. פיצוי בגין אי עריכת שימוע כדין
- התובעת טוענת כי השימוע נערך במחטף באופן מחפיר וכי התובעת ישבה חסרת אונים כשהיא מבקשת הסבר לשיחה ולא מקבלת כזה. התובעת יצאה מהשיחה כשאינה מבינה דבר וללא פרוטוקול שימוע. לטענתה, עולה בבירור כי הנתבע לא מילא אחר חובת השימוע.
- הנתבע טוען שלא ניתן לנתק את השימוע שנערך ביום 19.2.2024 מאירועי שלושת החודשים שקדמו לו. אין מחלוקת על כך שעובדי משרדו של הנתבע יצאו לחל"ת לאור המלחמה וכי הנתבע לא היה מעוניין להעסיק את התובעת. התובעת חזרה מחל"ת על דעת עצמה ועשתה דין לעצמה. היא הייתה מודעת למצב וזכות השימוע מוצתה מהותית.
- אשר להכרעתנו, אנו סבורים כי הנתבע אכן עמד בנטל להוכיח כי הוא לא היה מעוניין להמשיך את העסקתה של התובעת מטעמים של ירידה בהיקף העבודה במשרד. הדברים נאמרים בבירור בתמלול השיחה הראשונה מיום 19.2.2024 ואינם שנויים במחלוקת.
- עוד אין מחלוקת, שהנתבע הבהיר לתובעת, לשאלתה, שמדובר בשימוע וכי ניסיונה של התובעת לטעון אחרת נסתר בחקירתה הנגדית.
- כמו כן, טענותיה של התובעת לפיהן היא "ישבה חסרת אונים" נסתרות מעצם הצפייה בסרטון וקריאת התמלול. גם בחקירתה הנגדית התובעת כלל לא נהגה כמישהי "חסרת אונים". ההיפך הגמור הוא הנכון.
- למעשה, קריאת תמלול הפגישה הראשונה מיום 19.2.2024 מגלה כי לאחר שהנתבע מציג את הנימוקים לכוונתו לסיים את העסקת התובעת, מתפתח שיח בין השניים במסגרתו הוצעו חלופות כאלה ואחרות לפיטוריה של התובעת, ולא התרשמנו שהתובעת הביעה התנגדות לדברים בזמן אמת. בצד זאת, אין מחלוקת שהזימון לשימוע נמסר במעמד השימוע ושמכתב הפיטורים נמסר באותו יום.
- על פי הפסיקה, לא כל פגם בשימוע מצדיק פסיקת פיצוי, והדבר תלוי בנסיבותיו של כל מקרה ומקרה. כך או כך, בחינת הליך השימוע הינה מהותית ולא פרוצדוראלית:
"על פי הפסיקה, פגם בשימוע אינו חייב בהכרח להביא להענקת פיצוי כספי לעובד, וסוג הסעד ושיעורו תלוי בנסיבות כל עניין (ע"ע (ארצי) 11260-10-13 מרכז הפורמייקה אברבוך בע"מ נ' פרבר גאלי, [פורסם בנבו] מיום 14.11.16). בהקשר זה נפסק כי יש לבחון האם ניתנה הלכה למעשה לעובד ההזדמנות להתגונן מפני הליך הפיטורים ולהבין מהם הטיעונים שמעלה כנגדו המעסיק, באופן שמאפשר לו להציג את תשובותיו בטרם תתקבל החלטה בעניינו."