יוחנן: רק ההנהלה ומהמדיניות של העבר ולראות מה התוצאות בפועל, אני לא יכול להגיד לך. אני לא (לא נשמע) את הדבר הזה."
מהמשך חקירתו של רו"ח גב עולה כי לא נבדק כל מגדל באופן פרטני, ומשאר החקירה לא עולה כי נעשתה בדיקה, אפילו מדגמית, של המגדלים (נספח 7 לחוו"ד אביב, בעמ' 85):
"חיים קמיל: רק אני לא מצליח להבין חוץ מזה שאמרו לך, איך בדקת שזה באמת ככה.
יוחנן: שמה?
חיים קמיל: שזה באמת כסף שנועד לשמר את הנאמנות שלהם בעתיד. איך בדקת שזה ככה, שזה נכון.
יוחנן: תראה...
חיים קמיל: לא מה הם אמרו, מה הם אמרו אנחנו...
יוחנן: לא הלכתי לכל מגדל, לכל פול...
חיים קמיל: לא, אל תגיד מה עשית, תגיד מה כן עשית.
יוחנן: אז אני אומר: בדקתי מתי שולמו התשלומים, בדקתי מה המאפיינים של התשלומים האלה, מדברים תשלומים על דברים שהם ביצועים של העבר. האם מדובר בבונוס..."
- דברים דומים עולים גם מחוות דעתו של מומחה הנתבעת, רו"ח מורד. דומה כי גם כאשר עלה חשש לגבי דיווחי ההנהלה, הנתבעת הסתפקה במצגים שקיבלה מההנהלה ולא אספה ראיות ביקורת מספקות (חוו"ד מורד, עמ' 6 - 7):
"מעיון בניירות העבודה של EY - עולה כי הענף היחיד בו הייתה ירידה של מעל 10% הינו ענף התבלינים בו הירידה הייתה 14.7%. רואי החשבון בדקו את סכום ההפחתה הנדרש בגין ענף התבלינים אשר המקדמות בגינו הסתכמו ל-1,558 אלפי אירו ולפיכך ההפחתה הנדרשת - הינה 229 אלפי אירו. רואי החשבון המבקרים התייחסו לסכום זה בניירות העבודה וקיבלו את עמדת הנהלת החברה שלא לבצע את ההפחתה בין היתר בשל העובדה שהירידה היתה בכמות הטון המשווק אך לא היתה ירידה במספר המגדלים בתחום התבלינים .אני סבור שרוי"ח הגיעו למסקנה סבירה לפיה ניתן לא לבצע את ההפחתה בסך 229 אלפי דולר."
- רואה חשבון אינו רשאי להסתפק בבירורים עם ההנהלה בלבד. עליו להשתמש בזהירות ובחריצות כדי לאמת את מהימנות הידיעות שנמסרו לו. הסתפקות בהסברים מההנהלה או מהמנכ"ל ללא דרישת אישורים חיצוניים או פרטים נוספים על מצבם הכספי של נכסים מהותיים, נחשבת למתן שירות מקצועי שאינו עומד בסטנדרט הזהירות הנדרש (עניין פלוני, בפס' 16 - 18 לפסק הדין של השופט י' כהן). כך עולה מעניין מנדזיצקי, שם ההחלטה עסקה במקרה מובהק בו רואה חשבון הכיר בהלוואות כנכס במאזן ללא חוזים או מסמכים משפטיים המעידים על תנאי הפירעון, ונקבע כי זוהי הפרה של חובת הזהירות המקצועית (שם, בפסקאות 541 ו-546 לפסק דינו של כב' השופט ח' כבוב):
"541. ברי כי לעניין ההכרה בהלוואות שסיפקו הקרנות לחברות בבעלותו של סגל כנכס, הפר רו"ח אביאל את החובות המוטלות עליו כרואה חשבון מבקר. הכרה בהלוואות משמעותיות כנכס במאזן, כאשר לא קיים אף לו מסמך בודד המעיד על עצם קיומה של התחייבות להשיבן, על מועדי פירעון, על בטוחות ועל ריבית, אינה עולה בקנה אחד עם חובותיו של רואה החשבון המבקר לערוך את ביקורתו בזהירות מקצועית ראויה, ולוודא כי יש בידו את כל המידע הרלוונטי על מנת לחוות דעתו על הדוחות הכספיים. מצבן הכספי של החברות הפרטיות שבבעלות סגל והעובדה כי סגל נהג להעביר כספים באופן תדיר בין חברות אלה, היו צריכים להגביר את חקרנותו של רו"ח אביאל בעת עריכת הביקורת. העובדה כי ההלוואות היו בסכומים משמעותיים וניתנו לצדדים הקשורים לסגל, ולמרות זאת לא היו קיימות אסמכתאות לקיומן של ההלוואות, הייתה צריכה להדליק נורה אדומה בעבור רו"ח אביאל, שמא מתקיימים אי-סדרים בהתנהלותן הכספית של הקרנות. משלא היו בידו אסמכתאות שכאלה, לכל הפחות היה על רו"ח אביאל להסתייג בחוות דעתו על הדוחות הכספיים מן המצגים הקשורים בהלוואות המדוברות."