אולם, מדידה נטו של נכסים לאחר ניכוי הפרשות, למשל הפרשות לחובות מסופקים בגין חייבים, איננה נחשבת קיזוז (סעיף 33 לתקן IAS 1). בכל תרחיש אחר, הנכס וההתחייבות צריכים להיות מוצגים בנפרד.
- במקרה דנן, אגרקסקו קיזזה את התשלומים המיוחדים למגדלים, שהוכרו כאמור כנכס במערכת החשבונות הפנימית, כנגד התחייבויותיה כלפיהם או כלפי ספקי תוצרת חקלאית, ובכך נעלם מן המאזן קיומו של הנכס: הסכומים קוזזו מחוץ לדוחות, כך שקורא הדוח הכספי לא יכול היה לדעת כלל על קיומם או על היקפם.
- מקובלת עליי טענת התובעים כי קיזוז זה אינו עומד בתנאי התקינה: לא הוצגה כל זכות חוזית אכיפה המקנה לאגרקסקו זכות לקזז בין החוב שלה למגדלים לבין המקדמות ששילמה להם. נהפוך הוא: לא הייתה לחברה זכות משפטית לעצם היכולת לדרוש את החזר "המקדמות". גם כוונת סילוק בנטו לא התקיימה בפועל: התשלומים הוצאו כמקדמות או מענקים חד-צדדיים, ולא כחלק מהסדר קיזוז מוסכם. לפיכך, לפי כללי החשבונאות המקובלים באותה עת, אסור היה לבצע קיזוז של התשלומים המיוחדים כנגד ההתחייבויות.
- גם בחוות דעתו של פרופ' עדן הוא לא מכחיש את רמת הגילוי הלקויה, אלא רק מסביר כי פגם זה לא מצדיק הסתייגות מטעמו של רואה החשבון המבקר (סעיפים 7.8 ו-7.9 לחוו"ד עדן 2012):
"7.8 מצאתי כי רמת הגילוי שניתנה ע"י החברה לאופן הטיפול החשבונאי במקדמות להבטחת המשך הפקת המוצרים לא היתה מספקת ואפרט:
א. למיטב הבנתי היה מקום לתת ,גילוי בביאור על המדיניות החשבונאית למדיניות החשבונאית של החברה ביחס למקדמות אלו ,בדומה לגילוי שניתן ע"י החברה בביאור המדיניות החשבונאית לאופן הטיפול החשבונאי ב"מקדמות על חשבון המלאי ".
ב. למיטב ,הבנתי היה מקום להציג את סכום המקדמות לספקים כנכס בסעיפי הרכוש השוטף של החברה ,ולא לקזזו מסעיפי ההתחייבויות לספקים .תימוכין לטענה זו אני מוצא בכך שבדוחות הכספיים לשנת 2010 סיווגה החברה מחדש את סכום המקדמות לספקים ששולמו בשנת 2009 ואשר קוזז בדוחות "המקוריים לשנת 2009, לסעיף "חייבים אחרים".
7.9 עם זאת לפי מיטב ידיעתי ונסיוני המקצועי, מקרים שבהם רואי החשבון המבקרים מסתייגים בחוות דעתם מנושאי גילוי בלבד (להבחין מנושאי מדידה של נכסים ,התחייבויות ,הכנסות והוצאות) הם נדירים .לפיכך ,אני סבור שנסיבות הענין שלפנינו לא חייבו מתן הסתייגות בחוות דעתו של רואה החשבון המבקר."
עדן ציין דברים דומים גם בחקירתו (פרוטוקול, עמ' 650, שו' 19 ועד עמ' 651, שו' 8):