היקף חובת הזהירות הנדרשת מרואה החשבון המבקר
- בית המשפט העליון קבע לא אחת כי חובת הזהירות כוללת שני רכיבים מרכזיים השלובים זה בזה: חובת זהירות מושגית וחובת זהירות קונקרטית. חובת הזהירות המושגית של רואה חשבון מבקר כלפי החברה המבוקרת על ידו נובעת מתקנה 4 לתקנות רואי-חשבון (דרך פעולתו של רואה-חשבון), תשל"ג-1973 (להלן: "תקנות רואי החשבון") אשר קובעת כי "רואה חשבון יעשה את הביקורת בזהירות מקצועית ראויה". חובה זו מתבטאת בחובה לבחון ולבדוק היטב כל פרט ואינפורמציה ולחקור חשדות ממשיים, ומחייבת את רואה החשבון המבקר לצפות כי הלקוח עלול להינזק אם תבוצע עבודת ביקורת רשלנית. חובת הזהירות הקונקרטית נבחנת לפי נסיבות המקרה הספציפיות, כגון ייצוג הלקוח מול רשויות המס או ביצוע ביקורת שנתית (ע"א 4024/13 תקווה - כפר להכשרה מקצועית בגבעות זייד בע"מ נ' אריה פינקוביץ, פס' 79 [נבו] (29.8.2016) (להלן: "עניין תקווה"); ת"א (מחוזי מרכז) 18337-08-10 שאנקול לשיווק (1937) בע"מ נ' סומך חייקין, פס' 58 - 60 (10.2.2019) (להלן: "עניין שאנקול"); ת"א (מחוזי ת"א) 53621-05-11 חנניה גיבשטיין נ' קסלמן וקסלמן שותפות רשומה, פס' 15 [נבו] (13.10.2016)).
- המבחן לבחינת התרשלות רואה חשבון מבקר הוא מבחן אובייקטיבי של "רואה חשבון סביר" בנסיבות העניין. רואה החשבון אינו נדרש לרמת מיומנות של "רואה חשבון מושלם" ואינו ערב לכך שהדוחות יהיו חסרי טעויות לחלוטין. חובתו היא לנקוט באמצעי זהירות סבירים בלבד, וטעות כנה בהפעלת שיקול דעתו המקצועי אינה מקימה, ככלל, חבות בנזיקין (ע"פ 494/76 פלוני נ' אלמונים, לא(3) 38, 50 - 51 (1977) (להלן: "עניין פלוני"); ת"צ (כלכלית) 61115-01-12 מיבל השקעות בע"מ נ' אורורה פידליטי חברה לנאמנות בע"מ, פס' 139 [נבו] (27.10.2013) (להלן: "עניין מיבל השקעות"); ת"א (מחוזי חיפה) 1009/00 בנק דיסקונט לישראל בע"מ נ' ברוידא ושות', רואי חשבון, פס' 52 [נבו] (22.6.2008) (להלן: "עניין ברוידא")).
- רואה החשבון המבקר נמנה עם מערך של גורמים מקצועיים חיצוניים לתאגיד המכונים "שומרי סף". תפקידו המרכזי הוא להבטיח את האינטרס של ציבור המשקיעים בקבלת מידע אמין ומדויק לגבי מצבו הפיננסי של התאגיד, תוך שימוש בידע המקצועי הנרחב שלו בדיני מס וחשבונאות (ע"א 3506/09 שלמה צאייג נ' קסלמן וקסלמן רואי חשבון, פס' 21 [נבו] (4.4.2011) (להלן: "עניין צאייג"); אסף חמדני "אחריות שומרי-סף בשוק-ההון" משפט ועסקים ה 11, 38 (תשס"ו)). מעבר לבדיקה הטכנית, רואה החשבון משמש כגורם מפקח ומבקר כלפי נושאי המשרה והאורגנים בחברה. תכליתו של מוסד רואה החשבון בתאגיד המודרני היא לפקח על הדירקטוריון מטעם בעלי המניות, ולכן עליו לשמור על אי-תלות מוחלטת בגוף המבוקר (עניין תקווה, פס' 79; יוסף גרוס חוק החברות 763 (2015) (להלן: "גרוס")).
- כחלק מתפקידו כשומר סף, רואה החשבון אינו יכול להסתפק בבדיקה מכאנית של אסמכתאות. עליו לגשת למלאכת הביקורת עם "משקפיים חקרניות", לבחון היטב כל פרט ומידע, לחקור כל חשד ממשי המתעורר באשר לרשום בספרים ולרדת לשורש מצבו הפיננסי של הגוף המבוקר כדי לוודא התאמה בין המצב בפועל למוצג בדוחות. אם נותר ספק בנכונות הדברים, עליו להעיר הערות או לרשום הסתייגות בחוות דעתו (ע"פ 2910/94 ארנסט יפת נ' מדינת ישראל, נ(2) 353, 445 - 446 (1996) (להלן: "עניין יפת"); עניין הירשברג, פס' 245 - 246; ע"פ 709/78 מדינת ישראל נ' אלמונים, לד(3) 673, 680 (1980) (להלן: "עניין אלמונים"); ע"א 7406/22 בנימין דרדור נ' שלמה לוי, פס' 13 [נבו] (9.8.2023) (להלן: "עניין דרדור"); עניין תקווה, פס' 79; עניין שאנקול, בפס' 58 ; ת"א (מחוזי ת"א) 1492-07 ופורג'ט בע'מ נ' משרד רו"ח פורת וקסלר קודנצ'יק ושות', פס' 21 - 22 [נבו] (27.9.2010)).
- מעבר לסעיף 4 תקנות רואי החשבון, חובת הזהירות מעוגנת גם בחקיקה. סעיף 170 לחוק החברות קובע את אחריות המבקר כלפי החברה ובעלי מניותיה:
"170. (א) רואה החשבון המבקר אחראי כלפי החברה ובעלי מניותיה לאמור בחוות דעתו לגבי הדוחות הכספיים.