פיצוי בגין הפרות רישומיות
371. משקבענו כי התובע קיבל וחתם על הודעה לעובד וכי תלושי השכר היו תקינים והם נמסרו לו, אזי, התביעה לפיצוי לדוגמא בגין אי מתן הודעה לעובד והתביעה לפיצוי בגין מתן תלושי שכר פיקטיביים - דינן להידחות.
תביעתו של גויטום
תקופת ההעסקה, נסיבות סיום העסקה וסוגיית אי מתן הודעה מוקדמת
372. בכתב התביעה התובע טען כי בחודש יולי 2022, לאחר שחלה ונדרש למחלה בביתו, שב לעבודתו אצל הנתבעות. עם שובו, נאמר לו על ידי מנהליו כי הוא אינו נדרש עוד, ובפועל פוטר לאלתר ללא מתן הודעה מוקדמת כחוק או תשלום חלף הודעה מוקדמת. התובע טוען כי הוא זכאי לתשלום חלף הודעה מוקדמת בסך 4,144 ש"ח, המחושב לפי 14 ימי הודעה מוקדמת.
373. הנתבעת טוענת כי גויטום הוא זה שנטש את מקום עבודתו בתום חודש 5/22 ללא מתן הודעה מוקדמת, עת לא שב לעבודה לאחר שלטענתו היה חולה על כן , הנתבעת עומדת על קיזוז נזקיה בהליך זה.
לאחר עיון בטענות הצדדים, בראיות ובעדויות הגענו לכלל מסקנה כדלקמן:
374. על פי האמור בתלושי השכר ובדוחות הנוכחות שנמצאו מהימנים, התובע החל לעבוד בנתבעת בחודש אפריל 2021 וסיים לעבוד ביום 11.6.22.
375. בתצהירו חזר התובע על האמור בכתב התביעה וטען כי בחודש יולי 2022 חלה ועדכן את אלמוג על כך שהוא אינו מרגיש טוב וכי יישאר בבית. לאחר שבוע מנוחה, חזר לעבודה, ואלמוג אמר לו שאינו צריך אותו יותר ופיטר אותו (ס' 8 לתצהיר התובע).
376. עם זאת, בעדותו בבית הדין מסר גרסה חדשה על פיה פוטר מאחר שלא הביא אישור מחלה, ולא מאחר שלא היה צריך אותו עוד בעבודה (עמ' 2, ש' 5-6 לפרו' מיום 20.11.2022). לא זו בלבד שעדות זו עומדת בסתירה לאמור בתצהירו אלא שהיא אינה עולה בקנה אחד עם תמלול הודעה קולית של אלמוג בה אלמוג שאל לשלומו וביקש שיעדכן אותו אם הוא חוזר לעבודה (נספח נ'5 לתצהיר מרדכי). גם הטענה כי נדרש להציג אישור מחלה כתנאי לחזרה לעבודה אינה נכונה והיא עומדת בסתירה לאמור בשיחה בינו לבין מרדכי, ממנה עולה כי התובע לא התייצב לעבודה עקב מחלוקת לגבי תשלום משכורת, וכי מרדכי הבין שאין בכוונתו להמשיך לעבוד וביקש ממנו לעבוד עד סוף החודש (קרי, לתת הודעה מוקדמת).
377. נוסף על האמור, בעוד שבתצהיר טען התובע כי הוא חזר לעבודה לאחר חופשת המחלה ואז פוטר על ידי אלמוג, הרי שבעדותו בחקירה הנגדית, לאחר שהושמעה לו ההקלטה כאמור וכן ההקלטה הנוספת עם מרדכי, שינה את גרסתו והעיד כי לא חזר לעבודה (עמ' 3, ש' 12-13 ועמ' 6, ש' 15-17 לפרו' מיום 20.11.2022).
378. אל מול גרסתו כאמור עדותו של מרדכי, לפיה, הנתבעת פנתה לתובע לאחר שהסתיימה חופשת המחלה וכי התובע לא שב לעבודה, נתמכת הן בעדותו והן בתמלולי השיחה כאמור לעיל (נספח נ'5 לתצהיר שלו ובעדותו בעמ' 78,ש' 18-20 ובעמ' 79 ש' 23-29 לפרו' מיום 30.9.2024.).
379. גם טענתו כי לא קיבל טיפול רפואי בקופת החולים בהיעדר ביטוח רפואי, נסתרה שעה שהנתבעת הציגה אישור בדבר ביטוח רפואי שערכה לתובע שהיה בתוקף בתקופה הרלבנטית (נספח נ'5 לתצהיר מרדכי).
380. מעבר לכך, קיימות סתירות נוספות בין גרסת התובע בתצהיר ובעדותו. בתצהיר טען כי היה חולה שבוע ואילו בעדותו העיד כי היה חולה במשך שבועיים ולאחר מכן טען שהיה חולה במשך שבוע ו-3 ימים לערך (עמ' 1, ש' 26-27 ועמ' 6, ש' 15-17 לפרו' מיום 20.11.2022). כמו כן, בתצהיר טען כי חלה בחודש 7/22 וסיים לעבוד באותו חודש ואילו על פי דוח הנוכחות יום העבודה האחרון של התובע היה ביום 10.6.2022 (עמ' 1, ש' 26-27 ועמ' 6, ש' 15-17 לפרו' מיום 20.11.2022. ) משמע, ככל שהתובע היה חולה כנראה שחלה בחודש 6/22.
381. מן האמור לעיל, עולה כי גרסת התובע בנוגע לנסיבות סיום ההעסקה אינה מהימנה וכי התובע נטש את עבודתו בנתבעת. עם זאת, לא מצאנו לנכון לקזז מהכספים להם הוא זכאי דמי הודעה מוקדמת חרף אי נתינתה. זאת מאחר שהנתבעת לא קיזזה את דמי ההודעה המוקדמת בזמן אמת ולא עמדה על זכות זו בשעתו אלא רק לאחר שהוגשה התביעה דנן, ועל כן יש לראותה כמי שוויתרה על זכות זו.
תשלום גמול שעות נוספות
382. מוסכם על הצדדים כי התובע עבד שישה ימים בשבוע, ימים ראשון עד שישי, החל מהשעה 7:00 בבוקר ועד השעה 15:00, שהם 8 שעות משמרת (למעט טענת הנתבעת כי לעתים התובע עבד פחות ממתכונת זו כמפורט בתלושי השכר).
383. עם זאת, בעוד שהנתבעת טוענת כי העסקתו הייתה בהתאם לדין ושולמו לו שעות נוספות בהתאם לזכאותו ולפי שכר מינימום. התובע טוען כי לא שולם לו כלל בגין שעות נוספות וכי הוא זכאי לגמול עבודה בשעות נוספות על סך 5,549 ש"ח, המחושב לפי שעתיים נוספות ביום שישי בשווי 125% ושלוש וחצי שעות נוספות ביום שישי בשווי 150% (לאחר ניכוי של שעת הפסקה ביום עבודה בן 8 שעות) לפי התעריף השעתי הנטען על ידו.
384. כפי שיפורט להלן דין התביעה להתקבל בחלקה.
385. בהודעה לעובד שגויטום אישר שהוא חתם עליה, צוין כי מתכונת העבודה היא 6 ימים בשבוע, בין השעות 7:00 - 15:00, כפי שגם צוין בכתב התביעה, בתצהיר התובע ובעדותו בבית הדין (ראו ס' 14 לכתב התביעה; ס' 7 ב' לתצהיר התובע ועדותו בעמ' 3, ש' 24-30 לפרו' מיום 20.11.22).התובע העיד גם כי הייתה לו הפסקת בת חצי שעה במהלכה יכול היה לעשות כרצונו ובגינה שולם לו שכר (עמ' 3, ש' 24-30 לפרו' מיום 20.11.22).
386. מתכונת ההעסקה כאמור עולה גם מדוחות הנוכחות (הן הידניים והן האלקטרוניים) שהוגשו לתיק. מדוחות אלו עולה כי למעט מקרים בודדים בהם עבד בימי שבת (למשל, בחודשים 6/21 ו-7/21), התובע עבד בימים א'-ו' בין השעות 7:00 - 15:00 (במקרים בודדים התובע יצא מוקדם יותר או מאוחר יותר).
387. גם סך השעות שדווחו בתלושי השכר תואם לסך השעות בדוחות הנוכחות, למעט חודש 3/22. בגין חודש זה ישנם שני דוחות נוכחות - דוח אקסל ודוח עם דיווח לפי מיקום (באפליקציה) בו כמות השעות נמוכה ב-6 שעות מכמות השעות המדווחת בדוח האקסל ובתלוש. אולם התובע אישר בעדותו כי היו בעיות בהחתמה באמצעות האפליקציה. התובע אישר בעדותו כי הדיווח באמצעות האפליקציה היה בחודשיים - שלושה האחרונים להעסקה שלו וכי היו בעיות בדיווח באמצעות האפליקציה. לטענתו, לא הייתה קליטה והם היו מיידעים את מרדכי על כך. עוד העיד כי בחודש האחרון לעבודתו דיווח באמצעות שעון הנוכחות שהוצב בחצרי הנתבעת 2 (עמ' 2, ש' 7-32 לפרו' מיום 20.11.22).התובע לא קופח עת קיבל בתלוש השכר תשלום עבור כמות שעות גדולה יותר מכמות השעות לפי הדיווח האלקטרוני. האמור עולה בקנה אחד עם גרסת הנתבעת כי במקרים שהייתה מחלוקת לגבי כמות השעות, עקב היעדר שיתוף פעולה בחתימה באמצעות האפליקציה, הנתבעת הייתה משלמת לפי הנטען על ידי העובד.
388. מן האמור לעיל עולה כי דוחות הנוכחות מהימנים ומשקפים את שעות העבודה של התובע. גם בתצהירו הצהיר התובע כי סך השעות המופיע בתלושי השכר הוא נכון וכאמור יש התאמה בין הרישום בתלושי השכר לרישום בדוחות הנוכחות.
389. בעדותו בבית הדין טען בסתירה לאמור כי "כל חודש היה חסר לי שעות. בכלל שלא היינו חותמים השעות שלנו היו משתנות, כל פעם היו נותנים לנו פחות שעות" (עמ' 3, ש' 34-36 לפרו' מיום 20.11.22). אולם כשעומת עם הצהרתו בתצהיר לגבי אמינות שעות העבודה בתלוש, השיב: "כן, זה בדיוק מה שמשלמים לנו - 216, 208 (מתייחס לתלושים אחרים)")עמ' 4, ש' 27-28 לפרו' מיום 20.11.22) משמע, העיד כי השעות המפורטות בתלושים הן נכונות.
390. על אף שהגענו לכלל מסקנה כי דוחות הנוכחות מהימנים וגם תלושי השכר, מצאנו כי קיימות טעויות באופן סיווג וכימות שעות העבודה של התובע - הרגילות והנוספות (בימי חול ושבת), שעה שהנתבעת חישבה לעתים חלק מהשעות הנוספות כשעות רגילות או לא שלמה לפי השווי הנכון של השעה (125%, 150%, 175% ו-200%). כמפורט בטבלה להלן ,הסיווג הנכון של שעות העבודה של התובע הוא כדלקמן: