ביטוח לאומי (ירושלים) 60260-10-10 עובד זקן נ' המוסד לביטוח לאומי

22 יוני 2014

פתח דבר

1. עניינו של הליך זה בתביעת התובע המוסבת כנגד החלטת הנתבע (להלן: המוסד) מיום 5.10.2010, לדחות את תביעתו לדמי פגיעה. זאת מן הטעם שבמועד קרות התאונה לא בוטח כעובד שכיר, לפי סעיף 75(א)(1) לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995 (להלן: החוק או חוק הביטוח הלאומי).  במסגרת הליך זה שבה ועולה שאלת קיומם של יחסי עבודה בין שחקן כדורגל בקבוצה חובבנית לבין הקבוצה שבה הוא מתאמן.

הצדדים להליך

2. בטרם נפנה לסקירת התשתית העובדתית שהתבררה בפנינו נעמוד על זהות הצדדים לדיון; התובע, מר עובד זקן, הוא שחקן כדורגל הטוען להיותו מבוטח בענף נפגעי עבודה . הנתבע, המוסד לביטוח לאומי.

קטמון מועדון אוהדים - היא עמותה המנהלת את קבוצת הכדורגל "הפועל קטמון ירושלים" (להלן: הפועל קטמון או הקבוצה), בה התאמן התובע.  בד בבד עם הגשת כתב ההגנה ביקש המוסד, בשים לב להוראות סעיף 369 לחוק, להתיר לו לשלוח הודעת צד ג' להפועל קטמון.  זאת לנוכח טענת המוסד כי ככל שיוכרו יחסי עובד-מעביד בין התובע לבין קבוצת הכדורגל הרי שהאחרונה תחוב בתשלום רטרואקטיבי של דמי הביטוח בעד התובע.  במקרה שהתאונה שביסוד התביעה תוכר כפגיעה בעבודה, הרי שהקבוצה תיאלץ לשפות את המוסד בכל סכומי הגמלאות שיהא חייב בתשלומם בקשר עם הפגיעה של התובע.  בהחלטת בית הדין מיום 16.1.2011, צורפה הקבוצה כצד שלישי בתיק.

ההתאחדות לכדורגל בישראל - מתייצבת בהליך כידידת בית משפט.  זאת משהוברר כי לקביעת קיומם של יחסי עובד-מעביד בין התובע לבין הפועל קטמון עשויה להיות השפעה על התנהלות הקבוצות החובבניות בכדורגל הישראלי, ובשים לב להנחיית בית הדין הארצי לעבודה במקרה דומה (עביטוח לאומי (ארצי) 327/99 המוסד לביטוח לאומי - כבהא [פורסם בנבו] פד"ע ל"ו 877 (2001) (להלן: עניין כבהא).

3. בהליך קוימו שלוש ישיבות להוכחות. מטעם התובע העיד הוא עצמו.  מלכתחילה הגיש התובע תצהיר מטעם עד נוסף, מר יניב אברהמי, מי שנטען כי התאמן עמו יחד שנים ארוכות וגם בהפועל קטמון.  אך משהעד לא התייצב להיחקר על תצהירו, נמשך התצהיר מתיק בית הדין.  מטעם הפועל קטמון נשמעו עדויותיהם של מר ליאור זאדה, מאמן הקבוצה במועד הרלוונטי לתאונה ומר אורי שרצקי, מנהלה הכללי של הקבוצה.  עמדת ההתאחדות לכדורגל נמסרה בכתב והושלמה בעל פה על ידי בא כוחה, עו"ד משה אביבי, בישיבת בית הדין מיום 2.1.2013.  הצדדים סיכמו פרשותיהם בכתב.
4. לבקשת הצדדים, בישיבתו המקדמית של בית הדין מיום 19.12.2011, מתברר ההליך בדן יחיד. נטעים כי מחמת טעות נרשמו שמותיהם של נציגי ציבור בראש הפרוטוקול מיום 11.7.2012, אולם הם לא נכחו באותה ישיבה.

התשתית העובדתית כפי שהתבררה בעדויות בפנינו היא זו:

5. התובע, יליד 1977, משחק כדורגל מילדותו. בגיל 9 הצטרף להפועל ירושלים ועובר לגיוסו לשרות סדיר בצה"ל שיחק בקבוצת הבוגרים שלה.  התובע המשיך לשחק כדורגל לסירוגין גם לאחר שחרורו מצה"ל.  התובע עובד במתכונת של משרה מלאה כטכנאי שטח במחלקת שרות לקוחות, בחטיבה הפרטית של בזק חברה ישראלית לתקשורת בע"מ.
6. במהלך שנת 2009 הקימו אוהדי הפועל ירושלים קבוצה חדשה בבעלותם, היא צד ג' שבפנינו. המדובר במיזם חברתי מרשים.  במהלך חודש מאי 2009 (עמ' 32, שורה 19) נרשמה הקבוצה בהתאחדות לכדורגל בליגה ג'.  מר זאדה נשכר לאמן את הקבוצה והחל בליהוק השחקנים (עמ' 15, שורות 20 והלאה).  אדגיש כי לנוכח היותה של הקבוצה קבוצה חדשה שאינה ממשיכה את דרכה מעונה קודמת, נדרש מר זאדה לדאוג לאיוש כל התפקידים בקבוצה.  הוא עשה זאת באמצעות פניה לאנשי מקצוע בתחום הכדורגל וכן בדרך של הישענות על היכרותו האישית עם שחקנים פוטנציאליים שאימן בעבר או ששיחק לצדם.  כלומר, בדרך של פניה יזומה מצדו אל שחקנים להצטרף לשורות הקבוצה.  בנוסף, קיבל פניות להצטרף לקבוצה משחקנים פוטנציאליים.  לדידו הייתה זו "קבוצה מאד מתוקשרת במונחים של ליגה ג'" (עמ' 22 שורה 31).  בין הצדדים נטושה מחלוקת עמוקה בשאלה האם מר זאדה פנה לתובע בבקשה שיצטרף לשורות הקבוצה או שמא התובע הוא שביקש להצטרף לשורות הקבוצה.  נדרש לעניין בהמשך.
7. במועד שלא הוברר עד תום, במהלך חודש יולי 2009, החלה הקבוצה שהתגבשה להתאמן בהכנה לעונת הכדורגל שצפויה הייתה להמשך מחודש ספטמבר ועד לסוף חודש אפריל 2010 (עמ' 36, שורה 3). לנוכח העובדה שהייתה זו העונה הראשונה של הקבוצה, שלב האימונים נמשך מעט יותר מהמקובל (עמ' 17, שורה 13).
8. התובע החל להתאמן בשורות הקבוצה. האימונים נערכו ארבע פעמים בשבוע משך שעה וחצי.  על פי עדות התובע בפני חוקר המוסד, בחלוף חודש אימונים פחתו מפגשי האמון לכדי שלושה מפגשים בשבוע (נ/1, עמ' 4 שורות 85-84).

אימונים לקראת עונת כדורגל כוללים משחקי אימון שבאים בגדר אותן שש שעות אימון שבועיות (עמ' 21, שורות 9-8).  המדובר במשחקים בין קבוצות חובבניות שאינם קשורים בפעילות המאורגנת של ההתאחדות לכדורגל או 'של הליגה'.  משחקים שהשיפוט בהם אינו של שופטי ההתאחדות וכשמם כן הם - נועדו לצורכי אימון.

9. ביום 27.8.2009 התקיים משחק אימון ראשון לעונה בין הפועל קטמון לקבוצת עלייה כפר סבא במגרש בכפר סבא. במסגרת משחק זה נפצע התובע בברכו הימנית ונזקק לטיפול רפואי.  במועד ברור ההליך העיד התובע כי בעקבות הפציעה לא חזר לשחק כדורגל.
10. במועד הפציעה לא נחתם חוזה העסקה כתוב בין התובע לבין הפועל קטמון והוא לא קיבל ממנה תשלום כלשהו. במכתב הפועל קטמון מיום 14.2.2010 (נספח 3 לתצהיר עדותו הראשית של התובע) נאמר כי "עובד זקן היה אמור לשחק בקבוצה כמתנדב תמורת כיסוי הוצאות בסך 700 ₪ בחודש, החל מחודש ספטמבר 2009, אך עקב פציעתו נמנע ממנו הדבר". 
11. עם תחילת אימוני הקבוצה נרשמו המתאמנים בהתאחדות לכדורגל, כלומר, נפתח עבורם 'כרטיס שחקן' והם בוטחו בהתאם לחוק הספורט.
12. כאמור בפתח הדברים, בגין פציעתו הגיש התובע למוסד תביעה לתשלום דמי פגיעה. התביעה נדחתה ביום 5.10.2010 מהטעם שלסברת המוסד לא התקיימו בין התובע לבין הפועל קטמון יחסי עובד-מעביד, ועל כן אין התובע בא בגדר 'מבוטח' לצורך קבלת דמי פגיעה.  מכאן התביעה שלפניי.

ההקשר התעשייתי

13. לשם שלמות הדברים אעמוד בקצרה גם על ההקשר התעשייתי הרחב יותר כפי שהביאה בפנינו ההתאחדות לכדורגל. ההתאחדות עצמה היא עמותה המרכזת את ענף הכדורגל בישראל.  היא חברה בפדרציה העולמית לכדורגל, פיפ"א (FIFA), והוסמכה מטעמה לנהל את ענף הכדורגל בישראל.  במסגרת תפקידה מאגדת ההתאחדות את פעילותן של כל קבוצות הבוגרים המשתתפות בתחרויות המאורגנות על ידה.  על פי תקנון הרישום של ההתאחדות, קבוצות הכדורגל בישראל נחלקות ל'קבוצות מקצועניות' ול'קבוצות לא מקצועניות'.  הקבוצות המקצועניות הן הקבוצות שמשחקות בליגת העל ובליגה הלאומית.  המדובר בכ - 30 קבוצות.  הקבוצות החובבניות משתתפות בליגה א', ליגה ב', ליגה ג', ליגות נוער, נערים וילדים וליגות לנשים.  בליגה ג' כלולות כ - 112 קבוצות ב - 7 עד 9 מחוזות.
14. הקבוצות המקצועניות נתונות לפיקוחה של הרשות לבקרת תקציבים בהתאחדות, ופעולותיהן מוסדרות בתקנון בקרת התקציבים של ההתאחדות. החובות המוטלות על קבוצה מקצוענית כוללות, בין היתר, המצאת הצעת תקציב בהתאם להנחיות התקנון, המצאת בטוחות להבטחת ביצוע התקציב, הגשת דוחות כספיים שנתיים וחתימה על הסכמים בנוסח הקבוע בתקנון עם השחקנים ועם המאמנים.  לעניין מעמדם של שחקני הקבוצות המקצועיות נקבע כי אלו הם בגדר עובדים המקבלים שכר שבגינו מופרשים תשלומי מס הכנסה וביטוח לאומי כחוק.  בד בבד מחויב השחקן-העובד להתייצב לכל אימוני הקבוצה ומשחקיה, לשמור על אורח חיים ספורטיבי, למצות את יכולותיו לטובת הקבוצה ולציית להוראות המאמן וההנהלה.

תקנון בקרת התקציבים של ההתאחדות, ובכלל זה ההוראות שנסקרו לעיל, אינו חל על הקבוצות החובבניות.  כפועל יוצא מכך, שונה מעמדם של השחקנים בקבוצות חובבניות ממעמדם של שחקנים בקבוצה מקצוענית.  עם זאת קבוצות חובבניות מסוימות עשויות לחתום על הסכמים עם חלק מהשחקנים, בדרך כלל כאלו שיש להם עבר מקצועי או פוטנציאל לקידום מקצועי, כדי שיהוו עמוד שדרה לקבוצה.  הסכמים אלו מסדירים את היחסים בין השחקן לקבוצה לעניין שכר ולעניין מחויבותו של השחקן כלפי הקבוצה והם נפוצים בעיקר בקבוצות המשחקות בליגה א' השואפות להפוך לקבוצה מקצוענית.  מר שרצקי הבהיר בחקירתו הנגדית כי קבוצה שתצליח להעפיל מליגה א' עשויה לקבל מענק גבוה מהמדינה (2 מליון ₪) (עמ' 39, שורות 17-16).

15. הפועל קטמון בחרה להתקשר גם היא בעונה הראשונה עם מספר שחקנים בהסכמי עבודה. להערכת מר שרצקי היה זה עם 4 עד 5 שחקנים שנועדו להוות את הבריח התיכון של הקבוצה.  להערכת מר זאדה הם השתכרו בין 2000 ש"ח ל - 2,500 ₪ לחודש (עמ' 23, שורה 32).  כאמור, במועד פציעתו התובע לא נמנה עם אלה.

גדר המחלוקת

16. כמבואר בפתח הדברים, עניינה של התביעה בזכאות התובע לדמי פגיעה מהמוסד. לצורך הכרעה בתביעה שומה עלינו לקבוע אם בין התובע לבין הפועל קטמון התקיימו יחסי עובד-מעביד, וכפועל יוצא מכך לקבוע אם התאונה מיום 27.8.2009 היא בגדר פגיעה בעבודה.

ככל שהתשובה לשאלות אלו תהיה חיובית, יהא צורך לקבוע אם זכאי המוסד לתשלומים כלשהם מאת הפועל קטמון, בשים לב לטענתו שהאחרונה לא שילמה דמי ביטוח עבור התובע.