ראש השנה כיפור סוכות סוכות (שמחת תורה)
עבד 7.9 + 8.9 28.9
לא עבד 16.9 21.9
404. בימי חג בהם התובע עבד היה זכאי לתמורת עבודה בחג (150%) וכן לדמי חגים (100%). בפועל הנתבעת שלמה רק תמורה עבור עצם העבודה אך לא בגין דמי חגים (בתלושי השכר כלל לא צוין תשלום בגין כך). על כן, התובע היה זכאי בשנת 2021 לתשלום דמי חגים בגין 5 ימי חג על סך - 1,164.8 ₪ (=5 ימים * 8 שעות * 29.12 ₪ לשעה * 100%).
405. ביחס לתקופה מחודש 1/2022 - 10.6.2022:
פסח פסח עצמאות שבועות
עבד 5.5
לא עבד 16.4 (שבת) 22.4 5.6
על כן, התובע זכאי בשנת 2022 לדמי חגים בגין 3 ימים - 699 ₪ =(3 ימים * 8 שעות * 29.12 ₪ * 100%).
406. מכאן כי התובע היה זכאי בעבור תקופת ההעסקה שלו לתשלום בגין דמי חגים שלא שולם לו בגינם סך כולל של 1,863.8 ₪.
חלף הפקדות לקרן השתלמות
407. התובע טוען כי הנתבעת לא שלמה חלף קרן השתלמות על פי השכר השעתי כפי שהיה ועל כן עליה לפצותו בהפרשים על סך 7,828 ₪. מנגד, הנתבעת טוענת כי שלמה לתובע את מלוא התשלומים המגיעים לו על פי שכר מינימום.
408. כאמור לעיל, קבענו כי הרישום בתלושי השכר משקף את השכר של התובע. כאמור בסעיף 10 לצו ההרחבה בענף הניקיון התובע היה זכאי להפקדות בגובה 7.5% מהשכר וכן מדמי ההבראה.
409. בהתאם לכך התובע היה זכאי לחלף קרן השתלמות על פי החישוב הבא:
3,536 ₪ (דמי ההבראה להם הוא היה זכאי) * 7.5% = 265.2 ₪.
נוסף על כך התובע היה זכאי לחלף הפקדות בגובה 7.5% בגין שעות העבודה הרגילות (עד להיקף משרה מלאה) :
182 שעות * 29.12 ₪ * 14.33 חודשים * 7.5% = 5,696 ₪.
410. סה"כ, התובע היה זכאי להפקדות על סך 5,961 ₪. בפועל שולם לתובע בתלושי השכר בתקופה כאמור בגין רכיב זה - 5,582 ₪. משמע, קיים הפרש על סך של 379 ₪.
ניכויים בגין ביטוח בריאות
411. התובע עותר להשבת ניכויים בגין ביטוח רפואי, על סך 1,938 ₪, בטענה כי אלה הופחתו משכרו ולא הועברו ליעדם.
412. מעיון בתלושי השכר עולה כי הנתבעת ניכתה מהשכר דמי ביטוח רפואי על סך 125 ₪ החל מחודש 10/2021 (גם בעבור חודש 9/21) ועד לסיום ההעסקה (זולת חודש 6/2022).
413. הנתבעת הגישה לתיק מספר אישורים בדבר עריכת ביטוח רפואי לתובע: אישור מאת הראל מיום 12.8.21 לפיו היא ערכה לתובע ביטוח רפואי בגין התקופה מיום 5.8.2021 ועד ליום 31.7.2022; אישור מאת מנורה חברה לביטוח מיום 18.11.2022 על קבלת פרטים לביצוע ביטוח רפואי עבור התובע לתקופה מיום 13.12.2021 ועד ליום 5.7.2022; אישור מיום 11.1.2023 מאת חברת מנורה מבטחים לפיו התובע מבוטח אצלה מתאריך 17.2.2022 ועד 5.7.2022. האמור מעיד על כך שהנתבעת ערכה לו ביטוח רפואי בגין התקופה מחודש 5.8.2021 ועד סיום ההעסקה על כן דין התביעה בגין רכיב זה - להידחות.
חלף הפקדות לפיצויים ותגמולים
414. התובע עותר לקבלת פיצוי לפי צו ההרחבה בענף הניקיון בסך 8,698 ₪ בגין רכיב הפיצויים ו-7,828.27 ₪ בגין רכיב התגמולים. לטענתו תלושי השכר פיקטיביים לכן אין לנכות את הסכומים ששולמו כאמור בהם בגין חלף הפקדות לפיצויים ופנסיה.
415. מנגד, הנתבעת טוענת כי החישובים של התובע נערכו על בסיס שכר שעתי שגוי, מבלי להתחשב בשעות העבודה בפועל ומבלי להפחית את הסכומים ששולמו לו בתלושי השכר.
416. לאחר שעיינו בטענות הצדדים, הראיות והעדויות הגענו לכלל מסקנה כי דין התביעה בגין רכיב זה להתקבל בחלקה.
417. לנוכח קביעתנו כי תלושי השכר מהימנים ובכלל זה הרישום בדבר תשלום חלף פיצויים ופנסיה, הרי שהתובע היה זכאי לתשלום לפי צו ההרחבה בענף הניקיון בהתאם לחישוב כדלהלן:
רכיב פיצויים -
שכר, חופשה, חגים ודמי הבראה (8.33%)-
(3,536 ₪ (הבראה) * 8.33%) + (4,426.24 ₪ (חופשה) * 8.33%) + (2,096.64 ₪ (חגים) * 8.33%) + (70,514 ₪ (שכר יסוד) * 8.33%) = 6,692.3 ₪.
עבודה בשעות נוספות ובמנוחה שבועית (6%) -
13,162 ₪ * 6% = 789 ₪.
רכיב תגמולים -
שכר, חופשה, חגים ודמי הבראה (7.5%) -
(3,536 ₪ (הבראה) * 7.5%) + (4,426.24 ₪ (חופשה) * 7.5%) + (2,096.64 ₪ (חגים) * 7.5%) + (70,514 ₪ (שכר יסוד) * 7.5%) = 6,043 ₪.
עבודה בשעות נוספות ובמנוחה שבועית (7.5%) -
13,162 ₪ * 7.5% = 987.15 ₪.
דמי נסיעות (5%) -
3,502 ₪ * 5% = 175.1 ₪.
418. בהתאם לאמור לעיל, התובע היה זכאי בגין רכיב הפיצויים ורכיב התגמולים לסך של 14,686.55 ₪, אולם בתלושי השכר שולם בגין חלף פיצויים ותגמולים 12,029 ₪, כך שנותר הפרש לתשלום על סך 2,657.55 ₪.
419. במאמר מוסגר יצוין כי לא נעלם מעינינו כי מחובת הנתבעת היה להפקיד חלק מהכספים הללו בפיקדון מסתננים. אולם משקבענו כי התלושים נכונים, אין מקום לחייב את הנתבעת בכפל תשלום מה גם שמדובר בעובד בענף הניקיון כך שלא אמור היה להיות פער בין ההפקדות בהתאם לצו ההרחבה בענף הניקיון לבין ההוראה המחייבת הפקדה לפיקדון בשיעור של 16%. על כן סברנו כי בנסיבות העניין יש לזקוף את הסכומים ששולמו בתלוש על חשבון רכיב זה.
420. למען הסר ספק, אין זכאות לפיצויי הלנת פיצויי פיטורים ועל כן התביעה בגין כך - נדחית.
פיצוי בגין הפרות רישומיות
421. משקבענו כי התובע קיבל וחתם על הודעה לעובד וכי תלושי השכר היו תקינים, אזי, התביעה לפיצוי לדוגמא בגין אי מתן הודעה לעובד והתביעה לפיצוי בגין מתן תלושי שכר פיקטיביים - דינה להידחות.
טענת הנתבעת לקיזוז בגין תשלומים שבוצעו במסגרת גמר חשבון
422. בסיכומים הודה גויטום כי קיבל (כנראה לאחר הגשת התביעה) סך של 1,430 ₪ על חשבון זכויתיו, ועל כן יש לקזז סכום זה מכל סכום שנפסק לו כאמור לעיל (עמ' 40-41 לסיכומי התובעים).
תביעתו של איוב
תקופת ההעסקה
423. מוסכם על הצדדים כי איוב החל לעבוד בנתבעת בחודש 8/2021 וכי התפטר מעבודתו ונתן הודעה מוקדמת. המחלוקת בין הצדדים נוגעת לתקופת ההעסקה - האם התובע סיים לעבוד בסוף חודש 6/2022 או בחודש 5/2022.
424. בעדותו בבית הדין התובע העיד בשונה מן האמור לעיל כי לא עבד בחודש יוני 2022 (עמ' 4, ש' 25-26 לפרו' מיום 12.2.2024). התובע אישר גם כי סך השעות הרשומות בתלוש השכר של חודש 5/22 משקפות את סך השעות שהוא עבד (עמ' 5, ש' 14-16 לפרו' מיום 12.2.2024).מעיון בדוח הנוכחות של חודש 5/2022 עולה כי התובע החתים שעון נוכחות עד ליום 31.5.2022.
425. התובע אישר גם בעדותו כי בחודש 6/2022 שולם לו סכום נוסף שהועבר לחשבון הבנק שלו כאמור בעדותו (עמ' 8, ש' 14-28 לפרו' מיום 12.2.24):
"ש. למה סיימת את העבודה אצל מרדכי ?
ת. אשתי ילדה ואמרתי להם שבעוד חודש אני מפסיק את העבודה ואשתי רוצה להתחיל לעבוד כל בוקר. חודש לפני אמרתי להם. וגם הבאתי להם עובד וגם לימדתי אותו.
ש. כשסיימת את העבודה, שולם לך עוד 1,218 ₪ בחודש 6/22 857 נטו?
ת. 850, או 880 , לא יודע.
ש. זה כסף שקיבלת?
ת. העבירו לי לחשבון.
ש. למה לא אמרת לעורכת הדין שלך שהעבירו לך כסף ?
ת. אולי לא זכרתי.
ש. בסעיף 13 לתצהירך , מפנה לשורה 3 (מצטטת ) "מעולם לא נתתי ... " ?
ת. אני לא יודע, תשאלי את העורכת דין.
ש. מה לא הסכמת שמרדכי עשה לך, מה הוא עשה ?
ת. שום דבר לא עשה לי. לא נתן לי מה שמגיע לי.
ש. בכל זאת מרדכי שילם לך יותר ממה שמגיע לך כל חודש, לטענתך ?
ת. איזה יותר ? , היה חסר לנו".
426. הנה כי כן, התובע התפטר מעבודתו בנתבעת וקיבל 857 ₪ על חשבון זכויותיו - כפי שאישר בעדותו (ר' גם הודאת התובע בעמ' 41 לסיכומים מטעמו שם ציין כי קיבל במסגרת גמר חשבון 850 או 880 ₪), אותם יש לקזז מהסכומים להם הוא זכאי על פי האמור בפסק דין זה.
גמול שעות נוספות
427. מוסכם על הצדדים כי התובע עבד שישה ימים בשבוע, ימים ראשון עד שישי, החל מהשעה 7:00 בבוקר ועד השעה 15:00, שהם 8 שעות משמרת (למעט טענת הנתבעת כי לעתים התובע עבד פחות ממתכונת זו כמפורט בתלושי השכר).
428. עם זאת, בעוד שהנתבעת טוענת כי העסקתו של איוב הייתה בהתאם לדין ושולמו לו שעות נוספות בהתאם לזכאותו ולפי שכר מינימום. התובע טוען כי לא שולם לו כלל בגין שעות נוספות וכי הוא זכאי לגמול עבודה בשעות נוספות על סך 3,938 ש"ח, המחושב לפי שעתיים נוספות ביום שישי בשווי 125% ושלוש וחצי שעות נוספות ביום שישי בשווי 150% (לאחר ניכוי של שעת הפסקה ביום עבודה בן 8 שעות) לפי התעריף השעתי הנטען על ידו.
429. כפי שיפורט להלן דין התביעה בגין רכיב זה, להידחות.
430. כאמור לעיל, מתכונת ההעסקה של התובע מוסכמת והיא עולה גם מדוחות הנוכחות (הן הידניים והן האלקטרוניים) שהוגשו לתיק. מדוחות אלו עולה כי למעט מקרים בודדים בהם עבד ביום שבת בחודש 9/21, התובע עבד בימים א'-ו' בין השעות 7:00 - 15:00 (לעתים התובע יצא בשעה מוקדמת יותר או בשעה מאוחרת יותר).
431. גם סך השעות שדווחו בתלושי השכר תואם לסך השעות בדוחות הנוכחות, למעט חודשים 9/2021 ו-5/2022.
ביחס לחודש 9/2021 - התובע קיבל בתלוש השכר של אותו חודש תשלום עבור כמות שעות גדולה יותר מכמות השעות לפי הדיווח.
ביחס לחודש 5/2022 - ישנם שני דיווחים - אחד אלקטרוני והשני ידני. בתלוש השכר מופיעה כמות שעות זהה לאמור בדוח הידני והיא גבוהה מכמות השעות בדיווח האלקטרוני - פער שנבע כנראה מבעיית החתמה על ידי התובע (בדיווח הידני מופיע כי התובע עבד בשבוע הראשון של החודש על אף שאין דיווח על כך בדיווח האלקטרוני). התובע לא קופח בחודש זה עת קיבל תשלום עבור כמות שעות גבוהה ממה שדיווח בדיווח האלקטרוני.
432. בעדותו התובע אישר כי היו מקרים שבהם לא החתים בזמן שהיה בישיבה אך לא קופח בתשלום. כאמור בעדותו: "אם אנחנו שוכחים להפעיל את האפליקציה באותו מקום, אנו מפעילים במקום אחר ומחשיבים לנו 8 שעות" (מ' 7, ש' 24-25 לפרו' מיום 12.2.24. ) קרי, הוא אישר כי הנתבעת הייתה מחשיבה כאילו התובע עבד יום מלא למרות שלא דיווח עת יצא מהישיבה.
433. בתצהירו הצהיר התובע כי סך השעות המופיע בתלושי השכר הוא נכון(ס' 7ח' לתצהיר איוב). גם בעדותו בבית הדין התובע שב ואישר כי הרישום של סך השעות בתלושי השכר הוא נכון. תחילה טען ביחס לחודש 1/22, בו צוין כי עבד 120 שעות, כי מעולם לא עבד כמות שעות שכזאת. אולם כשהנתבעת הציגה לו אישור מחלה בגין אותו חודש אישר כי לא עבד כל החודש (מתלוש השכר עולה כי שולמו לו דמי מחלה, ר' עדות התובע בעמ' 5, ש' 14-34 לפרו' מיום 12.2.24).
434. עדותו כי באופן קבוע היו מורידים שעות בתלוש אינה מתיישבת עם הצהרתו כי סך השעות שנרשמו בתלוש השכר נכון, וכי במקרה שבו לא היה מחתים באפליקציה ממקום עבודתו, אזי, היו מחשיבים לו את יום העבודה כיום עבודה מלא (ר' עדותו בעמ' 7, ש' 7 לפרו' מיום 12.2.24 לעומת האמור בסעיף 7ח' לתצהירו).
435. מן האמור לעיל עולה כי דוחות הנוכחות מהימנים ומשקפים את שעות העבודה של התובע.
436. על אף שהגענו לכלל מסקנה כי דוחות הנוכחות מהימנים וגם תלושי השכר, מצאנו כי קיימות טעויות באופן סיווג שעות העבודה של התובע - הרגילות והנוספות (בימי חול, שבת וחג), שעה שהנתבעת ספרה לעתים חלק מהשעות הנוספות כשעות רגילות או לא שלמה לפי השווי הנכון של השעה. כמפורט בטבלאות להלן הסיווג הנכון של שעות העבודה של התובע הוא כדלקמן: