"ש:... אתה לא סבור שהמדיניות הזאת תקינה, נכון? אתה לא חושב שזאת מדיניות תקינה.
ת: לא, אני חושב שהמדיניות להכיר בנכס היא תקינה מאוד.
ש: לא, אבל המדיניות שתיארתי,
ת: הקיזוז,
ש: שלא מציגים אותו, כן.
ת: קיזוז, הגילוי שניתן לגביו הוא לא מספק, וגם לא היה צריך לבצע אותו.
ש: אוקיי. ולכן, אני מודה לך על היושרה שלך בשאלה הזאת. ולכן אתה מסכים איתי שההצגה הזאת, האופן שבו היא נעשתה, היא לא תואמת את כללי החשבונאות המקובלים בישראל באותה תקופה.
ת: כן, אבל זה כתבתי במפורש בחוות דעתי.
ש: אתה מבין כללי חשבונאות מקובלים, אני לא בטוח שראיתי, אבל עכשיו אתה מאשר לי שהיא לא נעשתה לפי כללי חשבונאות מקובלים בישראל. הפעולה הזאת, ואופן ההצגה הזאת.
ת: לא. בהתאם לכללי החשבונאות לא היה צריך לקזז, היה צריך לתת גילוי."
כך גם השיב בחקירתו רו"ח גוטליב (פרוטוקול, עמ' 948, שו' 6 - 9):
"ש: אתה מסכים איתי שלא התקיימו התנאים החשבונאיים שמאפשרים לקזז את התשלומים המיוחדים, בהתחייבויות החברה?
ת: אני מסכים. גם היה סיווג מחדש, למרות שאתה יודע, אני יכול להבין את ההיגיון. "
- היבטים נלווים לסוגיית הקיזוז הינם ההצגה והגילוי הנאות. גם לו היה נמצא שקיזוז מסוים מותר, התקינה מחייבת שקיפות. תקן IAS 1 דורש גילוי מדיניות חשבונאית מהותית ושקיפות לגבי כל סעיף חריג או מהותי בדוחות. במקרה של אגרקסקו, הכרה בנכס ללא זכות חוזית וקיזוזו מחוץ למאזן, היא לכל הפחות מדיניות "נועזת". לפיכך, מן הראוי היה לפרט בביאורי הדוחות את מהות הפריטים הללו, את המדיניות החשבונאית בגינם ואת השפעתם על הדוחות. כך עולה גם מחוו"ד עדן 2012 (שם, בסעיפים 15.2 ו-15.3):
"15.2 למיטב הבנתי היה מקום לכלול בביאור על המדיניות החשבונאית של החברה הסבר על אופן הטיפול החשבונאי שבו נקטה החברה במקדמות לספקים לשם הבטחת המשך הספקת התוצרת. הצורך בגילוי זה מתחזק גם לנוכח העובדה שהחברה כללה בביאור על המדיניות החשבונאית שלה הסבר לגבי המקדמות ששולמו לספקים על חשבון המלאי (ואשר נכללו בסעיף חייבים אחרים).
15.3 אני סבור כי היה על החברה להציג את סכום המקדמות לספקים ששולמו להבטחת המשך הספקת המוצרים כנכס בסעיפי הרכוש השוטף של החברה (תוך מתן גילוי מפורט לכך בביאור למאזן), ולא לקזז מסעיפי ההתחייבות לספקים (ללא כל גילוי). תימוכין לטענה זו אני מוצא בכך שבדוחות הכספיים לשנת 2010 סיווגה החברה מחדש את סכום המקדמות לספקים ששולמו בשנת 2009 ואשר קוזז בדוחות "המקוריים" לשנת 2009, לסעיף "חייבים אחרים"."
- ואולם, בפועל לא ניתן כל ביאור מספק בנושא זה. בעוד שבאותם דוחות כספיים נכלל ביאור ברור ומפורט אודות מקדמות סטנדרטיות על חשבון מלאי, קרי, תשלומים רגילים למגדלים המנוכים מהתמורה עם אספקת התוצרת, הרי שהמדיניות בנוגע לתשלומים המיוחדים לא תוארה כנדרש. רואי החשבון המבקרים לא דרשו לכלול בביאורים גילוי על כך שהחברה מכירה בתשלומים אלה כנכס וכי סכומים משמעותיים כאלה קוזזו כנגד התחייבויות. כך ציין עד הנתבעת רו"ח גוטליב (פרוטוקול, עמ' 922, שו' 15 - 21; עמ' 924, שו' 1 - 6):
" ש: גם בדוח 2007 שבוקר על ידי רואה חשבון גב, או EY,. אין שום אמירה שממנה משתמע שהתשלומים המיוחדים מוכרים כנכס.