מניעות וחוסר סמכות
- לטעמנו, יש לייחס חשיבות לשלב בו מועלית לראשונה טענת חוסר הסמכות. כאשר יש התנגשות בין "מניעות" ולטענת "חוסר סמכות" - גוברת טענת מניעות, תוך רצון לתת תוקף יתר לבוררות. הגם שמדובר בעניין פיצויי הלנת שכר, נושא אשר אינו יכול להמסר לבוררות בהיותו נמנה על זכויות המגן של העובד, כאשר עניין הלנת השכר הוא רק משני לשאלה העיקרית אשר עוסקת בזכאות לכספים, בהעדר עיוות דין - יש לאשר את פסק הבוררות, גם אם היתה חריגה מסמכות. כמו כן יש לבחון את חוסר תום הלב מצד המבקש, הטוען לחוסר סמכותו של הבורר שמעוני, לאחר שהוא זה שהגיש התביעה לבורר קראוס, ניהל דיון בפניו, לא טען בשום שלב לחוסר סמכותו של הבורר ורק לאחר שבערעור נדחתה תביעתו ונקבע כי בהתאם להסכם בין הצדדים, המבקש אינו זכאי לשכר שתבע - "נזכר" לטעון לחוסר סמכות ב"פסק הבוררות".
[ראה לעניין זה פרופ' סמדר אוטולנגי בוררות- דין ונוהל כרך ב, עמ' 1161, מהדורה רביעית מיוחדת 2005; דיון בית דין ארצי לעבודה נא 3-149 טופ טוריס הוטלס בערעור מיסים נ' אבו חנא, פד"ע כג 296].
במקרה דנן, המבקש הגיש כתב תביעה למוסד לבוררות של איגוד הכדורסל, משלטענתו, נאלץ לפנות למוסד לבוררות של האיגוד ולא יכול היה לפעול אחרת לשם הבטחת גביית הסכומים. אך משניתן פסק הבוררות (בערעור), שדחה את תביעתו לתשלום השכר, ידע הוא להגיש בקשה לביטול פסק בורר. המבקש העלה לראשונה טענת חוסר הסמכות רק בבקשה זו, לאחר שהשתתף, בהיותו מיוצג ע"י עו"ד, ולאחר שהבורר קראוס והבורר שמעוני ניהלו לגופו של עניין הליך בוררות בתביעה לשכר, ורק משנדחתה תביעתו, הגיש הבקשה דנא לביטול פסק הבוררות. לא נמנע מהמבקש להעלות טענת חוסר סמכות בפני הבורר שמעוני, אך גם זאת לא עשה. אשר על כן, לטעמנו, מעשיו של המבקש אינם מתיישבים עם עיקרון תום הלב, ומקובלות עלינו טענות המשיבה גם בהקשר זה.
נזכיר עוד כי התובע עצמו עתר בתביעתו כי הבורר יקבע שההסכם קויים "בחוסר טוב לב" (מניחים אנו: "חוסר תום לב") ועתר בגין רכיב זה לפיצוי בסך 100,000 ₪. ואם כך סבר הוא - הרי היה עליו לשקול, בתום לב, התנהלותו-הוא והשימוש שעשה בהליך המשפטי.
אין לשכח כי המבקש הגיש "ערעור שכנגד" בפני הבורר שמעוני - אך ברי כי לא "סבר", גם לא בשלב זה, כי הבורר שמעוני "חסר סמכות".
משהערעור שכנגד התייחס אך למה שלא "זכה" בו בפסק של הבורר קראוס - אך ברי כי צודקת המשיבה בטענתה כי עפ"י המבקש, רק מקום בו "זוכה" הוא בטענותיו - קיימת סמכות.