פסח פסח עצמאות שבועות ראש השנה כיפור סוכות סוכות (שמחת תורה)
עבד 28.3 3.4 15.4 17.5
לא עבד 7.9 + 8.9 16.9 21.9 28.9
על כן, התובע זכאי בשנת 2021 בגין 5 ימי חג בהם לא עבד לסך של 1,600 ₪ (=5 ימים * 8 שעות * 40 ₪ * 100%). בגין 4 ימי חג בהם עבד - לגביהם אין מחלוקת כי קיבל שכר רגיל, ועל כן הוא זכאי רק להפרש בגין תמורת עבודה בחג (כפי הנתבע) (שעה שלא הוכח גם על ידי הנתבעת כי עבד בחג מתוך בחירה) 1,920 ₪ (=4 ימים * 8 שעות * 40 ₪ לשעה * 150%). סה"כ - 3,520 ₪.
204. ביחס למועדי ישראל בשנת 2022:
פסח פסח עצמאות שבועות ראש השנה כיפור סוכות סוכות (שמחת תורה)
עבד 5.5 5.6 26.9+
27.9 17.10
לא עבד 16.4 (שבת) 22.4 5.10 10.10
על כן, התובע זכאי בשנת 2022 בגין 3 ימי חג ל-960 ₪ (=3 ימים * 8 שעות * 40 ₪ * 100%) ול-5 ימי חג בהם הוא עבד בגינם הוא זכאי להפרש תמורת עבודה בחג על סך 2,400 ₪ (=5 ימים * 8 שעות * 40 ₪ לשעה * 150%). סה"כ - 3,360 ₪.
205. 00מכאן כי התובע היה זכאי בעבור תקופת העסקתו לתשלום בגין דמי חגים ותמורת עבודה בחג לסך של 6,880 ₪.
0
206. טענת הנתבעת, לפיה, יש לקזז תשלומים ביתר בגין הפקדות לתגמולים ופיצויים(ס' 173 לסיכומי הנתבעת) - דינה להידחות. ראשית, טענה זו לא פורטה ולא כומתה כדבעי בכתב ההגנה אלא רק בסיכומים שהגישה הנתבעת. שנית, כאמור לעיל, קבענו כי התשלום בתלוש השכר היה פיקטיבי.
פדיון ימי חופשה
207. לעניין חישוב ימי החופשה, מאחר שהתובע עבד לאורך שנתיים וחצי קלנדריות, יש לחשב את זכאותו על פי סעיף 3(ג) לחוק חופשה שנתית, בשים לב לוותק ולמספר ימי העבודה בפועל. אמנם קבענו כי תלושי שכרו של התובע אינם אמינים, אולם מצאנו לנכון לקבל את מספר ימי העבודה הנקובים בהם, מאחר שהדברים מתיישבים עם דוחות הנוכחות של התובע במרבית החודשים (וגם התובעת התבססה על האמור בדוחות הנוכחות לצורך חישוב הזכאות בגין דמי חגים).
208. משכך, יש לחשב את מספר ימי החופשה עבורם זכאי התובע לפדיון, באופן הבא:
עבור חודשים 9/2020 - 12/2020 (כולל) בהם מהרי עבד בפועל 35 ימים הוא זכאי לפדיון של 35/240 * 14 ימי חופשה = 2.04 ימים, ובניכוי חלקי ימים - 2 ימי חופשה.
עבור שנת 2021 - בה מהרי עבד בפועל 242 ימים הוא זכאי לפדיון של 14 ימי חופשה.
עבור שנת 2022 - בה מהרי עבד בפועל 299 ימים הוא זכאי לפדיון של 14 ימי חופשה.
עבור חודשים 1/2023 - 1.3.2023 - בהם מהרי עבד 51 ימים הוא זכאי לפדיון של 51/240 * 14 ימי חופשה = 2.975 ימים, ובניכוי חלקי ימים - 2 ימי חופשה.
סה"כ בגין כל תקופת ההעסקה שלו התובע היה זכאי ל-32 ימי חופשה בתשלום.
209. בתקופה מחודש 9/2020 עד 12/2020 (כולל) התובע עבד במשרה חלקית ושווי יום חופשה עמד על 192 ₪ ליום (40 ₪ * 8 שעות * 60%) * 2 ימי חופשה = 384 ₪;
בתקופה מחודש 1/2021 ועד חודש 7/2021 (כולל) הוא עבד במשרה חלקית (7/12 חודשים * 14 ימי חופשה) * 192 ₪ = 1,568 ₪;
בגין התקופה מחודש 8/2021 - 12/2021 התובע עבד משרה מלאה ועל כן הוא זכאי ל - (5/12 חודשים * 14 ימי חופשה * 320 ₪ ליום (=40 ₪ * 8 שעות)) = 1,866.6 ₪;
בגין התקופה מחודש 1/2022 - 12/2022 (כולל) התובע היה זכאי ל-14 ימי חופשה * 320 ₪ ליום = 4,480 ₪.
בתקופה מחודש 1/2023 - 1.3.2023 התובע היה זכאי ל-2 ימי חופשה * 320 ₪ ליום = 640 ₪.
על כן, התובע זכאי בגין פדיון חופשה לתשלום על סך 8,938.6 ₪.
קרן השתלמות
210. לנוכח קביעתנו כי תלושי השכר אינם מהימנים, הרי שהתובע זכאי לתשלום בגין רכיב זה ללא ניכוי הסכומים ששולמו כאמור בתלושי השכר. בהיעדר תחשיב נגדי אנו מקבלים את תחשיב התובע בכפוף למגבלת 40 ₪ לשעה (בכתב התביעה התובע טען כי יש לערוך חישוב לפי 49 ₪ ברוטו לשעה בטענה כי הם מהווים 40 ₪ נטו (ר' סעיף 22 לכתב התביעה) אולם התובע לא הראה על מה מבוסס חישוב זה). על כן, החישוב נערך על יסוד שכר של 40 ₪ (ברוטו).
211. בהתאם להוראות סעיף 10 לצו ההרחבה בענף הניקיון, אחוז הפרשות המעסיק עומד על 7.5% מהשכר המחושב.
212. על כן, זכאות התובע הינה לתשלום כדלהלן:
א. תקופת העבודה הראשונה (9/2020 - 7/2021). זכאות התובע הינה לתשלום בסך 3,564 ₪ (11 חודשים * 108 שעות חודשיות בממוצע * 40 ₪ * 7.5%).
ב. תקופת העבודה השנייה (8/2021 - 1/3/2023). זכאות התובע הינה לתשלום בסך 10,398 ₪ = (19 חודשים * 182 שעות חודשיות בממוצע * 40 ₪ * 7.5%) + (יום אחד (בחודש מרץ) * 8 שעות * 40 ₪ * 7.5%).
ג. נוסף על כך, התובע היה זכאי לחלף קרן השתלמות בגין רכיב דמי הבראה לפי החישוב הבא: 6,317 ₪ * 7.5% = 473.77 ₪.
213. אם כן, על הנתבעת לשאת בתשלום כולל בסך 14,435.77 ₪ בגין רכיב זה.
חלף הפקדות לפיצויים ו/או לתגמולים
214. התובע עותר לקבלת פיצוי בסך 19,706 ₪ לפי צו ההרחבה בענף הניקיון בגין רכיב הפיצויים (8.33%).
בנוסף ולחלופין הוא עותר לקבלת פיצוי בגין חלף הפקדות לפיקדון מסתננים. לטענת התובע, היה על הנתבעת להעביר 16% מהשכר (בסך 40 ₪ לשעה) לפיקדון מסתננים וזאת על חשבון הפקדות לפיצויים ותגמולים בהתאם לתקנות עובדים זרים (פיקדון לעובדים זרים), תשע"ו-2016 - סה"כ - 37,852 ₪. עם זאת, ביחס לחלופה זו התובע מציין כי מטעמי אגרה יש להעמיד את התשלום, לכל היותר, על סך של 18,146 ₪.
התובע טוען כי התשלומים שנעשו באמצעות תלושי השכר בגין חלף תגמולים ופיצויים אינם כדין נוכח הוראת סעיף 28 לחוק פיצויי פיטורים והוראות חוק פיקדון עובדים זרים, עת לא היה קיים כל אילוץ שלא להפקיד בפיקדון מסתננים.
215. מנגד, הנתבעת טוענת כי שילמה לתובע חלף הפקדות לפנסיה ולפיצויים בתלוש השכר ולא נותרה חבה דבר בעניין זה. לטענתה, חברות הביטוח אינן מבטחות בפנסיה עובדים זרים ולכן לא הייתה ברירה אלא לנקוט בביצוע בקירוב ולשלם זאת במסגרת תלוש השכר (בס' 20-21 לכתב ההגנה וכן ס' 26-30 לתצהיר מרדכי בתביעת מהרי). מעבר לכך, הנתבעת טוענת כי החישובים של התובע נערכו על בסיס שכר שעתי שגוי, מבלי להתחשב בשעות העבודה בפועל ומבלי להפחית את הסכומים ששולמו לו בתלוש השכר.
216. לאחר שעיינו בטענות הצדדים, הראיות והעדויות הגענו לכלל מסקנה כי דין התביעה בגין רכיב זה להתקבל בחלקה.
217. סעיפים 1יא1-1יא9 לחוק עובדים זרים קובעים חובת הפקדת כספים לטובת עובדים זרים המוגדרים כמסתננים - כספים שיועברו אליהם עם עזיבתם את ישראל. סעיף 1יא1 לחוק קובע חובת הפקדת פקדון בסכום השווה ל-16% משכר העבודה אשר ישולם על ידי המעסיק. בבג"צ 2293/17 אסתר צגיי גרסגהר - הכנסת (23.4.2020) בוטלה חובת הפקדת חלק העובד (בשיעור של 20% הקבוע אף הוא באותו סעיף בחוק). סעיף 1יא1(ו) קובע כי בסעיף האמור הביטוי "שכר עבודה" הינו שכר העבודה המובא בחשבון לעניין חישוב פיצויי פיטורים לפי סעיף 13 לחוק פיצויי פיטורים.
218. בשל התכליות השונות העומדות ביסוד חובת ההפקדה לפיקדון מסתננים, מתעוררת השאלה בנוגע לעצם האפשרות לעתור לקבלת חלף הפקדות לפיקדון מסתננים, תחת הפקדת הכספים בפקדון בפועל (כאמור בע"ע (ארצי) 70646-11-20 י.ב.שיא משאבים בע"מ נגד TEAME FSAHAYE KIBROM ((5.9.21).
219. במקרה דנן, הנתבעת טענה כי התשלום נעשה במסגרת תלוש השכר ולא על דרך של הפקדה בפיקדון עובדים זרים ממספר טעמים: ראשית, הנתבעת טוענת כי החליטה לשלם לכולם באופן גורף בתלוש השכר חלף הפקדות לפיצויים ותגמולים על מנת למנוע בלבול בין ההפקדות בגין העובדים הזרים שהם מסתננים והעובדים הזרים שנכנסו לישראל באופן חוקי ומועסקים על ידה. שנית, נטען כי היו קשיים טכניים לבצע הפקדות בפיקדון עובדים זרים מאחר שלא תמיד הוויזה של העובד הזר המסתנן (לרבות מהרי) הייתה בתוקף וכי בשלב מסוים הם התייאשו מלנסות להפקיד בחשבון הייעודי שאינו מזהה את פרטי הוויזה הישנה. שלישית, נטען כי חלק מהעובדים שהתרגלו לקבל את התשלום בתלוש השכר איימו כי יעזבו במידה שזה לא ישולם להם ישירות. נוסף על האמור, נטען כי בכל מקרה לא קיימת אפשרות לבצע הפקדות עבור עובדים זרים בחברת ביטוח (ס' 26-29 לתצהיר מרדכי וכן עדותו בעמ' 48-47 לפרו').
220. טענות הנתבעת בדבר הטעמים לאי ביצוע ההפקדות לפיקדון מסתננים מוקשות שכן הן מצביעות על קשיים טכניים ואחרים שאינם ממין העניין נוכח החובה על פי הוראות החוק לבצע את ההפקדה בגין התובע בפיקדון מסתננים בתקופת ההעסקה שלו.
221. עם זאת, מאחר שהתובע סיים לעבוד בנתבעת לפני מספר שנים ולא הוברר בפנינו האם ניתן להפקיד רטרואקטיבית לפיקדון מסתננים ואם כן מהו פרק הזמן שניתן לעשות כן ולאיזו תקופה, וממילא מדובר בעובד בענף הניקיון כך שלא אמור להיות פער בין ההפקדות בהתאם לצו ההרחבה בענף הניקיון לבין ההוראה המחייבת הפקדה לפיקדון בשיעור של 16%, סברנו כי בנסיבות העניין, התובע זכאי לפיצוי כספי בגין אי ביצוע ההפקדות לפיקדון, כך שהתשלום יעבור ישירות לידיו, לפי דוקטרינת "הביצוע בקירוב".
222. לנוכח קביעתנו כי תלושי השכר אינם מהימנים ובכלל זה הרישום בדבר תשלום חלף פיצויים ותגמולים, הרי שהתובע זכאי לתשלום בגין רכיב זה לפי השכר הנטען על ידו, בכפוף למגבלת 40 ₪, וללא ניכוי הסכומים שצוין ששולמו במסגרת התלוש כחלף פיצויים ופנסיה.
223. משמע, התובע זכאי לתשלום לפי החישוב כדלהלן:
א. תקופת העבודה הראשונה (9/2020 - 7/2021). זכאות התובע הינה לתשלום בסך (11 חודשים * 108 שעות בחודש * 40 ₪ לשעה * 16%) = 7,603.2 ₪;
ב. תקופת העבודה השנייה (8/2021 - 1/3/2023). זכאות התובע הינה לתשלום בסך (19 חודשים * 182 שעות בחודש * 40 ₪ לשעה * 16%) + (יום אחד * 8 שעות * 40 ₪ לשעה * 16%) = 22,182.4 ₪.
סה"כ - 29,785.6 ₪.
224. עם זאת, משעה שמטעמי אגרה התובע העמיד את גובה הפיצוי על פי חלופה זו על סך 18,146 ₪ - התובע יקבל סכום זה.