ש: כל זה בשעה שלג'יי-איי-סי יש הסכם זיכיון תקף עם אוטומקס והנאמנים שלה. אתה מודע לזה?
ת: אני מודע לזה - - -
ש: שלא בוטל עד היום.
[...]
ש: רק על הרכב הפרטי. טיוטת ההסכם שקיבלתם זה רק לפרטי או גם למשאיות?
ת: גם לפרטי.
ש: גם לפרטי. אז אני חוזר על שאלתי. יש זיכיון תקף לנאמני אוטומקס (לגבי הרכבים הפרטיים). תוך כדי זה אתה מנהל משא-ומתן ער ומקבל טיוטת חוזה, מבלי שאתה מברר אם ההסכם הזה בוטל או לא. פרטי.
ת: נכון, אני... (לא ברור) שקיבלתי; כל אדם יכול לבקש זיכיון לכל... כל יצרן; אֶה, חס וחלילה לא... רמזנו, לא הצענו, לא ביקשנו, שיבטלו את ההסכמים הקיימים עם ג'יי-איי-סי."
(עמ' 13, שור' 32-20; עמ' 14, שור' 13-7 לפרוטוקול) (ההדגשות אינן במקור)
- במילים אחרות, עם קריסתה הכלכלית של יבוא ישיר ביטלה מכשירי תנועה את ההסכם עמה, אך לא הסתפקה בכך. היא החלה להתנהל מול היצרן לצורך השגת "עסקת חבילה" שתזכה אותה הן בקבלת זיכיון לרכבים פרטיים (במקומה של יבוא ישיר) והן בקבלת זיכיון למשאיות. כל זאת בשעה שטרם בוטל הזיכיון של יבוא ישיר לשיווק הרכבים הפרטיים וכאשר הזיכיון לשיווק משאיות שהחזיקה חברת סין ישראל עמד בעינו. והרי הייתה זו יבוא ישיר, היא ולא אחרת, אשר העניקה מלכתחילה למכשירי תנועה את ערוץ הקשר הישיר מול היצרן נוכח העובדה שיבוא ישיר החזיקה בזיכיון להפצת הרכבים הפרטיים. על כך גמלה מכשירי תנועה ליבוא ישיר רעה תחת טובה. במובן זה, מכשירי תנועה נהגה כאורח שנוטה ללון בביתו של אחר, ובבוקר המחרת, משמצא את הבית נוח לצרכיו, האורח מבקש לגרש את המארח מביתו ולשבת בו תחתיו.
- יתר על כן, וזה העיקר: ביטולו של ההסכם בידי מכשירי תנועה לא הפקיע את תוקפו של סעיף 16.3 להסכם, האוסר על מכשירי תנועה לקבל לעצמה זיכיון מאת היצרן לשיווק משאיות, ואיסור זה עודנו שריר וקיים אף לאחר שההסכם בוטל.
במה דברים אמורים? כידוע, ביטול החוזה איננו מפקיע ללא הבחנה את כלל חיוביו, אלא רק את אותם חיובים שנועדו להבטיח את המשך חיי החוזה ואשר אינם נוגעים להסדרת סיומו. הפסיקה הבחינה בין חיובים "מׅסֵדֶר ראשון" שמטרתם הגשמת תכלית ההתקשרות בין הצדדים, לבין חיובים "מׅסֵדֶר שני" שנועדו להסדיר את יחסיהם המשפטיים במקרה שבו ההתקשרות בין הצדדים באה לכדי סיום, קרי, חיובים שנועדו מראש לשרוד גם את ביטולו של החוזה:
"בכל חוזה ישנם חיובים, אשר נועדו להגשים את תכלית ההתקשרות בין הצדדים. בחוזה שלפנינו, החיוב שהוטל על הקונה לשלם את תמורת המגרש והחיוב שהוטל על המוכר להעביר את הבעלות בו לקונה הם חיובים, שנועדו להגשים את מטרת ההתקשרות - ביצוע עיסקה במקרקעין. אולם, יכול שבחוזה ייכללו חיובים מסוג שונה, אשר אינם באים להגשים את התכלית הראשונית של ההתקשרות (קרי, ביצוע העיסקה), אלא נועדו להסדיר את היחסים המשפטיים בין הצדדים במקרה בו הסתיימה, כשלה או השתבשה השגת התכלית הראשונית. כאלה הם, למשל, בחוזה שלפנינו, חיובים שעניינם פיצויים מוסכמים, השבה ואופן תשלומם של אלה, לרבות דרכי הצמדתם." (ע"א 187/87 לוי נ' דויטש, פ"ד מג(3) 309, 322 (1989)) ("לוי").