שעות רגילות לפי דוח שעות נוספות לפי דוח בשווי 125% שעות נוספות לפי דוח בשווי 150% שעות שבת בדוח שעות נוספות לפי דוח בשווי 175% שעות נוספות לפי דוח בשווי 200%
ספט-20 147 3 0 0 0 0
אוק-20 184 8 8 0 0
נוב-20 184 8 16 0 0
דצמ-20 198 23 12.5 0 0
ינו-21 176.5 33.5 11.5 8
פבר-21 172 18.5 1.5 4 6.5 9
מרץ-21 170 0 0 10 6 0
אפר-21 168 40 0 12 4 8
מאי-21 168 40 0 20 4 8
יונ-21 176 24 0 14 6 12
יול-21 176 25 0 14 6 12
אוג-21 176 41 8 8 16
ספט-21 168 32 26 4
אוק-21 176 32 8 8 16
נוב-21 168 36 8 14 6 12
סה"כ לתשלום בש"ח לפי דוח
(רגילות, נוספות ושבת) שולם בתלוש בש"ח
(רגילות, נוספות ושבת) הפרשים בש"ח
ספט-20 4389.84 4281 -108.84
אוק-20 5998.72 5955 -43.72
נוב-20 6348.16 6756 407.84
דצמ-20 7148.96 7390 241.04
ינו-21 7269.08 7171 -98.08
פבר-21 6777.68 6152 -625.68
מרץ-21 5692.96 6145 452.04
אפר-21 7542 7294 -248
מאי-21 7891.52 7644 -247.52
יונ-21 7614.88 7294 -320.88
יול-21 7651.28 7491 -160.28
אוג-21 8306.48 7586 -720.48
ספט-21 7367 7077 -290
אוק-21 7978.88 7644 -334.88
נוב-21 8168.16 5591 -2577.16
סה"כ 106,145 101,471 -4,674.6
257. סה"כ - ההפרש לתשלום בגין עבודה בשעות נוספות ומנוחה שבועית עומד על 4,674 ₪.
נסיבות סיום העבודה וטענת הנתבעת לקיזוז דמי הודעה מוקדמת
258. התובע טוען כי הוא נדרש לרצות עבודות שירות החל מחודש 12/2021 והוא יידע על כך את מרדכי. אולם בחודש 2/2021 עת התובע סיים את עבודות השירות וביקש לחזור לעבודתו, מרדכי הודיע לו כי הוא לא זקוק לו. על כן, עבודתו בנתבעת הסתיימה בחודש נובמבר 2021 (בס' 16 לכתב התביעה ובסעיף 7 לתצהיר התובע).
259. מנגד, הנתבעת טוענת כי התובע הודיע למנהלו בסמוך לחודש 11/2021 כי עליו להפסיק את העבודה על מנת לרצות עבודות שירות שנגזרו עליו. התובע עזב ואמר שיהיה בקשר בנוגע להמשך עבודה. בסמוך לחודש אפריל 2022 ביקש התובע לחזור לעבוד - אך ביקש לעבוד רק בסופי שבוע, מאחר שלטענתו לא יכול היה לעבוד במהלך השבוע ולשלב זאת עם עבודה נוספת שהתחיל. התובע אכן התחיל לעבוד בחודש אפריל 2022 בסופי שבוע, וסוכם מולו כי על עבודתו הטובה יקבל תגמול בגין עבודה בימי שישי בדומה לתגמול על ימי שבת (150%). בתום חודש אפריל 2022 התובע הודיע שכרגע לא מסתדר לו וכי הוא יעדכן בנוגע להמשך עבודתו. עד לקבלת התביעה התובע לא הודיע למי ממנהליו על אודות המשך עבודתו, זאת למרות פניות מנהליו אליו והציפיה כי ישוב בהיותו עובד מוערך (כאמור בס' 8, 17-21, 25 לכתב התביעה וכן כאמור בסעיפים 14-18 ו-23 לתצהיר מרדכי).
התובע עזב ללא הודעה מוקדמת ועל כן הנתבעת עומדת על קיזוז דמי הודעה מוקדמת על סך 3,272 ₪ (= 16 ימים * 8 שעות * 29.12 ₪ לשעה), ככל שתחוב בתשלום כלשהו.
לאחר שעיינו בטענות הצדדים, בעדויות ובראיות הגענו לכלל מסקנה כי לא הוכח כי התובע פוטר או כי הוא התפטר. ונפרט.
260. כפי שציין התובע נסיבות סיום ההעסקה אינן רלבנטיות מאחר שממילא הוא זכאי להפקדות מלאות לפיצויים מכוח צו ההרחבה בענף הניקיון. עם זאת, נוכח טענת הנתבעת כי יש לקזז דמי הודעה מוקדמת מכל סכום בו תחוב (ככל שתחוב) נדון בכך.
261. אין חולק כי התובע ריצה עבודות שירות. בהתאם לפרוטוקול שהוצג על ידי התובע למרדכי היה עליו להתייצב לתחילת ריצוי עבודות שירות ביום 15.11.21, וזאת למשך חודשיים, קרי עד לאמצע חודש ינואר 2022 (נספח נ'3 לתצהיר מרדכי וכן כאמור בסעיף 138 לסיכומים של הנתבעת).
262. התובע העיד כי כשחזר מעבודות השירות מרדכי סירב לקבל אותו בחזרה:
"עו"ד רפאל: ה-1.9.21. מתי סיימת עבודה אצל מרדכי?
העד, מר Sagaber: 2022 חודש 11. כשחזרתי מהעבודות שירות, חזרתי אמר לי 'אתה לא, אני לא מקבל אותך לעבודה'."
(עמ' 1 לפרוטוקול מיום 30.9.24, ש' 28-30).
וכן -
"העד, מר Sagaber: סיימתי עבודות שירות, באתי אליו, אמרתי לו 'אני רוצה לחזור לעבודה', אמר לי 'לא רוצה אותך', אז אני אמרתי לו 'תסגור לי פיצויים', אמר לי 'לך לעו"ד שלך, אני לא אסגור', אמר לי.
עו"ד רפאל: ובכל זאת חזרת לעבוד אחר כך בחודש 4, חזרת לעבוד בשבת בישיבה.
העד, מר Sagaber: לא חזרתי בכלל, אחרי עבודות השירות לא חזרתי.
עו"ד רפאל: אוקי, יש לנו תלוש שאתה עבדת אחר כך, אחרי עבודות השירות.
העד, מר Sagaber: לא לא."
(עמ' 2 לפרוטוקול מיום 30.9.24, ש' 39-33, עמ' 3, ש' 1).
ובהמשך -
"העד, מר Sagaber: לפני שהלכתי לעבודות שירות אני אמרתי לו חודשיים לפני שאני הולך לעבודת שירות. אמרתי לו שאני מסיים ב-30 והתקשרתי אליו, 'יש לי עובדים, אתה לא חוזר לעבודה' הוא אמר לי. ביקשתי ממנו 'תסגור לי את כל מה שנוגע לי בפיצויים', אמר לי 'לא מגיע לך, לך לעורך דין, אין לך מה לדבר איתי'.
עו"ד רפאל: אוקי, הוא שאל אותך, אתה לא שאלת אותו 'למה לא מגיע לי'?
העד, מר Sagaber: ביקשתי 'למה אתה לא נותן לי מה שמגיע לי, פיצויים לא קשור אליך, תלך לפי החוק''.
(עמ' 6 לפרוטוקול מיום 30.9.24, ש' 20-13).
263. גרסת התובע כי הנתבעת סירבה לקבל אותו בחזרה לאחר שריצה את עבודות השירות לא נתמכה בכל ראיה זולת עדות התובע. כך למשל לא זומנו לעדות מי מהעובדים שעבדו לצד התובע.
264. מרדכי נחקר בנוגע לידיעתו לגבי משך עבודות השירות אולם ב"כ התובע נמנעה מלשאול אותו האם סירב לקבל את התובע בחזרה לאחר ריצוי עונשו או בנוגע לסוגיה האם הוא שב לעבוד לאחר מכן כטענת הנתבעת. כך עלה מחקירתו לפנינו:
"עו"ד שרון: haylizge יצא לעבודת שירות, נכון שהוא אמר לך את זה חודשיים, ברגע שהוא קיבל את הצו שלו?
העד, מר ישעיה: אוקי.
עו"ד שרון: כן או לא?
העד, מר ישעיה: הוא הודיע לי, הוא כאילו בא אלי, אמר לי שיכול להיות שיהיו לו עבודות שירות שבוע שבועיים, אחרי זה חודש וחצי משהו כזה, או חודש לפני, אני לא זוכר בדיוק מה, הוא בא אלי בהפתעה אמר לי 'תשמע, יש לי עבודות שירות, אני לא יודע מתי, אני לא יכול',
עו"ד שרון: הוא לא יודע מתי?
העד, מר ישעיה: כן, הוא לא יודע, לא יודע, היה לו שם איזושהי אי הבנה.
עו"ד שרון: אז הוא שיקר, הוא לא הביא לך את הצו שהוא היה בבית משפט?
העד, מר ישעיה: הוא הביא לי צו של בית משפט להראות לי שאמור להיות לו עבודות שירות. איזה יום, איזה תאריך, לא, אבל אוקי, מה, מה הנקודה?
עו"ד שרון: טוב, אז אני אומרת לך שאתה ידעת כי בצו של בית משפט רשום מתי מתחילים עבודות שירות.
העד, מר ישעיה: אוקי, מה הנקודה?
עו"ד שרון: זה נכון?
העד, מר ישעיה: אוקי, יכול להיות שכן, נו.
עו"ד שרון: נכון, כן או לא?
העד, מר ישעיה: כן, אוקי"
(עמ' 74 לפרוטוקול מיום 30.9.24, ש' 22-2).
265. במצב עניינים זה לא מצאנו שיש להעדיף את מהימנותו של אחד הצדדים על פני השני ובכלל זה כי יש להעדיף דווקא את גרסתו של התובע על פני גרסת הנתבעת, במיוחד משגרסת התובע לא עשתה עלינו רושם מהימן כמפורט לעיל (ראו הניתוח בפרק העוסק בשאלת גובה השכר ומתכונת שעות העבודה).
266. מנגד, אין בידינו לקבל גם את טענת הנתבעת כי התובע התפטר ועל כן יש לקזז סך של 3,727 ₪ ₪ בגין אי מתן הודעה מוקדמת על ידי התובע (כטענתה). זאת מאחר שלא שוכנענו כי בנסיבות העניין התובע אכן נטש את עבודתו כפי שטוענת הנתבעת.
267. כאמור לעיל, הנתבעת טענה כי התובע חזר לעבוד אצלה למשך חודש ימים לאחר שסיים לרצות את עונשו. לתמיכה צירפה תלוש שכר על שם התובע עבור חודש ינואר 2021 - בגין 24 שעות עבודה בשישי ושבת. תלוש זה צורף לראשונה לתצהיר עדות ראשית של מרדכי (ב-24.9.2024). על גבי התלוש כתוב כי הוא בוצע על ידי רו"ח של הנתבעת בתאריך 23/8/2023. מלבד התלוש הנתבעת לא הוכיחה כי הועברה לחשבון של התובע התמורה כאמור בתלוש. על כן, לא ניתן לקבוע כי התלוש בגין חודש 1/2022 הוא מסמך אותנטי. מה גם שהנתבעת שינתה את גרסתה אשר למועד בו לטענתה התובע חזר לעבוד בנתבעת - בכתב התביעה ובתצהיר עצמו צוין כי התובע חזר לעבוד בחודש 4/2022 למרות שלא צורף תלוש בגין חודש 4/2022 אלא בגין חודש 1/2022 (הנתבעת שכנראה הבחינה בכך בשלב הסיכומים טענה כי יחסי העבודה הסתיימו בחודש ינואר 2022, ס' 3 לסיכומי הנתבעת).
268. משלא הוכח כי התלוש בגין חודש ינואר 2022 הוא אותנטי ומשעה שמלבד האמור בתצהיר של מרדכי לא הוכח כי הנתבעת ניסתה ליצור קשר עם התובע לאחר תום החודש בו שב לעבודה לאחר ריצוי עונשו, לא מצאנו לקבל את גרסת הנתבעת.
269. מעבר לנדרש, יצוין כי גם אם היינו מקבלים את גרסת הנתבעת, הרי שעצם העובדה כי היא לא קיזזה בזמן אמת דמי הודעה מוקדמת מעידה על כך כי היא ויתרה בהתנהגות על דמי ההודעה המוקדמת (כאמור בע"ע (ארצי) 71801-09-16 חירות גטה - ע.מי.ש.ב. שרותים בע"מ, סעיף 18 לפסק הדין (21.1.2019)).
270. על כן, מכל הטעמים כאמור אין לקזז מהתשלומים המגיעים לתובע דמי הודעה מוקדמת.
דמי נסיעות
271. בסעיף המסכם את כלל רכיבי התביעה ציין התובע כי הוא עותר לתשלום בסך 2,490 ₪ בגין דמי נסיעות. אולם בהיעדר פירוט והתייחסות לכך בגוף כתב התביעה והתצהיר, אין מקום ליתן לתובע סעד בגין כך.
דמי הבראה
272. כאמור לעיל, קבענו כי הגרסה של התובע, לפיה, הרישום בתלושי השכר משקף אך ורק את מכפלת השעות שעבד בשכר השעתי הנטען על ידו - אינה נכונה, ועל כן טענתו כי אין לקחת בחשבון את התשלום בתלושי השכר בגין דמי הבראה - דינה להידחות. עם זאת, בניגוד לטענת הנתבעת, קיימים הפרשים לתשלום, ונפרט.
273. בעבור התקופה מחודש 9/2020 - 15.11.2021 (משרה מלאה) התובע היה זכאי ל-8.45 ימי הבראה (=7 ימים * 14.5/12 חודשים) * 423 ₪ ליום = 3,577 ₪. בפועל שולם לו בתלושי השכר בגין התקופה כאמור - 3,562 ₪. על כן, התובע זכאי להפרש על סך 15.87 ₪.
פדיון חופשה שנתית
274. התובע עותר לתשלום פדיון חופשה בטענה כי בתקופת ההעסקה לא יצא לחופשה בתשלום וגם בסיום ההעסקה לא שולמה לו חופשה, וזאת על יסוד החישוב הבא - 17 יום * 8 שעות * 35 ₪ = 4,760 ₪.
275. מנגד, הנתבעת טוענת כי שלמה לתובע במהלך תקופת ההעסקה סך של 3,413 ₪ בגין רכיב זה וכי אין הפרשים לתשלום.
276. לאחר שעיינו בטענות הצדדים, הראיות והעדויות הגענו לכלל מסקנה כי דין התביעה בגין רכיב זה להתקבל בחלקה.
277. חוק חופשה שנתית קובע הסדר מטיב לתשלום דמי חופשה לעומת הוראות סעיף 15 לצו ההרחבה בענף הניקיון לעניין מספר ימי החופשה להם זכאי עובד, והוא מקנה לכל עובד 16 ימי חופשה שנתית (לרבות ימי שבת) או 14 ימי חופשה (לא כולל ימי שבת).
278. מאחר שהתובע עבד לאורך שנה וחודשיים וחצי , יש לחשב את זכאותו על פי סעיף 3(ג) לחוק חופשה שנתית, בשים לב לוותק שלו ולמספר ימי העבודה בפועל, כמפורט להלן:
עבור חודשים 9/2020 - 12/2020 (כולל) בהם התובע עבד בפועל 95 ימים הוא זכאי לפדיון של 95/240 * 14 ימי חופשה = 5.54 ימים, ובניכוי חלקי ימים - 5 ימי חופשה.
עבור שנת 2021 - בה מהרי עבד בפועל 277 ימים הוא זכאי לפדיון של 14 ימי חופשה.
סה"כ בגין כל תקופת ההעסקה התובע היה זכאי ל-19 ימי חופשה בתשלום.
279. מאחר שהתובע עבד במשרה מלאה ומעבר לכך, התובע זכאי לדמי חופשה על סך 232.96 ₪ ליום (=8 שעות * 29.12 ₪ לשעה), ובמכפלת ימי החופשה -19 יום, הוא היה זכאי לפדיון חופשה על סך 4,426.24 ש"ח.
280. בפועל שולם לו בגין חופשה סך של 3,413 ₪, ולא הוכח כי התובע לא היה בחופשה כלל (למרות שבדוחות הנוכחות לא צוינו ימי החופשה, ניתן לראות כי התובע החסיר ימי עבודה במהלך חודש 4/2021 והתשלום בחודש 11/2021 מהווה פדיון חופשה).
281. על כן, הוא זכאי להפרשים בסך 1,013.24 ₪.
דמי חגים
282. בכתב התביעה עתר התובע לתשלום בגין 8 ימי חג לפי תעריף של 100% (וצירף טבלה עם פירוט של מועדי ישראל). בסיכומים פירט התובע בגין אילו ימים הוא עותר לקבל תשלום (כאמור בס' ז'2 לסיכומי התובע ע' 36 ).
283. הנתבעת מצידה טוענת כי תלושי השכר נכונים וככל שהתובע עבד ביום חג שולם לו סך של 150% משכרו (ס' 30 לכתב ההגנה).
.
284. לאחר שעיינו בטענות הצדדים, העדויות והראיות, הגענו לכלל מסקנה כי דין התביעה בגין רכיב זה להתקבל בחלקה. וננמק.
285. לנוכח קביעתנו כי תלושי השכר מהימנים, הרי שהתובע זכאי לתשלום בגין רכיב זה ככל שקיימים הפרשים לתשלום.
286. התובע החל לעבוד בנתבעת בחודש 9/2020 ועל כן לא היה זכאי לדמי חגים לפני תום שלושת החודשים הראשונים להעסקתו, קרי - לפני 1.12.2020.
287. בשנת 2021 חלו מועדי ישראל בתאריכים כדלקמן: